ביקורת ספרותית על עין העולם - מחזור כישור הזמן #2 מאת רוברט ג'ורדן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 ביוני, 2018
ע"י אלון דה אלפרט


****





תחשבו על זה רגע: ספרות היא בעצם רק אוסף של מילים. אולי אפילו מקרי. חלק מהספרים מסתדרים ככה, וחלק אחרת. זה פשוט סיפור, סיפור מסויים שקרה - או לא קרה - למישהו מסויים, בזמן מסויים.

מתימטיקה היא סוג של שעשוע עם מספרים. כימיה, אם אני לא טועה, זה איך האטומים מתחברים זה לזה, ביולוגיה זה סיפור על פלוצים של חתולים, גיאוגרפיה זה העניין הזה עם הארצות.
אלוהים זה איש זקן עם זקן לבן שיושב על כיסא בשמיים, כועס על הומואים והוא מאוד חשוך ופרימיטיבי.
והקיץ, אוי הקיץ, זו רק סיבה לאכול אבטיח ושזיפים ולהתחבא בחדר אפל עם מזגן.

הצצתי ונפגעתי. אנא סלחו לי בנות ירושלים, זה הקיץ, החום הזה מטגן לי את המוח. באמת. שמעתי פעם שסטטיסטית, רוב המלחמות קורות בקיץ. משהו עם הטמפרטורות ובצורות ועניינים... אבל מה זו סטטיסטיקה, אם לא מין שטות שמישהו המציא בלאס וגאס, אין דבר כזה באמת.

טוב, ברצינות עכשיו, תבינו, די, זו סתם דאחקה ילדותית. אני יודע. אני יודע. אבל ראבק, שבועיים לא הייתי כאן, היה לחץ בחיים ובעבודה ובקושי נשמתי, וקפצתי להתרענן. הלוא בדיוק בגלל זה אני קורא ספרים מהסוג הזה. הם לא דורשים ממני כמעט כלום חוץ מלקרוא ולחכות לקטעים של האקשן. איך כתב מאיר אריאל? ספרי קיץ נישאים ברוח....

הספר הזה הוא השני מסאגה מטורפת של תשעה עשר ספרים בסדרה אבל מי סופר, שלא ברור לי איך יש מישהו שהיה מסוגל נפשית להתמודד עם טוויית עולם כזה, של משהו כמו שני מיליון מילים פלוס מינוס, עם היסטוריה, גיאוגרפיה, מיתולוגיה, שבטים, אגדות, עמים וארצות, וסיפור שעובר דרך כל הדבר הזה ומצליח איכשהו להיות מעניין למדי ולא אנציקלופדי או טרחני, מותח לפרקים וכמעט לא דבילי. אני כותב כבר שנתיים ספר אחד, עם סיפור אחד לא מורכב מדי על עולם שאני חי בו, ולא תמיד מצליח אפילו למצוא מילה נרדפת סבירה למילה שהשתמשתי בה כבר פעמיים או שלוש. זה מתיש. אז תשעה עשר כאלה? על אותו דבר? בלי לטרחן? ג'יזס. תעריכו.

אז נכון, זו לא יצירת מופת שמהדהדת בנפשו של הקורא ומלמדת אותו בתיחכום רב משמעי על מורכבותם האינסופית של החיים עצמם, אבל קיץ, והבנאדם צריך משהו לעשות באוטובוס בדרך ליצור עוד פרסומת מייגעת שתשודר במקבץ הפרסומות של "האח הגדול" ותדכא אותו אך תשלם את חשבון החשמל התופח (מזגן, קיץ וזה), אז בקטע הזה, מושלם.

אבל מה זה מושלם, בעצם? תחשבו על זה רגע. זה כמו ״לא משהו״ שיש לו עוד שניים שלושה כוכבים.







