ביקורת ספרותית על סימני חיים מאת אבירמה גולן
הביקורת נכתבה ביום שישי, 2 בינואר, 2009
ע"י dyona




הרומן "סימני חיים" בנוי מששה פרקים כנגד ששת הימים (ימי הבריאה?) שבהם שכב פרופסור אלי ענבר, מרצה לספרות, חסר הכרה במחלקת טיפול נמרץ של בית החולים. היו אלה ששת הימים האחרונים של שנת 1999, כאשר העולם כולו היה בחרדה מפני באג 2000.
בכל פרק חושפת המחברת פיסות מחייו של אלי ענבר המצטרפות למסכת חיים שלמה. אנו מטיילים קדימה ואחורה על ציר הזמן, החל בפרידה שלו מחברתו הנוכחית, עבור לגרושתו, לחברות המזדמנות ולילדותו. לי נראה שהקשר המשמעותי ביותר שלו היה עם אמו, גרסיה, דמות ססגונית, שנונה ומלאת חיות אשר קשרה אותו אליה בעבותות של קסם אך עוררה בו גם אי-אמון בשל סוד מעברה שהסתירה מפניו.
הקשר המיוחד עם האם עיצב את יחסו של אלי לנשים שבחייו, והן היו רבות מאוד. אני מודה שכקוראת אישה ואם, הרגיזה אותי דמות הגבר הזה המחליף נשים כמו גרביים, רואה בהן אובייקט מיני מזדמן ולא נקשר אליהן רגשית. נכון שהנשים הן ש"התחילו" אתו תמיד והוא נסחף כאצה במים אולם, בכל זאת, היה בכך משהו מקומם.
אלי ענבר הוא מרצה מזהיר לספרות , ניתוחיו הספרותיים הם מדויקים ורגישים אך בחיים האמיתיים הוא נכה רגשית והניגוד הזה יוצר, כמובן, עניין. גם אביו, הדוקטור הגליצאי, הוא דמות פאסיבית וחיוורת לעומת אמו היווניה הסוערת. אין ספק שהנשים הן הדמויות היותר חזקות בספר.
אהבתי את תיאורי ההווי של יוצאי יוון, שפת הלדינו שלהם, הביטויים המיוחדים, כל אלה תרמו זווית נוספת , אותנטית ומעניינת לסיפור.
סימני החיים הם מה שמחפשים אצל אלי כל מבקריו, החל באחיות המתחלפות במשמרות, עבור דרך תאומיו השומרים עליו שעות ארוכות וכלה באחותו הרופאה ובדודו דניאל. כל אחד מהם תורם תובנה נוספת לסיפור.
הסיפור משופע בתיאורים מיניים הכתובים, אמנם, בצורה יפה וקולחת אך מוגזמים לטעמי האישי. אזכור מאורעות מחיי המדינה (מלחמות וכד') תורם גם הוא לאותנטיות של הספר.
הערך המוסף, לדעתי, של הספר הוא השאלות והמחשבות שהוא מעורר בקרב הקורא. זה איננו עוד ספר מעניין שנשכח לאחר סיום הקריאה. אתן דוגמה למספר שאלות/מחשבות שעורר בי : מה מידת ההשפעה של הקשר בין אם לבנה בילדות על יחס הבן לנשים בבגרות ? מה גורם לגבר לבגוד בכל אישה האוהבת אותו ? האם גבר ואישה חווים בגידה בצורה שונה ? איך משפיעים היחסים בין ההורים על עולמם הרגשי של הילדים ? ועוד כהנה וכהנה.

אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