ביקורת ספרותית על אחד ועוד אחד - פרוזה # מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב

---

כתבתי הרגע ביקורות ל'החיים הלא כל כך מושלמים שלי' בה הזכרתי את הספר הזה, אז החלטתי שאם כבר אני בשוונג אכתוב גם לספר הזה ביקורת.
אז ככה- את הספר קראתי באנגלית, ועובדה זו רלוונטית כי בסוף חשבתי שהשם לא ממש הולם את הספר, היו צריכים לקרוא לו the one plus two, to say nothing of the dog. (ואם השנינות שלי עברה לכם מעל לראש- תנו לה. זה מה שאני עושה בדרך כלל עם שנינויות שמתעופפות להם מעל לראשי. כי השנינויות הטובות ביותר הן אלו שנכנסות לראש ומפיקות חיוכים)
בכל מקרה - זהו הספר היחיד של מויס שקראתי, אהבתי מאוד! אבל הספיק לי. אני חושבת ששאר הספרים שלה לא דומים לספר הזה, אבל תקנו אותי אם אני טועה.
הספר הרגיש לי כמו סרט ROM-COM (שאני ממש אוהבת) מצד אחד רומנטי וקליל ומצד שני לא מטופש.
אני חושבת שהסופרת התמודדה ברגישות עם מצבים לא קלים בחיים של הגיבורה, שני ילדיה והכלב (רמז לפתרון השנינות)
בקיצור- ספר טוב, מומלץ לאוהבי הפרוזה הדרמטית-קלילה והרומנטית.
נ.ב. תמיד מציק לי שאנשים טוענים שהספר הזה לא טוב כמו 'ללכת בדרכך', אני טוענת בעוז כי הספר הזה טוב יותר (ואין לי כוונה לתת לעובדה שלא קראתי את 'ללכת בדרכך' להפריע לי)

» ביקורות נוספות של פלפל ירוק
» ביקורות נוספות על אחד ועוד אחד - פרוזה #