28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
(אם כבר להכפיל אז שיהיה מגוון)
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
לא.
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כן.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
את מכירה עוד חתול בסביבה?
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
את מכירה עוד חתול בסביבה?
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
קראת לי?
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
העכבר הארור הזה שלוחץ כפול על כל דבר
איפה החתול שיחנך אותו
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אה, טוב.
אלון, חחח, ואם מישהו ישקול את מוצא פיו בעקבות הדיון, והיה זה שכרי.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
ההסתלבטות היא יותר עליי, אבל גם את הרווחת את זה עם ה״מויישה רבינו״ הזה (-;
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
נעמי, לא עלייך ולא על אלון. סתם, הייתי חייבת לכתוב משהו.
אבל אני באמת לא אוהבת לשמוע יהודים שאני מעריכה (כמו אלון) אומרים את המילה הזו. מיהודים שאני לא מעריכה ממילא אין לי ציפיות.
(ואיך אלון מסתבך שוב ושוב בגלל מילה אסורה. מויישה רבנו!)
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
זו דוגמא למקרה די נדיר בו אני לא בטוחה אם מסתלבטים עלי או על הצד השני (כנראה שעלי...)
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
רק אנשים קוסמופוליטיים כפויי טובה בוגדניים עם הרבה שנאה עצמית ונטולי זהות לאומית ודתית אומרים ישו בצוק העיתים.
צחקתי מאוד מאוסף ההגדרות המשובח (חוץ מביולוגיה השקרית) עד שקראתי את המילה המשוקצת הזו.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
Valentine's Day הוא חג נוצרי, שגם אם הוא לא רשמי, והתפשט מעבר למימדים המקוריים שלו בשל הזדמנויות מסחריות, הוא עדיין נוצרי, זרמים שונים בנצרות חוגגים קדושים אחרים, שמייצגים תכונות או ערכים שונים, ובכללם ולנטיין.
העולם תפס טרמפ על הרבה ימים. למשל, חג הרווקים הסיני או יום הזיכרון האמריקאי. מה לעשות. ככה זה.

טהרה תרבותית היא לגיטימית לחלוטין בעיניי, כי תרבויות עושות את מה שהן יכולות לעשות (לעתים, זה מאבק אבוד, כי הכוחות החיצוניים גדולים מדי) כדי לשמור על עצמן. זה קיים בכל תרבות ברבדים ועוצמות שונות, וזה אולי יכול להיחשב ארכאי ומנוון בעיני מי שחושב שרב-תרבותיות היא המתכון הנכון. ההיסטוריה (אם היא לא רכילות) מראה לנו שתרבויות שלא השכילו לשמור על עצמן כראוי לא השתנו אלא התפוררו ונעלמו.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
לא חותרת לשום מקום, לא ציפיתי ולא התכוונתי לגרום לך להפסיק להשתמש בביטוי (כאילו שאני יכולה), רק, כפי שכתבתי, להסב את תשומת הלב. אם אתה חושב שהייתי צריכה לעצור כבר קודם, בסדר. אז נעצור כאן.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אלון - ולנטיינס אינו חג נוצרי. הוא "חג" שהומצא על ידי סוחרים שאלוהיהם אינו מוגבל לנצרות.
יחד איתו יש למרבה הפליאה את "יום הזיכרון" האמריקאי שבו המוני קונים אמריקאים זוכרים את האמיצים שנהרגו במלחמות בדרך הכי הולמת את עם הסוחרים (-:

טהרה תרבותית פסולה בעיני. לעניות דעתי יש לאפשר לתכנים וביטויים חדשים להיכנס אם רוצים תרבות חיה. מצד שני ניסיון להעמיד פנים שאני מישהו אחר - פסול ופתיטי בעיני. איך זה מתיישב? זה לא (-:
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
ואם להיות ברור יותר - כמובן שאני, כמו כולנו, נתון להשפעות סביבתיות מכל מיני כיוונים. זה העולם שבו אני חי. מדינה במזרח התיכון שבה יש ערבית, עברית, צרפתית, יידיש, ז׳רגונים טכנולוגיים ועוד. זה מקיף אותנו ביום יום, אם בשמות מאכלים, בקללות, במילות קישור, בהערות אגב, בתאריכים, בחגים, בקיצורי מילים, בשירים, בשמות של חנויות ומותגים והרשימה היא אינסופית. ג׳יזס, במובן השגור שלו, הוא לגיטימי בעיניי גם שהוא נשמע מפי אדם יהודי - ושוב, בהקשר - בדיוק כמו בולשיט, יאללה, ראבק, פראייר, נובמבר, צאו לי מהוורידים, סעמק, סבבה, פצצות לגבות, :-), LOL, וואו, או מילים אחרות. זאת מבלי לגרוע מזכותם של אנשים אחרים לחוש בצרמה המתבקשת, שנובעת לעניות דעתי לא בהכרח מהקשרים היסטוריים אלא, בין השאר, מרצון לשמר סוג של טהרה תרבותית (שהיא לא פסולה בעיניי ומובנת לי לגמרי). גם לי יש מילים שצורמות לי, ואני מבין שהסיבה העיקרית שהם צורמות היא תרבותית, זה מתקיים מבחוץ למקום שבו אני נמצא, ובוודאי אם יש למילה המסויימת הזאת הקשרים נוספים. במקרה הזה, מלחמה רוחנית עתיקת יומין.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כתבתי שאני מבין את הסיבות לצרימה שאת מרגישה, ובאותה נשימה הבהרתי כמה פעמים שאני באופן אישי לא מרגיש בצרימה אצלי.

