ביקורת ספרותית על מסילת ברזל - צד התפר # מאת אהרן אפלפלד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 31 במאי, 2018
ע"י מיכאל


התחושה מטעה שקט מדומה במציאות גועשת. אירופה, שנות החמישים של המאה הקודמת. שנים ספורות לאחר תום מלחמת העולם השניה והשואה. זו העת בה התקיים המסע על "מסילת ברזל" מטרתו של ארווין גבור הספור, חיסול קצין-סגן אלוף נאצי שרצח את הוריו . אבל הספר התמקד במהלך המסע שלו. במחשבות, במפגשים, בתיאורי טבע, תיאור בני אדם. הוא עסק בסחר מזדמן בחפצי ערך שנבזזו מיהודים. ונמכרים בשווקים לכל דיכפין. אין לו מקום קבוע. מרבה לשהות ברכבות כשהוא חזר לאותן התחנות. זהו ניסיון הנתפס לדעתי כהליך נפשי "לעשיית סדר" להבנת פשר הדברים. בין הדמויות המוזכרות הרב זימל שדרכו ניסה ארווין למצוא את המשמעות והקשר שבין ארועי החיים לבין האמונה שאבדה . מול הרב ישר הדרך והאנושי נמצא סגן אלוף נאכטיגל הרוצח הנאצי -שייצג הרוע והתגלה כקשיש עלוב נפש ש"ביצע" הוראות. כי על פי תפיסתו של הסגן אלוף היה צורך "לנקות" את "הזוהמה" היהודית. במסעותיו פגש רבים שהסכימו עם דעותיו של נאכטיגל. היו "גיבורי משנה" שהופיעו בחייו של ארווין. הקשר שייצר אתם היה ארעי, גיבורנו היה בן להורים שדגלו בקומוניזם כפתרון ונוכחו לדעת שזה לא רק שלא עזר, פעל לרעתם. אהרון אפלפלד הצביע על פתרונות שהיו נפוצים בקרב היהודים בעת ההיא, התבוללות כניסיון להשתלב , המרת דת, ניסיון לפעילות קומוניסטית, כל הפתרונות לא הובילו למקום טוב יותר. יהודי ומספיק שהיה צאצא למשפחה יהודית לא יכול להשתחרר מהתיוג הזה גם כשהיה לו רק סב יהודי אחד, גם כשניסה להשתחרר מכל קשר זה דבק בו. גיבורנו העביר את זמנו בין בתי מרזח מזדמנים, בתחנות רכבת, אצל נשים מפוקפקות. מיודעיו היו אנשים שפגש בעברו וכאלו שפגש תוך כדי מסעותיו. מה שמאפשר לקורא להכיר את הסביבה האנושית בעת ההיא. אהרון אפלפלד כדרכו השתמש בשפה "רזה". בכך לפעמים יוצר אצל הקורא-תחושה של שקט במקומות שבהם יש מקום לזעקה. מסר מרכזי בספר ובכלל בספריו. חיפוש אחר משמעות חומקת ותימהון רב לנוכח המתרחש ונוכח התנהגותם של בני האדם. לכן כתיבתו אוניברסלית-זה מסביר כך נראה לי את ריבוי התרגומים של ספריו לשפות נוספות ואת נכונותם של בני עמים שונים לקרוא את ספריו. למרות היותו סופר שכתב בפרט על נושאים הקשורים ביהודים. היתה בכתיבתו חדירה לנפש האדם באשר הוא אדם לרוב מתוך אמפטיה וניסיון להבין. נושא משמעותי-מקריאה בספרים ומשיחות שניהלו איתו כמעט עד ליום מותו, הוא לא ראה עצמו כסופר ישראלי. הוא חי בארץ אבל הזהות שלו ככתיבתו מורכבת מאד. בכך הוא שונה ממרבית הסופרים הישראלים בני דורו שהזהות הישראלית מרכזית בחייהם גם אם יש בינם המתנגדים לדרך ההתנהלות של המדינה בדורות האחרונים. לסכום זה אינו ספר קל, זה ספר מעניין ברובו,אבל לא הייתי ממליץ "לרוץ לקרוא" בין ספריו מצאתי קריאים יותר ומענינים יותר. יחד עם זאת זה בהחלט ספר שמאפיין את כתיבתו ואת ראיית עולמו.


8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיכאל (לפני שנה)
תודה רץ
רץ (לפני שנה)
ביקורת מפרגנת לסופר מיוחד בנוף הישראלי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