ביקורת ספרותית על הקיקלופ מאת אוריפידס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 באוקטובר, 2018
ע"י בוב


Εὐριπίδης - Κύκλωψ


יש לי חיבה מיוחדת לתרבות יוון ורומי. אורפידס נחשב לאחד משלושת הטרגיקונים הגדולים שידעה תרבות זו. הספקתי לקרוא את שבעת המחזות ששרדו לאייסכילוס (מתוך כ-70) ואת שבעת המחזות ששרדו לסופוקלס (מתוך כ-120). עכשיו הגיע תורו של אוריפידס. אולי העובדה ש 19 מבין מחזותיו שרדו (מתוך כ-90) מעידה על הפופולריות שלו בזמנים ההם. התחלתי במחזה 'מדיאה' ועברתי ל'הקיקלופ'. מה שהפתיע אותי ולא הייתי מודע לו הוא ש'הקיקלופ' הוא מחזה הסטירים היחיד ששרד בשלמותו מהזמנים ההם. בזמן חגו של דיוניסוס אל היין, כחלק מפולחן החג התפתחו הטרגדיה והקומדיה ולמעשה נוצר התיאטרון. כחלק מפסטיבל ותחרות בין המחזאים, היה על הטרגיקונים לכתוב 3 מחזות שיהווה טרילוגיה ועוד מחזה אחד- מחזה סטירים שיהיה בעל קו רעיוני/ כרונולוגי לטרילוגיה.
מחזות אלו היו לרוב קומים ואופיינו בשפה בוטה, שתיית יין, וכן סצנות בעלות רמיזות מיניות גסות.
הסטירים במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים ביער עם נימפות ובאקכות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. במחזה הנוכחי הם מתוארים עם זנב סוס ופאלוס זקור בין הרגליים.
המחזה קצר ודן בהגעתו של אודיסאוס וחבריו לאחר שספינתם נסחפת לסיציליה, מקום מושבו של הקיקלופ, יצור ענק שעין אחת מזדקרת ממצחו. הסטירים הם שבויו של הקיקלופ האכזר והם אלו שפוגשים את אודיסאוס וחבורתו לראשונה.
לצד ההומור הקומי, המחזה לא חוסך בגראפיות מאוד פיוטית וגבוהת מילה את הזוועות שעושה הקיקלופ לחבריו של אודיסאוס.
בסוף יש עוד שני קטעים קצרצרים ממחזות סטירים שלא שרדו בשלמותם מאת סופוקלס ('מושכי המכמורת' ו'הגששים')בנוסף קיים שיר של תיאוקריטוס בשם 'הקיקלופ'.
מחזה מעניין ביותר. בעיקר בשל הרעננות אל מול הדראמה הטראגית שמאפיינת את שאר המחזות ששרדו.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בוב (לפני חודש)
רץ, אולי אתה צודק. הפרוייקט קריאה הזה גם ככה מרתיע אותי. מצד שני, אני מכיר את עצמי מספיק כדי לדעת שאם אתחיל אמשיך גם לבאים.
רץ (לפני חודש)
בוב - מציע ללכת בקטן - פשוט לקרוא את התנ"ך במקור
בוב (לפני חודש)
רץ, זה בתכנון רשימת הקריאה. אני מתכוון לקרוא ברצף את שלושת הספרים של הדתות המונוטאיסטיות הגדולות. התנך, הברית החדשה והקוראן.
בוב (לפני חודש)
pulp fiction, הדוגמא שהבאת עוררה בי לחשוב אחרת. הצלחת לגבור בטיעוניך על שלי בדיון הזה.
רץ (לפני חודש)
מעניין מאוד, אגב בוב למה לא לקרוא את התנ"ך?
Pulp_Fiction (לפני חודש)
בוב, אני מודע לאהבתך לתרבות יוון ולידיעותיך הרבות בכל הקשור לשירה היוונית. נכון, הם קידשו לוחמים.אבל קרב מרתון דווקא הוא לא דוגמה טובה כי זה לא היה קרב של התפשטות וכיבושים, אלא על הגנת המולדת נגד אויב אכזר, חזק ורב מבחינה מספרית. היה פולחן מלחמה ביוון, אבל אין השוואה בכלל לרמה של רומא(פרט אולי לספרטה, ששם זה היה בעיקר לצרכי הגנה) . בסופו של דבר כל מה שהיה לרומא מבחינה רוחנית - תרבותית הם חייבים ליוון, אבל במהות תרבותם הייתה שונה.

אתן דוגמה אחת(ויש עוד רבות):

הבידור של היוונים היו המשחקים האולימפיים ואילו הרומאים בזו להם והעדיפו מלחמות גלדיאטורים.
בת-יה (לפני חודש)
בוב, רק הסבר קצר וכנראה אסיים בזה:
חני כותבת "איך זה שהיה כל כך הרבה דמיון אז.?"
אני חושבת שבדיוק אותו דמיון קיים גם היום, אלא שיש
תרבויות שלא מאפשרות להשתמש בדמיון אישי.
שבת שלום !
בוב (לפני חודש)
חני ובת יה, קצת איבדתי אתכן. נראה שיש איזה קצר וחוסר הבנה בדיון בניכן.
בוב (לפני חודש)
Pulp_Fiction, הרומים באמת העתיקו את היוונים והפכו להיות ממשיכי דרכם. 'איניאס', שירו האפי והמונומנטלי של ורגיליוס היה אחד מנסיכי טרויה ששרד את חורבן הקרייה. על פי המסורת מזרעו כמה האימפרייה הרומית. אין הדבר מפחית מתרבותם הנשגבת. ובאשר לטענתך כי "רומי הייתה אלימה, מיליטריסטית וגסה מיוון", אין אני מסכים. היוונים היו אכזריים ורווי מלחמות. הם חיו על פי חרב וקידשו את הלוחמים שלהם יותר מכל פילוסוף. על מצוותו של אייסכילוס נכתב:

קבר איסכילוס, אביו אופוריאון, יליד עיר אתונה
פה מתנוסס: שומרתו גלה נושאת החיטה.
אומץ ליבו תהלל חרשת מרתון. הכירו
גם החיל בן מדי, גבר ארוך תלתלים.