לא ברור לי בדיוק למה את חותרת? לכך שאני אכה על חטא ואבין שיהודי לא יכול להשתמש ב״ג׳יזס״ בשום קונטקסט כי השואה וכי האינקוויזיציה וכי היסטורית? אני לא קונה את זה. אני לא משתמש במילה באובססיסיות, אלא פה ושם, כי זה נראה לי מתאים. אני מכיר בעובדה שיש עלי השפעה מערבית-תרבותית כלשהיא. בשום צורה ואופן, אני לא דוחף לזה בכוח משמעויות כפולות ומכופלות, לא יותר מ״יא אללה״ או משימוש בתיארוך לועזי לימי ההולדת שלי או לתאריכים אחרים. יכול להיות שגם זה צורם לכמה אנשים, אבל וואללה (שיט!) :-)

יעלהר, ברור שזה לא חג דתי פר-אקסלנס, אבל זה חג נוצרי, גם אם הוא ממוסחר עד הצוואר. מידת ה״דתיות״ שלו לא רלוונטית לעניין הזה לעניות דעתי. גם את ט״ו באב אני לא ממש חוגג.
וכמו שכתבת, הסיכויים שהשיחה בין אנה פרנק לאביה התקיימה כפי שהיא מופיעה ברומן הגרפי של ארי פולמן, קלושים בהחלט.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
יעל, תודה על התגובה. אני עומדת על דעתי שאא ולא נכון לנתק את הביטוי מהמקור, אבל כדי לטעון טיעון מלא ושלם יותר כנראה שאצטרך מחקר ומאמר... כשאת אומרת להידמות למי שאנחנו לא - מי אנחנו לא? נוצרים? אירופאים / אמריקאים? כי אם האחרון, אזי לשיטתך יהודי בארה"ב שיגיד את הביטוי אינו מנסה להידמות למי שאינו, ואילו אני יוצאת גם נגד אמירתו.

לגבי אנה פרנק, הבאתי כאנקדוטה משעשעת. גם אני הרהרתי האם זו אינה תוספת של העיבוד שהרי הם חגגו את חנוכה וחג המולד במקביל, כמו שרואים בספר... אין לי מושג מה רמת האמינות של המשפט הזה.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אגב, אלון, וולנטיינז אינו חג דתי. הוא חג הקונים והמוכרים שזו אולי דת חדשה.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
נעמי אני חושבת שלביטויים יש חיים בפני עצמם, מנותקים מפרשנותם המילולית.
[ואת זה אני אומרת כמי שאינה משתמשת ב"ג'זוס" על הטיותיו או בביטויים שאולים מהסוג הזה של ניסיון להידמות למי שאנחנו לא]

לגבי הציטוט שהבאת מהרומן הגרפי, הוא מצביע דווקא, לדעתי, על חוסר אמינות. אבא של אנה פרנק, כמו שאר המשפחה, היה יהודי מתבולל. אולי היא לא היתה משתמשת ב"ישו" (ואולי כן, אחרי הכל היא היתה מתבגרת) אבל הוא בוודאי לא היה משתמש ב"משה", לדעתי.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
עיקר שכחתי, אלון: קראתי בשבת את היומן הגרפי של אנה פרנק. עמוד 86:
בקוביה אחת רואים את אנה כועסת: "בחיי ישו, כל כך נמאס לי מכולכם!"
קוביה שניה, אבא שלה: "למה ישו? משה לא מספיק טוב?"

