ביקורת ספרותית על מסילת ברזל - צד התפר # מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב

---

למסילת ברזל יש קונוטציות לא כל כך חיוביות, בלשון המעטה. אלא שאפלפלד כתב ספר עם קונוטציות חיוביות גמרי על מסילת הברזל, משום שזו היתה כמעט מילולית ביתו של גיבור הספר ארווין.

ארווין מגדיר עצמו רוכל. למעשה, הוא סוחר בחפצים שונים, רצוי שיהיו מסוג יודאיקה. כרוכל הוא חסר בית, אבל לא חסר גג. זה ישמע אולי כמצב בלתי אפשרי, אבל חייו מתקיימים, פשוטו כמשמעו, ברכבת, בבתי הארחה, בתי מלון וכל מה שמעניק גג, אוכל טרי, פשוט וטעים, מיטה נוחה, אמבטיה הולמת ורצוי שזה יחזור על עצמו. ארווין מעריך שיבה לקומות מוכרים, מעריך את מרסלו הנהג, המחכה לו באותה תחנה, באותו תאריך ושעה מזה עשרים שנה. הוא מעריך גבינה טריה, ריבה טובה, לחמניה טריה, סיגריה וקפה חזק וטוב. הוא אוהב את שקשוק הרכבת, מעריך את המושבים הרכים והקטיפתיים במקומות בהם הוא מרשה לעצמו את המחלקה הראשונה ומעל לכל, נהנה מקנייה טובה בשווקים והירידים בהם הוא מבקר כדי לאתר את אותם חפצים שהוסתרו במרתפים טחובים מפמוט ועד סידור. יש והוא מוצא ספרים מלוא הסל ולפעמים סט כלי כסף. הוא יודע היכן להשיגם ובעיקר היכן לחפשם. הוא צייד מנוסה ומתחרים רבים לו, לגמרי לא מנוסים כמותו. גם קונים מסורים יש לו ומכאן פרנסתו השופעת.

אבל הרי לא התכנסו לקרוא ספר על רוכל בחפצי יודאיקה, כזה היודע להעריך את הפרטים הקטנים והנעימים בחיים. אז מה כן? ארווין אינו רק צייד חפצים השייכים לעם אותו ביקשו להעלים מאירופה, הוא גם צייד של אותם אלה שניסו להעלים את העם ובעיקר של פריט אחד מהם, נאכטיגל, זה שירה בקור רוח באביו ולאחר מכן באמו.

ארווין מברר פרטים בשקט על אותו רוצח, לא תמיד מגלה שהוא יהודי ולעולם לא מספר לאיש, פרט לרב מסויים, כי הוא מבקש לצוד, וכמובן להרוג, את אותו רוצח.

מדי פעם בוחר ארווין לרדת מהרכבת בתחנות נטושות, נושא עיניו ליער מבודד ושם מתאמן בקליעה למטרה באקדחו האישי. הוא יודע שהוא מתקרב לאותו נאכטיגל, זה הבונה את ביתו החדש בכפר מסויים. הוא אכן עולה על עקבותיו ופוגש אותו.

הרג או לא הרג? תצטרכו לקרוא לבד, אבל ארווין יודע ששניה לאחר הנקמה אין כבר חשיבות לעובדה אם ייתפס או ימשיך חייו כרגיל.

הספר, כמו אצל אפלפלד תמיד, שקט, חודר עמוק, כתוב היטב ומרתק. רוב רובו כלל אינו עוסק במתח העיקוב, הנקמה וההמשך. המוטיבים הרגילים שלו כמו הנופים, השינה, הלחמניה, הריבה, הגבינה הטריה והקפה החזק חוזרים שוב ושוב ונותנים תחושה ביתית מוכרת של כניסה לנעל בית נוחה, הנעל המופלאה שתפר לנו אפלפלד.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על מסילת ברזל - צד התפר #