ביקורת ספרותית על יודאיקה מאת אודי טאוב
ספר טוב

---

יהודים עפים

לא פעם מצאתי את עצמי הוגה בתכנים יהודים, מבלי שהתכוונתי לכך מראש. נושאים שהופיע בחלק מהספרים או ביצירות האמנות להם נחשפתי, כיסוד תרבותי המגדיר זהויות ומצבי תודעה.

היצירות המשמעותיות להן נחשפתי היו, יום האור של ענת, אותו כתב אהרון מגד, העוסק במאגיה יהודית, במשמעות האור והחשוך לתיאור נפשם של בני האדם. תיקון אחר חצות, של יניב איצקוביץ', עוסק במושג תיקון ביהדות. האמן המפתיע ביותר, שליצירותיו המונומנטליות נחשפתי והמתכתבות עם הקבלה היהודית, הוא אנסלם קיפר, אמן גרמני נוצרי שיצר במוזיאון תל אביב, מייצג המבטא כלים שהכילו אור אלוהי, העובר תהליך התנפצות וקריסה אל סף עולם התוהו ובהו, לבסוף הוא מצליח להינצל מכיליון באמצעות תיקון (תיאור המזכיר את המפץ הגדול).

חשיפתי המעניינת לתרבות יהודית, באמצעות ספרות ואמנות, יצרה אצלי פתיחות וסקרנת, כעת אני ממתין לספר שיבקיע עבורי סופית את חומת ההסתגרות, ויהפוך עבורי לגשר בין תרבות חילונית ליהודית, שיחזיר אותי לשורשי היהודים. וואו, איזה רף גבוה של צפיות הצבתי.

כשנחשפתי באקראי, לספר יודאיקה של אורי טאוב, העוסק בחיבור בין יודאיקה, לאמנות ומיסטיקה יהודית, היה לי ברור שאת הספר הזה, אני מאמץ לחיקי ובאמצעותו יוצא למסע לעולם המיסטיקה היהודית באופן שהוא מתכתב עם ההוויה הישראלית, בחיבורה בין דת למדינה, בין אדם כפרט לשיוכו הקולקטיבי לעם היהודי ולגורלו, על ידי כותב בעל השכלה ישיבתית. חיפשתי להבין מיהו אורי טאוב, הסופר? הביוגרפיה המשמעותית שכתובה עליו היא מסתורית, מעידה על אדם המתרחק מתקשורת: "אודי (אהוד) טאוב (1962), מאייר וסופר, נולד בבני-ברק, למד ציונות בצבא, תורה בישיבה, ועיצוב גרפי בבצלאל".

אחת ההפתעות שציפתה לי בהתחלת הקריאה, היא העובדה שלא מדובר בספר יהדות, אלא בז'אנר שונה מכל ספר שהכרתי עד כה. טאוב לוקח את היהדות, מפרק ואורג אותה מחדש לפנטזיה סוראליסטית, כאוטית, הבנויה כקליפות בצל, עם סיפורים ודימויים השואבים מהקבלה והתלמוד, יחד הם יוצרים רצף תודעה, הנעה באמצעות אסוציאציות ומתח בין מציאות לאשליה, ובין שואה לגאולה.

לבטח תשאלו, מה עם עלילת הספר?,

עלילת הספר קלושה ותלושה, היא הפיגום עליו מתנהלים סיפורים ספק אגדות, חלומות והגות על משמעות הגורל היהודי. היא כמו אגדה חסידית נפלאה, על סוס עם כתם על המצח. היא מתחילה בחנות יודאיקה כושלת, אותה ירש בצורה מפתיעה הבן הצעיר, למורת רוחם של שני אחיו. הוא מגיע מנו יורק, מותש ממחלת ניוון שרירים, לאחר קריירה של צייר שהציג בגלריה אופנתית, ויצירותיו נמכרו כולם בצורה מפתיע ביום הפתיחה, אך כשחזר לביתו הוכה וציוריו הועלו באש. הוא מנסה למכור את החנות, אך בצורה מפתיעה מתגלגל לחנותו יוהן קפלר, האסטרונום שגילה את חוקיות תנועת מערכת השמש, ומתחיל לנהל את החנות בהצלחה רבה. במקביל לחיים של מעלה, מתנהלים להם בחנות חיים של מטה, קהילת היודאיקה, שהיא שטעטל יהודים ננסים. הגיבור שלנו מתאהב באודליה מקהילת הננסים, ומשם העלילה ממשיכה להתפתח באופן מפתיע.

בחנות היודאיקה, חפצים ממוסחרים וגרוטאות חסרי משמעות, המסמלים רעיונות מופשטים, חלקם בשימוש נוכחי, אחרים עתיקים ושבורים ששימשו בעברם אנשים מתים, אך יש מי שעדיין דורש אותם, בכדי לחבר אותם לזיכרון מוחשי. לכל אחד מהם סיפור בדוי, או זיכרון היסטורי אמתי. החנות היא ביטוי להחפצת ראיון מופשט וסתום, ההופך לקיטש יהודי. המופשט הופך לקונקרטי, ולעתים מתקיים היפוך, בו הקונקרטי הופך למופשט. מה מבדיל, בין מופשט לקונקרטי, בין קדושה לכפירה, בין בדוי לאמתי, בין סיפור כהיסטוריה לינארית, לסיפור אסוציאטיבי שכיווניו מתקיימים במעגליות השונה מחוקי הטבע?

לספר חיבור מרתק לאמנות, הוא מתכתב עם ליל כוכבים של ואן גוך, כביטוי לנפשו הסוערת של גיבור העלילה המביט בלילה לשמים ורואה בכוכבים שמשות בוערות. הילד בגר והפך לצייר שבקש במשיכת מכחוליו לבטא את האור הקורן מפנימיות העצמים, ודרכם להביא מרפא וגאולה לעולם.

ונוס מאחור, יצירת ולסקז, מתארת התרגשות נער מתבגר למראה אישה ערומה הנראית מגבה, מלאת מסתורין, ולידה מלאך קטן האוחז מול פניה מראה, כדוגמא לתעתוע בעיני המתבונן, הנוצר באמצעות שימוש בניגודי צבעים, מרגיעים וסוערים, המבטאים את אחדות הניגודים, כטוב ורע, או חורבן וגאולה, היוצרים יחד שלמות.

דמויות הצייר, הם יהודים מעונים, בתולות ערומות המדליקות נרות שבת, יהודים מרוסקים עם סקסופון על הצוואר, ונשמות הלובשות צורות, "עלמות לבנות שלהן שער שחור כחלחל שעטף את הלילה והכוכבים". (71), תיאורים ויזואליים המעניקים לספר אווירה סוריאליסטית של חלום.

שפת הספר פיוטית ומהפנטת, הקנתה לי תחושת תעתוע גיאומטרי, בעולם שחוקיו שונים כבציורי וויקטור וסרלי, ובוויטרז' של מיכאל ארדון, המבטא בוויזואליות את מסתורי הקבלה, כך טאוב האמן כסופר הצליח לברוא עבורי תחושת מיסטיקה יהודית, מאתגרת במרחבי תודעה לא מוכרת.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על יודאיקה