יש אומרים שהכתובת נכתבה על ידי איסכילוס בעודו בחיים, מה שמעניין הוא שאין זכר להיותו משורר וליצירותיו הנשגבות, כי אם לאומץ ליבו כחייל בקרב מרתון המפורסם. בזאת הורם זיכרו על נס - אומץ ליבו בשדה הקרב הינו עיקר חייו.

בת-יה (לפני חודש)
סליחה, חני. הבן אדם כותב על קיקלופים וסטירים ואת שואלת מה קשור הדת לפה?
תיכנסי פעם, אולי כשיזדמן לך, עם ספר מיתולוגיה לישיבה,
אני רק מקווה שתצאי משם בחיים. וזה כולל גם מיתולוגיה יהודית.
אפשר לנסות גם כנסיה נוצרית קתולית - שם יקרה בערך אותו הדבר.

בוב (לפני חודש)
סאוט, אני יכול להבין שאין זה מתחבר לטעמך. מה גם שכדי להבין את הרצף שהמחזה ממשיך, צריך לקרוא לפחות את האודיסאה.אחרת הוא באמת מאבד מטעמו.
חני (לפני חודשיים)
מה קשור הדת לפה? מבחינתי מעוף הדמיון חוצה דתות, גזעים, ערים..
אין ציווי כזה על האנושות.
כל התאורים של יון ורומי והמיתולוגיה
נראה שהם ממש "עפו על עצמם" בכל אופן
הסיפורים והדמויות שרתו אותנו יפה לאורך ההסטוריה.

בת-יה (לפני חודשיים)
בוב, מעניין לקרוא תודה.

חני, הדמיון קיים בכל זמן ובכל מצב, אבל כשמופיעות דתות שמצוות רק על אמונה בנושא אחד, כולל מוות אם אתה לא הולך עם הקו הרצוי,
אנשים מפסיקים לספר את מה שהם מדמים.
חני (לפני חודשיים)
איך זה שהיה כל כך הרבה דמיון אז.? עשו המון סרטים על הדמיות הללו
עד עצם היום הזה.
סקירה נפלאה.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
אכן, כך, בוב. אבל גם הגדולים שהזכרת(בלי ספק בזכות עצמם) בדומה לאינספור אחרים שרומא סיפקה המשיכו למעשה את המסורת של יוון. לפני כיבוש יוון והכרת תרבותה לא היה להם את זה.
סקאוט (לפני חודשיים)
תודה,מחשבות (:
מחשבות (לפני חודשיים)
מסכים עם סקאוט.
סקאוט (לפני חודשיים)
כתבת יופי, בוב, אבל אני לא חושבת שזה משהו שאקרא. לפחות לא בזמן הקרוב. כייף גדול לראות שאתה מרבה לסקר לאחרונה. תענוג לקרוא ביקורות שלך.
בוב (לפני חודשיים)
TOBBY, תודה.
Tobby (לפני חודשיים)
יופי של ביקורת!
בוב (לפני חודשיים)
כרמליטה, תודה רבה!
בוב (לפני חודשיים)
Pulp_Fiction , אינני מסכים עם גישתך לתרבות רומי. אובידיוס, ורגיליוס והוריטיוס יעידו על דברי.
בוב (לפני חודשיים)
תודה בר. אם נכנסת לעובי הקורה של תרבות יוון ורומי, אני ממליץ ביותר על ה'מטמורפוזות' של אובידיוס (שהיה דווקא רומי ולא יווני) ומציג בשיר אפי זה סיפורים מיתולוגים רבים ברצפם הכרונולוגי.
בוב (לפני חודשיים)
מחשבות, יש במילה טלנובלות משום הקטנה ליצירות מופת אלו. זה נכון שסבך היחסים, כמות הדמויות והעלילה סוחטת הדמעות יכולים להעיד על זיקה מסויימת בין השניים, אולם הרעיונות הפילוסופים, העומק והכתיבה הנשגבת מעידים כי אין הם אלא קטבים רחוקים מרחק נצח זה מזה.
כרמליטה (לפני חודשיים)
בוב,
תודה על ההעשרה, שלה אנו זוכים בכל אחת מסקירותיך.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
ביקורת מצוינת, בוב. אחת היפות שקראתי! נהניתי פשוט. בעיניי תרבות יוון מרתקת יותר מזו של רומי, שהייתה אלימה, מיליטריסטית וגסה הרבה יותר. וממילא את כל החלק האומנותי והפילוסופי הם למעשה העתיקו מיוון. עם זאת ההיסטוריה וההישגים של רומי מפוארים מאוד. עשית לי חשק לחזור לקרוא מחזות.
בר (לפני חודשיים)
ביקורת נהדרת.
גם אני קוראת כעת מחזות רבים של אייסכילוס וסופוקלס ומוצאת את מרביתם מרתקים בהחלט.
מחשבות (לפני חודשיים)
בקיצור, כל הטלנובלות של יוון.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