ביקורת ספרותית על הקיקלופ מאת אוריפידס

---

אחח, יוון העתיקה, התיאטרון הדגול שלה, שתי המסיכות, הטרגדיה והקומדיה. אה, והפאלוס הענק והגס של מחזות הסטירים. רגע, מה..?
כן כן, ביוון העתיקה לא היו שני סוגי תיאטרון אלא שלושה, ובאחד מהם השחקנים עלו לבמה עם דילדו ענקי דבוק להם למותניים.

מחזות הסטירים נקראים על שם היצורים החצי אלוהיים שנמצאים במרכזם, הסטירים (שוקינג הא?), מעין יצורים אנושיים עם מאפיינים עיזיים, איבר ענק, אלכוהוליזם כרוני (הם חבריו של האל דיוניסוס אחרי הכל) וגישה כמעט ליברטינית ואנוכית לקיום.
המחזות האלו מייצגים את העובדה שבסוף, כל הטקסטים התיאטרליים שיש לנו מיוון העתיקה הוצגו בחג הדיוניסיה, הילולה ענקית ופראית לכבוד האל הבורדרליין לא שפוי ואלכוהוליסט.
הסטירים פראיים, בוטים, מוזרים.. בסיום טרילוגיית טרגדיות היה מחזה סטירים קצר אחד שנועד להוציא את הקהל ברוח טובה להמשך ההוללות אחרי שלוש - ארבע שעות של נאומים פאתוסיים ואנשים סובלים מהאלים ומהזולת.
ולצערנו, רק אחד מהם נשמר במלואו; היצירה הנפלאה הזו שכאן.

זה עיבוד לסיפור על אודיסאוס באי הקיקלופים, והו בוי, shit goes wild אפילו רק מלקרוא את זה, בלי להתחשב בעובדה שכוונת המשורר הייתה שתראה אנשים עם שיער דבוק לכל הגוף שלהם ודילדו על המותניים (כן, אני מזכיר את זה הרבה אבל אלוהים, רק המחשבה על כך שבסיום האוריסטיאה או אדיפוס התרוצצו על הבמה אנשים עם דילדו לאיזה 40 דקות.. אני לא אתגבר על זה בחיים צר לי)

אני די שמח שקראתי את המחזה כשאני חצי קורס מעייפות, כי זה מחזה שלהרגשתי מצוין לקרוא כשאתה לא בדיוק חד, בין אם משתייה או מהאלטרנטיבה הפחות מוצלחת שהייתה לי הפעם.
מה לעשות, האבסורד והכמעט סוריאליזם הפרוע חודר יותר טוב כשאתה לא חד.

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה.. יצירה קצרה (בקושי 700 שורות) ופרועה, בהחלט הוציאה אותי בטעם טוב מהקריאה הקצרצרה שלה, גם אם היא לא תישאר איתי כמו "נוטות החסד" או "מדיאה", אבל היי, זה לא המגרש בו היא מתחרה, ומכל מחזות הסטירים, זה בהחלט מחזה הסטירים הטוב ביותר! והגרוע ביותר! אוף. כל כך הרבה אבד..

8 \ 10 בארה"ב מוצג כעת עיבוד אופרת רוק למחזה הזה. מי הצדיק שיעלה את זה לארץ? ראיתי כמה קטעים וזה עושה רושם נפלא.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על הקיקלופ