דומיניק, או דום כמו שמכנים אותה חבריה, היא מתורגמנית סימולטנית מוכשרת ומבוקשת. דומיניק מרבה לתרגם בכנסים רפואיים, ועברו המקצועי של אביה בתור רופא עומד לה ליתרון, וזה עוזר לה עם המינוחים הרפואיים לפני כל כנס בו אמורה דומיניק לשמש כמתורגמנית.
יום אחד, בסיומו של כנס, שומעת דום רשרוש מהאוזניה, וכשמקרבת אותה לאוזנה, שומעת דומיניק שיחה בין כמה רופאים אשר עדיין נותרו באולם ועמדו בו וניהלו שיחה חרישית ובהולה, מבלי ששמו לב כי האוזניה עדיין פתוחה. המידע הזה שדום נחשפה אליו הוא חשוב ויקר ערך, אבל הוא גם כמו פצצה מתקתקת, שאיך שלא יהיה, כשהיא תתפוצץ- בטוח שמישהו ייפגע.
בזמן לימודיה, שיננו באוזניהם ללא הפסקה, כי הם, הסטודנטים שלומדים להיות מתורגמנים, ממש כמו הרופאים מחויבים לשבועת הִיפּוֹקְרָטֵס, ואל להם לשכוח את זה ולו לרגע.וזה הבסיס לכל הספר. הספר הוא לא ספר מתח, והוא גם לא רומן מתקתק. הוא משהו באמצע, והעלילה עצמה לא נוסקת אל על (אם כי הספר מאוד קריא), אבל יש בו בונוס ענק.
הסופרת בעצמה משמשת כמתורגמנית, וזה ניכר בכל פיסות המידע שהיא מביאה מתוך העולם המופלא הזה, והפיסות מידע האלו הן שעשו את לי את חווית הקריאה למושלמת כל כך.
כמו: הפרחים הצהובים שאנחנו רואים על כריכת הספר. דום אוהבת לקנות פרחים טריים ולהניח אותם בתא המתורגמנים, אולי כדי להקנות למקום נופך אישי קצת, בזמן שאת מתרגמת מילים של אנשים אחרים, מעולמות הרחוקים משלך, את רוצה את נקודת הצבע הקטנה שהיא כל כולה שלך. או: השליטה הטוטאלית שלך במחשבות, להשאיר את הראש נקי, לא לנדוד עם המחשבה לשום מקום, כי את צריכה להיות 100% בהקשבה, ואסור לך לפספס אף מילה, ויותר חשוב מכך- את האינטונציה בה נאמרים הדברים. לעיתים היא תביא לך את התרגום היותר מדויק, אפילו יותר מהמילים עצמן.והדיוק בהעברת המילים משפה לשפה בזמן אמת, מבלי לפגוע בשלמות הדברים אותם רוצה הדובר להעביר.
או על העובדה שתמיד עובדים שני מתורגמנים, כשכל אחד עובד חצי שעה, ואז מתחלפים. ואז אפשר לקחת הפסקה קלה, אבל תמיד להישאר בטווח עין, אולי תהיה תקלה ותידרשי לחזור בו ברגע. או הפחד להתעורר בבוקר ולגלות שקולך בגד בך, ואת מרגישה שאת מקרקרת ולא ממש מדברת. מלחיץ.
או פתיחת הבוקר, שזה החלק היותר אישי, בו המתרגם פותח את הכנס בברכת בוקר טוב ואי אלו איחולים ליום טוב ומהנה. כל אלו חשפו אותי לעולם מרתק.
אז אם העלילה היתה בינונית, המסביב שעוטף הכל היה מושלם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
