ביקורת ספרותית על התמימות - רצח הנערות שהסעיר את הונגריה מאת סילארד רובין
ספר טוב

---

בין אוקטובר 1953 לאוגוסט 1954, הדיקטטורה הסטליניסטית שלטה בהונגריה בראשותו של מתיאש ראקושי. באותה עת חמש ילדות בנות אחת עשרה עד שלוש עשרה נעלמו בעיירה טרק-סנטמיקלוש.

תושבי העיירה העלו השערות ואחת מהן הייתה שיהודים שפכו את דמן, כדי לבנות מחדש בית כנסת, שננטש מאז גורשו על ידי הנאצים, ועוד כל מיני היפותזות הזויות ולא הגיוניות.

בספטמבר 1954 בעקבות תלונה של אישה, שהתלוננה על שחברתה ניסתה לחנוק אותה, המשטרה פשטה על ביתה של "החונקת", ומצאה את בגדי הקורבנות וגופות הנערות בתוך הבאר שבחצר הבית.

הנאשמת בפשע פירושקה יאנצ'ו בת שבע עשרה. בכתב האישום נרשם שהיא פיתתה אותן, אנסה אותן בעודן גוססות ורצחה אותן. נורא!!!

בית המשפט גזר על פירושה יאנצ'ו עונש מוות ועל אימה מאסר עולם.

הפרשה הזו הסעירה את הונגריה באותה עת, ובמיוחד את הסופר ההונגרי סילארד רובין, ולכן הוא החליט לחקור את הפרשה עצמאית. אומנם זה לא קרה מיד, אך זה קרה מספר שנים לאחר הפרשה.

לצורך כתיבה הספר וכדי למזוג אלומות אור על הנושא הכאוב הזה, הוא ראיין עדים ודמויות שהיו קשורים לפרשה. לאחר מסע החקירה הסופר שוכנע שלרוצחת היו שותפים לפשע.

מה היה המניע שגרם לסופר לנבור בפרשה הזו אחרי כעשר שנים?

הכתיבה של הספר החלה כעשר שנים אחרי הפרשה, כשסילארד רובין נקלע למוזיאון לקירימנלוגיה בבודפשט, ונתקל במקרה בתמונתה של פירושקה יאנצ'ו. מאותה עת פירושקה לא יצאה לו מהראש, והוא חרץ החלטה עם עצמו לחקור את הפרשה.

סילארד רובין שב לעיירה טרק-סנטמיקלוש ולמד אותה. חקר את אימה של פירושקה, חוקרי משטרה, שכנים, תובעים, אנשים נוספים וכל מי שהיה קשור בפרשה. הוא ניסה לגזור מכל פיסות המידע את הנסיבות למקרה, ימי ילדותה, חייה טרום המעשה וכד'.

פירושקה (כיפה אדומה בהונגרית), התגוררה עם אימה שהייתה יצאנית. האם ביקרה דרך קבע בבסיס הצבאי הסובייטי. לטענתה החיילים ביקשו גם נערות צעירות יותר ממנה לבילוי. הם אנסו אותן ופירושקה והאם הסתירו את הגופות בבאר שבחצר ביתן.

לאם נולדו חמישה ילדים מארבעה גברים שונים. שלושה נפטרו בגיל מוקדם ורק בת אחת-פירושקה ובן בשם יושקה (יו'זף) הגיעו לבגרות (יושקה נלקח לבית יתומים ולא התגורר עם אחותו ואימו).

בורבולה האם, הייתה מוכנה לשכב עם כל אחד, תמורה כמה קותלי חזיר או קמח. היא נחשבה ללא אמינה וחיה מהיד לפה. אפילו את שכר הדירה נהגה לשלם באמצעות גופה...

לאורך הספר סילארד רובין, מגולל את הפרשה מנקודת מבט של עיתונאי חוקר, ומאידך גיסא של איש הומאני ומצפוני.
מעניין ומרתק כאחד לקרוא את ההתבוננות והסתירה בנקודות מבטיו, והזדהותו עם קורבנות הפשע לרבות הביצוע התיעודי, הלוגי, המנוכר והקר.

נותרו לא מעט שאלות גם אחרי שחלפו למעלה משישים שנה מאז הפרשה, ולא בטוח שהאמת יצאה לאור ותצא אי-פעם לאור.

הספר עצמו נערך אחרי מותו של הסופר, ולוקט ממסמכים שנמצאו בעיזבונו. עובדה שניכרת בכתיבת הספר ועריכתו, ולכן הקורא ימצא גומות רבות בעת מלאכת הקריאה בו.

הספר משולב בקטעים של דוסטיובסקי. הוא מחולק לחלקים ופרקים קצרים נוחים לקריאה. הכתיבה מעט עיתונאית, מרתקת ועוסקת בפרשה לא פתורה, כולל מאורעות שקרו באותה עת בהונגריה, בעוד תושביה ליקקו עדיין את פצעי מלחמת העולם השנייה והשלטון הדיקטטורי סטליניסטי.

למרות מה שנכתב בכריכה, לא הייתי עושה השוואה לספר של קפוטה "בדם קר".

ממה שאני התרשמתי, אני לא מאמינה שפירושקה רצחה את חמש הבנות. זה הזוי ולא מתקבל על הדעת. לדעתי לאור העיסוק של האם במקצוע העתיק בעולם, היו שותפים נוספים לפשע המתועב הזה. פה אפשר להגיד בפה מלא: "רב הנסתר על הגלוי".

בשורה התחתונה: ספר שמשאיר את הקורא עם גוש תקוע בגרון על פרשה וחקירה מחוררת. הרשת הזו כל כך מחוררת, שכל דג בגודל בינוני מצליח לברוח ממנה חזרה למים...

קריאה נעימה ומרתקת.

לי יניני
עם עובד-הוצאת ספרים, שפת המקור: הונגרית, ז'אנר: מתח, 232 עמודים, 2018
נ"ב: קראתי יותר ספרי פשע ומקרי רצח בזמן האחרון, עד כדי כך שאני שוקלת להחליף מקצוע... חה חה חה . מבטיחה לעצמי איזה ספר קליל שיחליק בגרון, אחרת אפשר לאבד את הדעת עם כל הזוועות הללו.

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על התמימות - רצח הנערות שהסעיר את הונגריה