ביקורות ספרים על הספר הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה

הרבה לפני הספר הזה, ועוד יותר הרבה לפני פייסבוק, היה הרסגור. פרופסור מיכאל הרסגור סיפר בתוכנית רדיו, בגלי צה"ל, סיפורים משולי ההיסטוריה. אנקדוטות מרתקות על אנשים שפעלו מחוץ לנורמה. היו כאלה שפעלו מתוך עמדות מרכזיות, האחרים היו שוליים הרבה יותר, אבל איכשהו המעשים שלהם נכנסו לספרי ההיסטוריה, אם כי לא לאותה היסטוריה שמלמדים אותנו בבתי הספר. הייתי מרותקת לתוכנית הזאת. אהבתי את הקלילות שבה סופרו הסיפורים, וגם אם הם נשמעו קלי דעת, הם נתנו תמונה מצויינת על מה שהתרחש בעולם לאורך השנים. ומאז, הפסקתי להאמין לפוליטיקאים ולשאר מנהיגים, וכל מה שנאמר, אם זה מעניין... המשך לקרוא

בת-יה

ספר מבדר מאוד שמתאר סיפורים היסטוריים שונים שרוב האנשים לא מכירים. המון אנקדוטות מרתקות שנכתבו בצורה קלילה שמתאימה לכל אחד, ממליץ מאוד.... המשך לקרוא

אדם

לא מעט כתבו כאן על הספר הזה לאחרונה, והנה קרה שגם אני קראתי אותו. בתקופות שונות אני מטלטל בין מציאת עניין גובר בספרי עיון והיסטוריה לבין התמסרות לספרים שהם בדיה מוחלטת. בעיניי, לאלו וגם לאלו יש מקום של כבוד בעולם הספרות. אסתטיקה, יכולת כתיבה, רהיטות הלשון, יצירתיות וביטוי של רעיונות הכובשים את הקורא, באים לידי ביטוי בספרי עיון והיסטוריה לא פחות מאשר ברומנים גדולים. נכון, אני מחפש בהם משהו אחר, אבל יש עונג בקריאתם ולא רק בשביל למצות מהם איזה "שורה תחתונה". "הערות שוליים מרתוק מן ההיסטוריה" מאת מילטון לא מוצא את מקומו בקרב ספרי המופת העיוניים או ספרי... המשך לקרוא

omripoll

תחשבו על זה רגע: ההיסטוריה - היא בעצם סוג של רכילות. הרי מהי היסטוריה? אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים. באותה מידה, היה אפשר לצרף לספרי ההיסטוריה, כתבה שעוסקת בבר רפאלי ובגברים שאיתה ניהלה מערכת יחסים. קריאת ספרי היסטוריה, אם תחשבו על זה, היא כמו קריאת מדור רכילות בעיתון. זה מעניק לך ידע מסויים, רכילותי אפשר לומר, על אנשים שונים בהיסטוריה, ועל אירועים שקרו להם. אבל זהו. הסיפורים האלה לא ממש תורמים להשכלה של הקוראים, כמו ספרי מדע או מתמטיקה למשל. כי זה שאתם יודעים שהיטלר צרך סמים, או סבל מגזים קשים (כן, כן, זה נכון - גם היטלר סבל במהלך ה... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

חביב ותו לאו. אוסף של סיפורים נחמדים ברובם בשולי האירועים ההיסטוריים הגדולים.... המשך לקרוא

רוני

גם לעיתונאים יש מקום במדף הספרים. והספר הזה מדגים את המשפט הזה יותר מהכל. הלך איש אחד, ג'יילס שמו, ואסף המון סיפורים שהוא חשב שהם קטנים ושוליים מההיסטוריה. למשל איך תפסו את אייכמן. נכון שאחרים עשו מזה ספרים גדולים, אבל לפי דעתו - זו הערת שוליים מרתקת מן ההיסטוריה. ועוד כל מיני סיפורים, חלקם ריכולותיים, חלקם עובדתיים וחלקם אפילו מעשירים את הידע. נחמד. אבל הספר יצא משעמם. הסגנון העיתונאי היבשושי מקלקל גם פיסת רכילות עסיסית. והיות והכל כתוב בסגנון "מאמר עד 300 מילים", אז הסיפורים יוצאים קצרים, תמציתיים ויבשים. חבל, הם יכולים להיות גם מענינים. לסיכום - ספר ... המשך לקרוא

עומר ציוני

הרגע בו סטאלין גרם לי לצחוק סווטלנה, המורה שלי לתולדות ברית המועצות, הייתה מה זה משעממת, במבטאה הרוסי הכבד, ובמשפטיה שנאמרו כמו דו"ח מס הכנסה יבשושי, ובמונוטוניות הורסת שלא פעם גרמה לי לתרדמת. אבל מה תתפלאו, סווטלנה סיפרה יום אחד במפתיע סיפור יוצא דופן, על האופן בו סטאלין מת, ולא יכולנו לעצור את פרצי הצחוק, אנחנו יחד עם המורה סווטלנה. כעת אני חייב לספר לכם על האנקדוטה שהוציאה אותנו מגדרנו. סטאלין היה בדאצ'ה שלו, בשעה שחטף אירוע מוחי, כתוצאה ממנו הוא נפל לרצפה, שם הניחו לו נאמניו, לגווע, ולהתבוסס בסחי שלו, הם הסתופפו סביבו, בראשם בריה ראש הקג"ב. ולפת... המשך לקרוא

רץ

היה נחמד דווקא!למרות שדילגתי על כמה סיפורי מלחמה. אם כי אני חייבת להודות שציפיתי לסיפורים יותר פיקנטיים, אבל אין זה אומר שלא נהניתי. אני חושבת שזה ספר שמתאים לתקופות בהם רוצים לקרוא אבל גם לא רוצים- או שעסוקים אבל ממש רוצים לקרוא. ככה ניתן לקרוא סיפורים בשעות פנאי עד שגומרים את הספר.... המשך לקרוא

פלפל ירוק

מאכזב מאוד. רוב הסיפורים משעממים, מהסוג שקוראים במדור אחורי בעיתון. קשה לי להאמין שההיסטוריה כל כך משעממת. ניכר שהמחבר מנסה להכניס רובד אישי לכל סיפור כדי שנתחבר למשהו אבל זה ממש רחוק מהציפיות שלי מהספר. ... המשך לקרוא

smadga