=) =) =)
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אוקי.
ומה לגבי ווק - אני שואלת אותך בתור קוראת מושבעת של רוחות ומלחמה?
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
נעמי,
אחרי תליינים מרצון, את חייבת לקרוא את "אנשים רגילים" של בראונינג לשם איזון.
לא שאני מקבלת את בראונינג, אבל צריך להכיר את הביקורת הנוקבת שנמתחה על גולדהאגן.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
דווקא כיוון שאינך אפיקורוס דווקאיסט - כמו שאפשר היה ללמוד מהדברים שכתבת על עצמך במהלך השנים - שהרי לכזה וודאי לא הייתי טורחת לכתוב.
זה מטבע לשון רווח למדי - בעולם המערבי - שהוא כמובן מזוהה עם הנצרות ומושפע ממנה עמוקות. כנראה שלא תשמע אותו, או תשמע אותו פחות, בארצות מוסלמיות או במזרח.
לגבי השואה - ידעתי שאני מסתכנת בגלגול עיניים (לא הכרתי את ה"חוק", משעשע וקצת מעצבן), אבל במקרה הזה הנושא קשור ועוד איך. בימים אלו אני קוראת את "תליינים מרצון בשירות היטלר" ושם הוא חוזר ומדגיש איך הנאצים למעשה השתמשו בקרקע מוכנה שהנצרות זרעה במשך מאות שנים. לא נשארה להם עבודה רבה. גם הרמן ווק בספרו רוחות מלחמה מציג עמדה דומה, ואני בטוחה שיש עוד ספרות רבה בנושא. לגבי מלחמה רוחנית - הנושא דורש הקדמות רבות וביסוס כמה הנחות שא"א להתקדם בלעדיהן ולכן לא שייך להרחיב כאן.
ההשוואה לאללה אינה נכונה, שכן גם הם מכוונים לאלוהים אחד וכידוע מבחינה הלכתית דין האיסלאם אינו כדין הנצרות, אשר נחשבת לעבודה זרה גמורה, ולפיכך אין די אללה כדין ישו.
ואחרון, אם אפשר להפנות את הכדור לכיוון שלך - אכן גדלת בסביבה שהביטוי בה מקובל ולכן אינו צורם לכך - אבל זו בדיוק הייתה המטרה של ההערה: להסב את תשומת ליבך לצרימה כשהיא באה מפי יהודי.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אילו הייתי איזה מין אפיקורס דווקאיסט שלא שם קצוץ על דת ומסורת, אז ניחא.
אבל לא. להיפך. דיבורים על הדתה עושים לי פריחה, אני לא חוגג סילבסטר או את ליל כל הקדושים, ולא מכניס עץ אשוח הביתה בחג המולד. אפילו בוולנטיינז, יהיה אשר יהיה, אשתי לא מקבלת ממני לצערה דובוני פרווה או שוקולד. מנגד, אני בונה סוכה וצם בכיפור, למרות שאת הכיפה הורדתי מתישהו בתיכון, והיחסים שלי עם אלוהים לא ברורים.

אבל.

