נגיעות קלות בעלילה על מנת לגרות את הקורא,אך ללא הרס חווית הקריאה .
"נולדתי בקרקס וחייתי בו כל הזמן .
אף אחד לא לימד אותי איך להתגונן בפני בני-אדם ."
אוטוביוגרפיה מדהימה של שמעון רימובסקי אשר מצאה את דרכה אלינו היישר מהגולגים הסובייטים הידועים לשמצה .
הוא נולד בפריז בשנת 1911 למשפחת קרקס רוסית ,אשר החליטה לשוב לרוסיה בשנת 1925
למסע הופעות בזמן שסטאלין עלה לשלטון .
סיבוב ההופעות מסתיים כשהמשפחה מוכרת כאויבי העם , אביו מאלף החיות מוצא להורג בירייה ,אמו מוצאת את מותה באחד המחנות לאחר שמונה שנים קשות ואחיותיו מועברות אל פנימייה ממשלתית לחינוך מחודש .
האודיסאה של לובה בן ה-17 רק מתחילה והיא הולכת להמשך 29 שנה, לאורך כל הגיהינום האנושי הקפוא ,בין בריחה אחת לאחרת ממחנות עבודה ,בתי כלא סובייטים וגולגים שמסוכן ללחוש על קיומם .הוא נודד מאיי סולובקי ועד וורקוטה ואל מחנות הוולגה-דון.
מילד אנאלפבית וחסר כישורים חברתיים הוא הופך לפרפר היהודי שנמלט ממקומות בלתי אפשריים
ומחיר החופש יקר. הוא בורח מדמם ופצוע קשה לאחר שנורה ויותר משבועיים הוא שרד במקום בו אדם בריא כבר היה עובר אל העולם הבא , במקרה אחר הוא רוצח סמל ששומר במחנה ובטח שהוא לא מוותר גם לאחר שרגלו הימנית נקטעת מברכו ומטה ומרגלו השמאלית נותר רק עקב ,גם אז בורח ממחנה העבודה הנורא ביותר .
הוא ממשיך לעופף בכל מצב ומוכיח שהז'יד הוא לא יהודי כנוע ובטח שלא אסיר רגיל.
שמו יוצא למרחקים כלובה שחור הזקן אימת העולם המזוהם .
בשנת 1956 הוא משוחרר לבסוף מהמחנות בגל החנינות הגדול ובשנת 1969 הוא עולה לישראל .
ראוי שבמדינת ישראל בה כולם שמעו על הנרי שרייר נכיר גם באחד משלנו .








