ביקורת ספרותית על המנהרה מאת אנדרה לאקאז
ספר מעולה

---

אכזריות האדם היא בלתי מובנת ומהפנטת .
כיהודי דור שלישי קראתי בצמא חסר רוויה ספרים רבים על השואה , אך המנהרה סיפק לי זווית ראיה שונה ולו רק בשל כך שהסיפור הוא של טלאי ירוק ולא צהוב .
זהו סיפורו של פול שסטאנייה עבריין צרפתי שנשלח אל מחנה העבודה לוייבל שבצפון יוגוסלביה שלוחה של מאתהוזן .
שם הנאצים מיהרו בחיפזון לחפור מנהרה בעד ההרים לאוסטריה .
תוחלת החיים עמדה שם על ארבעה וחצי חודשים
והמוות ריחף מכל עבר בין הרופא המטורף חובב הניסויים האנושיים , הרעב, הקור ,העבודה הקשה ,הריצה אל הקו והשומרים הסאדיסטים שלא היו מביישים אף סרט אימה.
פולו כהנרי שרייר הפרפר מתגלה כפיקח ובעל תושייה המתבטא בסלנג ציורי וחי .
הוא נשאב אל החור השחור של המנהרה ומפושע קטן, עם מחשבות קטנות על הישרדות, הוא הופך לאדם חושב ואינטליגנטי.
זהו ספר שאסור למצמץ בו כדי לא להפסיד אף מילה ומרגע שהתחלתם לקוראו נשמתכם נשאבת פנימה .
המנהרה מאת אנדרה לאקאז יצא לאור בהוצאת ספריית מעריב לאחר שהפך לרב מכר עולמי ולסרט במהירות הכאב מרגע שפורסם .

» ביקורות נוספות של ספרים נודדים
» ביקורות נוספות על המנהרה