ג'וני שב משדה הקרבדלטון טרמבו7"את אלה שמוכנים להקריב חיים של אחרים שומעים תמיד. הם קולניים נורא ולא סותמים את הפה .אפשר למצוא אותם בכנסיות ובבתי ספר ובעיתונים ובבתי מחוקקים ובבתי נבחרים. זה מה שהם עושים,הם נשמעים מצוין,המוות עדיף על חרפה. אדמה מקודשת בדם.הם מסרו את נפשם בגבורה. מותם לא היה לשווא .חללינו הגיבורים." כתב דלטון טרמבו ב 1938 ג'וני שב משדה הקרב ע"מ 112 אין לי מילים
אישה חסרת חשיבותסוניה פרנל2זה לא ספר עלילתי , מחקר מעמיק ספר לימודי מצויין להבנת הבסיס ששימש להקמת רשתות ריגול קדם PO Box 500 ו CIA . הדרת נשים שלא במקומה,גם בתחום הביון והפעילות החשאית .(חוסר הפירגון והערכה שהיו מנת חלקה של וירגיניה הול) קטע שריגש אותי היה : חציית הפירנאים של וירגניה קטועת הרגל לדעתי זה ספר חובה למרגל / סוכן המתחיל . על החלק של לימוד מורס אפשר לוותר . בהחלט לא אישה חסרת חשיבות
העלמת עיןג'פרי ארצ'ר8סיפור בלשי ברמה נמוכה אני חולק על קביעת הסאנדיי טלגרף ש "לארצ'ר יש כישרון ליצירת עלילות שאפשר לתאר רק כגאונות" כפי שמופיע בסוף התקציר בדף האחורי אני גם חולק על הקביעה "אם היה פרס נובל למספרי סיפורים,ארצ'ר היה זוכה בו" דיילי טלגרף בדף הקידמי קצת אמת בפירסום !! היתי מגדיר יותר נכון כסיפורי בדים
הפטריוטיםסאנה קרסיקוב5590 דפים מרתקים חובה לקרוא ולהפנים "הנקודה ידידי,"אמר סידני"בנימה חריפה,"היא שכולנו קשורים די בחוזקה לעידן שאנחנו חיים בו.לרודנות של הזמן שלנו.אפילו אני אפילו אתה .אף אחד מאיתנו לא חופשי כמו שהיינו רוצים לחשוב " הפטריוטים / סאנה קריסיקוב עמ' 583
והיום איננו כלהצ'ינגיס אייטמטוב14קזחסטן מה אתם יודעים ? "במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח... ומזה ומזה למסילת הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר- סארי אוזקי,או הסארוזק הערבות הצהובות התיכונות במחזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת הברזל כמו מין קו גריניץ' והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח... והיום אינו כלה / צ'ינגיס אייטמטוב עמ' 26
תיק מצדהיובל אלבשן3אהבתי את הספר ואת הרעיון המבצעי לשחרור החטוף הכותב איחד בדמותו של ראש הממשלה את בן גוריון ,בגין ,ורבין רעיון מעניין מהמעבדה של הכותב המחבר עושה שימוש בארוע חטיפה מוכר ולעוס משנה פרטים ומעצים אותו לצורך העלילה אהבתי את הטוויסט של סיום העלילה מקווה שהוא דמיוני
