ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בספטמבר, 2018
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
הייתי באמצע הליכה. בכלל לא העליתי בדעתי שיש במקום הזה קליטה. פתאם הטלפון צלצל. נברתי בכיסי המכנסיים, זה לא היה פשוט, אבל דליתי אותו ועניתי. "כיף חאלכ?" הוא שאל. אני עומדת שם, שביל בלב המרחבים, פה ושם כבשים שמנמנות, אחת אחת, שתיים שתיים, מלחכות באוקיינוס של עשב טרי להפליא, ואני לבושה בחולצה ובסווצ'ר הסופר מחמם, זה שהזמנתי באיזה דיל מדהים מאנגליה ואף פעם לא היה לי קר מספיק כדי ללבוש אותו, מכורבלת במעיל המרופד שלי והרגליים עטופות בדגמ"ח שמצאתי פעם באיזו מכירת חיסול ואלף פעמים כבר חשבתי למסור אותו, כי מה עושים עם אחד שיש לו פליז בפנים ובד דוחה מים בצד החיצוני, נעולה בנעלי הרים מצויינות, חם צואר מסתיר את הפנים שלי ואני מדמיינת אותו יושב על הגבעה, חמישים מעלות באין צל, והכבשים סביבו מנסות לשווא למצוא בדל של עשב מהעאלק חורף שעבר שעוד לא התייבש לחלוטין, ואנחנו מדברים. עולם קטן. אפילו אסקפיזם כבר לא בא בו בקלות.
שבועיים לא קראתי. כלום. התחלתי משהו במטוס, איזה יעקב שבתאי שמספר על מאיר והחיים שלו שמתפרקים, ואחר כך, בלי להחליט, לא נגעתי בו יותר. אפילו שלטי דרכים הבנתי שאין שום טעם לנסות לקרוא אחרי שבמשך יום שלם ניסיתי להגיע לאיזו עיירה שקראתי לה הופן, סתם מפני שבשלטים כתוב Hofn, ואז כשהתברר שהשם שלה הוא הרפ (ה בסגול, ר ו-פ בשווא, מין שיהוק מאולתר), הרמתי ידיים וויתרתי גם על זה.
אבל נשמתי. ניפחתי את הריאות וגם אם השתרבב לתוכן הניקוטין, כי יש דברים שאי אפשר להגמל מהם לחלוטין, זה היה נקי. הכל היה נקי.
וחזרתי הביתה וקראתי את זה. אולי כדי להישאר רחוקה רק עוד איזה יום יומיים מהחיים הרגילים שלי. לא שהם כאלה רעים, הרי אני באמת אוהבת אותם, ובכל זאת.
קצת שמחתי מזה שאני לא זוכרת כלום מסרטים שראיתי, כי בטח צפיתי בזה באיזשהו שלב בחיים, אבל כלום לא נשאר וזה יופי. והיה לי נחמד. מין חידת הגיון שפרושה על 220 עמודים, וחשדתי בכולם וניקיתי כל אחד ואחד מחשד והתאמצתי מאד לשים לב לפרטים ולזכור וברור שלא הצלחתי וברור גם שלא היה לי אכפת.
תשעים ותשעה תפוחים על העץ. אחד נפל והתפוצץ.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, טופי.
|
|
|
דורון
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
היי טופי
כן כן אני יודע..לא אמרתי שהכותרת חדשה אלא שונה מהכותרת שהייתה נפוצה בישראל עד כה. השם "עשרה כושים קטנים" יצא תחת המהדורה האנגלית המקורית ולעומתו באמריקה (כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת ..)הוא יצא לאור כ "ולא נותר אף אחד" . |
|
|
טופי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
סקירה קרה וחמה, תלוי היכן נמצאים.. דורון, הכותרת "ולא נותר אף אחד" קיימת ם באנלית, והיא לא חדשה
|
|
|
דורון
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
כך תראה העטיפה
https://www.facebook.com/AmOvedBooks/photos/a.171394592876036/2359349560747184/?type=3&theater
|
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
באמת בשורה טובה ונפלאה!
אני תוהה אם לחכות למהדורה החדשה או לקרוא את הישנה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
בשורה טובה
|
|
|
דורון
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
הספר הזה "עשרה כושים קטנים" יוצא בקרוב בהוצאת עם עובד עם תרגום חדש וכותרת מאד שונה ומאד פוליטיקלי קורקט ונקרא פשוט "ולא נותר אף אחד.."
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תנסי בגוגל טרנסלייט ברמקול. מילה עם אותו כתיב בדנית ככה, בשבדית ככה, בנורווגית ככה.
והם עוד חיים בשלום זה עם זה כל כך הרבה שנים.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
לא, אי אפשר.
מצד שני, היתה תקווה. זה באמת היה בין השמות הבודדים שהכילו פחות מ-15 אותיות (הבן שלי ספר. באיזשהו שלב גם הוא נשבר).
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
את רואה, אי אפשר לסמוך על הסקנדינבים האילו אפילו עם מבטא של שם כל כך פשוט.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, חן חן על המחמאות.
בדרום מזרח איסלנד זה נמצא.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
yaelhar, חני,
תודה על קבלת הפנים החמה. שימחתן אותי מאד.
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
איפה ההופן-הרפ הזה שחזרת ממנו אלינו באגביות מעוררת השתאות, כרגיל.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
פוףףף סקירה נפלאה, תבואי לבקר יותר גם לפני ואחרי סוף ואמצע שנה כי מתגעגעים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
כה משמח לפגוש אותך שוב.
והביקורת - מצויינת, כרגיל. |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
