#
הספר הזה שייך לז'אנר "פשע מן העבר" שבו אפשר להתרווח על הכורסה עם קערת גלידה ולביים סרט על המתואר. הוא שייך לסידרת ספרים – שהוא היחיד שתורגם ממנה עד כה – שגיבורה, בנקס, הוא בלש-משטרה בדרגת פקד, עם בעיות משפחתיות, קושי בקבלת סמכות (לזכותו הוא ודאי היה אומר שהוא מתקשה לקבל סמכות של טפשים...) מעשן יותר מדי, עם בוס (השייך לזן הטפשים) ששונא אותו ומחפש סיבות לסלק אותו מדרכו. כל אלה אינם מקוריים כלל ומאפיינים בלשים בספרות העכשווית.
בנקס נשלח לפענח מקרה של שלד של אשה צעירה, שהיה קבור מסוף מלחמת העולם השנייה, והתגלה כשמאגר מים שהציף כפר זעיר ביורקשייר, התייבש לאחרונה.
תקופת מלחמת העולם השנייה בבריטניה מרתקת אותי. תיאורי המחסור, קיצוב רצחני של מצרכים, האפלה, נשים שהן רוב בגלל גיוס הגברים. הנשים שעבדו קשה לא תמיד מבחירה, בעיר - בבתי חרושת לציוד צבאי, בכפר – כ"חיילות" חקלאוית. יחידה של וחיילים אמריקאים היתה מוצבת בקרבת הכפר והאמריקאים היוו סוג של פיתרון למחסור בגברים ובשעשועים. הם לא סבלו מקיצוב – היו להם חפצי מותרות נדירים והם הציעו בילויים כולל אלכוהול ללא קיצוב, שהיו למעשה מטבע עובר לסוחר בפיתוי הנערות.
הסיפור מעניין וכתוב היטב, נע בקלילות בין הווה לעבר, משחרר מידע בקצב התקדמות הסיפור. הוא מתאר תקופה והלך נפש, לכן לא הפריע לי שהצלחתי לנחש חלקים מהפיתרון לפני סוף הסיפור. גם התהייה עד כמה משטרה תקדיש כוח אדם ומשאבים לפתור פשע שבוצע לפני 70 שנה, לא הציקה לי יותר מדי. מי יודע? אולי יש מחסור בפשעים עכשוויים בבריטניה? נהניתי ממנו כמו שהוא, מה שאומר שרובינסון לא הפעיל אצלי את הנטייה לקטול, וזאת אני אומרת לזכותו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