פרשת ג'יין איירג'ספר פורד4"כלי הנשק הראשונים נשלחים כעת ,השאר יסופקו ברגע שנוכל להקים את המפעלים הדרושים.ולבסוף ההשפעה שלו על הסכסוך? הבהוב קל של רגש נראה על פניו של הקולונל,"אני צופה שהרב מפציץ יביא את הרוסים לכך שבתוך חודש יתחננו לשלום" "אוף,לעזאזל " מילמלתי בקול.את המשפט הזה בדיוק שמעתי כבר פעמים רבות בתקופת שירותי בצבא.הוא החליף את האמרה שכבר צמח לה זקן-"אחרי החגים " בטמטום מוחלט,תמיד,ללא יוצא מן הכלל גרר בעקבותיו המשפט הזה אובדן מחריד של חיי אדם. עוד לפני פריסתו הראשונה,בעצם קיומו עירער הנשק החדש את מאזן הכוחות בקרים.ממשלת אנגליה,שלא השתוקקה עוד לסגת ,ניסתה לשאת ולתת על כניעה של כל הכוחות הרוסיים .הרוסים דחו זאת מכו וכול.האום דרש ששני הצדדים ישבו אל שולחן הדיונים בבודפשט,אבל כל זה נתקע צבא רוסיה הקיסרית התחפר נוכח ההתקפה הצפויה. . פרשת גיין אייר / ג'ספר פורד עמוד 61 יצא בשנת 2001
מודיעין צלליםאוליבר האריס7"שירות הביון החשאי משקיע שנתיים ויותר ממאה אלף דולר בהכשרת קציני שטח חדשים, מלמדים אותך לגנוב מכוניות , לסחוב כלי נשק , לפרוץ לחשבונות בנק . יש קורסים בשימוש מאולתר בחומרי נפץ, שתי סדנאות שמוקדשות לניווט על פי כוכבים. אבל שום דבר על מה שמרגל זקן שהכרתי כינה פעם "הצלפת השוט" אף אחד לא מספר לך איך לחזור הביתה" אוליבר האריס אחד מספרי הריגול הטובים של השנה / צירקוס ריוויו
לילי לה טיגרסאלונה קמחי1ספר די מוזר, שנחלק לשניים: חלק ראשון שמהווה את רוב הספר: סיפור ריאליסטי-קשה על מציאות מסובכת של דמויות מורכבות ומעניינות. הספר עוסק בהנאות החיים, בתאוות החיים, ומלא בקטעי זימה וסטיה לא נעימים לקריאה אבל בהחלט מסקרנים. הספר כתוב היטב, מספק תיאורים חיים ובונה דמויות מלאות ובהחלט מצליח לעניין למרות שרוב הזמן העלילה נעה בעצלתיים, כשלא באמת קורה שום דבר משמעותי. מה שמחזיק את המתח העלילתי זה יותר פלשבקים אל העבר שיוצרים ציפייה להמשך. ואז מגיעים לחלק השני שזה סוף הסיפור, שהוא הזוי לחלוטין, מתחום המדע הבדיוני הקשה. אישית, לא אוהבת חיבורים כאלה בין ריאליסטי לפנטסטי, ולא ממש איכפת לי מה הסופרת ניסתה להעביר דרך זה. אני לא אהבתי.
לילי לה טיגרסאלונה קמחי0זה הספר הראשון של אלונה קמחי שקראתי, וכנראה שהוא יהיה האחרון. אני בדרך כלל מגלה סבלנות לסופרים, אבל כשסיימתי את הספר הזה הרגשתי שהיא גזלה את זמני.
לילי לה טיגרסאלונה קמחי0מסכימה עם הדעות של המבקרות האחרות שבעצם כתבו הכל. מעט הזוי, מעט מוזר. במפגש סופרים עם המחברת היא אמרה שההשראה לספר היו ביצי פברג'ה. ספור שצריך לקלפו קליפה אחר קליפה. את הסיפור על הנמר שברח מהקרקס ושוטט...לקחה מידיעה שהיתה בזמנו בעתון על איזה נמר שאכן הצליח לברוח מהקרקס.
לילי לה טיגרסאלונה קמחי0ספר הזוי ופסיכוטי, למרות זאת קראתי עד הסוף מתוך סקרנות, התאכזבתי מאיך שהספר מסתיים
לילי לה טיגרסאלונה קמחי0אחת העלילות ההזויות ביותר שבהן נתקלתי. דמיון עשיר ופורה אכן יש לסופרת. צפו לספר חריג בכל המובנים.
