הספר הוא סיפור האישי של <mark>שמעון רימובסקי</mark>, שעובד לספר על ידי העיתונאית אלה ברקת. אני אתמצת ממה שמופיע על עטיפת הספר: <mark>שמעון רימובסקי</mark> "לובה ז'יד" הוא "הפרפר היהודי" (פרפר - אסיר שבורח שוב ושוב), שעבר 29 שנים במחנות עונשין ובבתי סוהר סובייטים, בתקופת סטלין. בשנת 1927 נאסרו הוא והוריו בשל "אי הבנה מצערת". האב הוצא להורג ביריה ולובה בו ה-17 הופרד מאמו ונשלח למחנה כפיה. אלפי אסירים הכירו את דמותו הססגוני

נגיעות קלות בעלילה על מנת לגרות את הקורא,אך ללא הרס חווית הקריאה .
"נולדתי בקרקס וחייתי בו כל הזמן .
אף אחד לא לימד אותי איך להתגונן בפני בני-אדם ."
אוטוביוגרפיה מדהימה של <mark>שמעון רימובסקי</mark> אשר מצאה את דרכה אלינו היישר מהגולגים הסובייטים הידועים לשמצה .
הוא נולד בפריז בשנת 1911 למשפחת קרקס רוסית ,אשר החליטה לשוב לרוסיה בשנת 1925
למסע הופעות בזמן שסטאלין עלה לשלטון .
סיבוב ההופעות מסתיים כשהמשפ