ג׳יזס זה ״ישו״ במובן הרוחני-נוצרי לא יותר מאשר ״יא אללה״ הוא דיבור על האלוהים האיסלמי. זה מטבע לשון רווח למדי. אני בהחלט מבין את הצרימה שאת מרגישה, ולא רואה את המשפט ״ג׳יזס, מתי כבר תיגמר תפילת נעילה?״. אני חושב שזה לא קשור לתודעה היסטורית-יהודית אלא יותר לאופן שבו גדלת והתבגרת, וקשה לך יותר לשאת דיבור כזה או ביטוי כזה ולהתייחס אליו בקלות ראש, בדיוק כמו שאני עדיין מרגיש לא נוח, כמעט שלושים שנה מאז שהורדתי את הכיפה, ליד המילה ״אדוני״ בקמץ. דבר נוסף, אני די בטוח שאני לא נמצא במלחמה רוחנית ופיזית עם נוצרים או עם נצרות, ולגרור את השואה לפה זו הפרה בוטה של חוק גודווין.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אין לי זמן ויכולתי להרחיב כרגע, ואני גם לא רוצה להסיט את הדיון מהביקורת שלך, ובכל זאת, העמדה שלך מייצגת את אותה תהייה של ישראלים רבים בשאלות כמו "מה הבעיה לחגוג סילבסטר, מי בכלל חושב על החג הנוצרי, אנו חוגגים שנה אזרחית". והעמדה הזו אינה מפליאה, כי מי שרגיל להשטיח את החגים שלו לסופגניה או לעוגת גבינה, למשל, צפוי לעשות זאת לחגים של אחרים. מי, שלעומת זאת מסתכל על הדברים במבט מעמיק יותר, וחוגג את החגים שלו עצמו תוך עיון במסר ובמשמעות שלהם, מחפש את המקור ואת השורשים גם במנהגים, אמירות, והשקפות עולם שאינן חלק מהתרבות שלו. אני איני יכולה לנתק את סילבסטר מהחג הנוצרי, ואיני יכולה לנתק את ג'יזס מישו. זה המקור, משם הם הגיעו, וזה שמו של איש שמקודש על-ידי הדת שיש לה מלחמה רוחנית ופיזית בי ובך (שהשפעותיה חרשו עמוקות את האדמה הגרמנית טרם השואה). אני חושבת שכל יהודי בעל מינימום תודעה היסטורית ושמץ גאווה יהודית צריך להימנע מאמירת הביטוי הזה.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אני יכול להסכים... אבל בסופו של דבר, אני לא. לא ממש. אם כבר משהו ברוח הפסקאות הראשונות, אז ביטויים לפעמים הם רק ביטויים.
האמירה ״ג׳יזס״ כפי שהיא נאמרת כיום לא קשורה כלל ועיקר לאותו ישו מנצרת. לא הכול שחור ולבן. אבל אפילו אם כן, וזאת האמירה, אז גם במקרה כזה אני לא רואה בה פסול.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מוישהרבנו, אף אחד לא חשד בכוונה. וזה עדיין צורם, כי איך שלא תהפוך את זה וכמה גלגולים שהביטוי עבר - בשורה התחתונה אתה קורא בשמו. להגיד "אבל אני לא באמת מתכוון לישו" זו אמירה ברוח הפסקאות הפותחות שלך, רק שהפעם למרבה הצער אתה גם רציני...
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כשאומרים ג׳יזס, לא באמת מתכוונים לישו. ג׳יזס.
וכמובן - לואי:
https://www.youtube.com/watch?v=fTyy9vfJdWQ
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מה זה בעצם ג'יזס? פאשלה יהודית שעלתה לנו ביוקר ושמידי פעם מתפלקת מהמקלדת של כמה יהודים רחמנים-בני-רחמנים...
yaelhar (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
בשכונה.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
נעמי, מה זה בעצם מוישה רבנו? זה ג׳יזס פלוס מינוס אלפיים שנה וקרניים.
ותודה לכל מי שחייך. קיץ.
יעלהר, מי זה ׳אצלנו׳?
yaelhar (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אצלנו היו אומרים "לא כוחות" (-:
ולגבי הקיץ - עולם שלם עם חוקים אחרים? יותר מדי מאמץ...
מיכל (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אור קרן צודק. שלוש הפסקאות הראשונות הן מופת של כתיבה ספרותית. מזמן לא צחקתי ככה. והשתיים הראשונות גם יכולות להיות תשובה צינית מבריקה לביקורת של זשל"ב :-)
אני בטוחה שהספר שלך יהיה נפלא.
נעמי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מה דעתך על: מוישה רבנו, תעריכו.
פֶּפֶּר (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
בסדר, בסדר, אז לא מושלם. אבל צחקתי.
(למרות שזה גם בסדר לא להסכים, כן?)
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה אור קרן. למרות שאני לא מסכים במיוחד :-)
אור קרן (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מושלם זה הביקורת הזו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