ביקורת ספרותית על שקר אמיתי מאת א' לוקהארט
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 באפריל, 2018
ע"י לי יניני


שמו של הספר הוא סתירה מוחלטת. הכיצד שקר יכול להיות אמיתי? "שקר" הוא ההיפך מ"אמת", להבדיל מ"שקר לבן", שנאמר מטעמי נימוס ויתקבל על ידי הסביבה בהבנה.

גם המקרא התייחס למילה: "שקר" – "מדבר שקר תרחק" (שמות, פרק כ"ג, פסוק ז'). בעשרת הדברות: "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות, פרק כ', פסוק י"ב). על פי תורת הקבלה, צורת האות ש', היא צורת השן בפי האדם, המייצגת את הרשעים שבורא עולם עתיד לעשות בהם שפטים. צורתה של האות בעלת שלושה ענפים, שאין להם שורש כמשל: "לשקר אין רגליים".

אדם שמשקר בקביעות ייחשב כאישיות עם הפרעה. השאלה היא למה בכלל צריך לשקר? האם להישרדות חברתית? הגנה? ערך עצמי? אדם כזה בדרך כלל יהיה זקוק לטיפול נפשי.

הסופרת א. לוקהארט כתבה גם את הספר "היינו שקרנים" שזכה לסיקור רב ושבחים רבים, ולדעתי נחשב לספר נוער מדהים. גם אני שיבחתי אותו והסכמתי עם מבקריו. הספר הנוכחי פחות מוצלח בעיניי, למרות שהוא מורכב מאלמנטים שנוער אוהב, מרד ואהבת נעורים, משפחתיות, חברות, מעשה קונדס ועוד.

הפרק הראשון של הספר הוא סופו של הספר, כלומר ראשיתו בפרק 18 במקסיקו ביוני 2017 הוא סוף העלילה. תחילת העלילה בפרק 1 ביוני 2016 בניו-יורק, וזה הפרק שחותם את הספר.

ג'ול וסט וילאמס? מי זאת? זו הדמות שקוראת לעצמה בשמות שונים, ומחליפה שמות באותו קצב שהיא מחליפה בגדים, איפור ונראות חיצונית, עד כדי כך שהיא כבר לא זוכרת אילו שקרים היא מוכרת.

מה כן בכל זאת אמיתי? מערכת היחסים שלה עם חברתה אימוג'ן העשירה ויורשת המיליונים. לדעתי השוני ביניהן היווה את הדבק שהצמיד את האחת לשנייה.

העלילה מגוללת בפרקים קצרים עם כתיבה קצבית, קלילה, וללא רגע דל. כל מה שחשבתי הולך ומתמוסס בפרק לאחריו כקוביית קרח ביום שרבי, עד כדי כך שהצליח לתעתע, לבלבל ולעצבן אותי.

לאורך העלילה הקורא שואל את עצמו מתי הבלון הזה יתפוצץ שהרי לשקר אין רגליים. זה קורה?

הספר מוגדר כספר "מתח לנוער" וכקוראת בוגר לא בדיוק נפלתי ממנו כי זו אני. אני לא מסתדרת עם אדם שאינו דובר אמת! במקרה שלי כשהשקר צף כשמן על פני המים, התא במוחי שהוקדש לאדם זה פשוט נמחק!

למזלי אין בסביבתי הרבה כאלה, או שעוד לא הספקתי לגלות...

הספר הזה יכול להוות תשתית טובה לסרט. מאידך גיסא אני סקרנית לגלות מדוע הסופר הזו מקדישה שני ספרים למילה "שקר".

בשורה התחתונה: "אפשר לרמות כמה בני אדם כל הזמן, אפשר לרמות את כל בני האדם זמן מה, אבל אי אפשר לרמות את כל בני האדם כל הזמן" (אייברהים לינקולן)

לדעתי, מומלץ לבני הנוער הבוגר בלבד...ובכוונה כתבתי "בני הנוער הבוגר", כי באמת אין צורך שיקבלו רעיונות.

לי יניני

הוצאה: ידיעות אחרונות, ספרי נוער, 311 עמודים, 2018
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 5 חודשים)
Pulp לא לגמרי מסכימה איתך. שקרנים הם אנשים שעושים זאת כל הזמן.
לי יניני (לפני 5 חודשים)
בת-יה תודה רבה
בת-יה (לפני 5 חודשים)
"נכנסה לפניו אות ש'. אמרה לפניו: רבון העולמים, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי נקרא שמך שדי, ויפה לברוא את העולם בשם קדוש. אמר לה: יפה את, וטובה את, ואמיתית את, אבל משום שאותיות שקר לקחו אותך להיות עמהן, איני רוצה לברוא את העולם בך, כי לא יתקיים שקר, אלא אם האותיות ק' ר' יקחו אותך". זה מה שנכתב בקבלה! כל השאר זו פרשנות שהיא לא תמיד מקובלת - תרתי משמע.
וחוץ מזה, ברור שאהבתי את הביקורת, כי אני עצלה מדי בשביל להתייחס למשהו שאני לא אוהבת. מועדים לשמחה!
Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
בשנות ה-90 יצא סרט שנקרא "שקרים אמתיים" בכיכובו של ארנולד שוורצנגר. הוא מהוה פרודיה על סרטי פעולה, אבל הוא לא רע בכלל, מצחיק ומומלץ.. בכל אופן כולנו משקרים, גם בלי כוונה - אין דבר כזה אמת תמיד ובכל מצב, זה לא קורה במציאות ולא ניתן לשרוד כל בעולם. כמובן, עלינו להשתדל להגיד את האמת כמה שיותר.
לי יניני (לפני 5 חודשים)
סקאוט....יתכן. בד"כ סופרים כותבים על נושאים שנגעו בהם בעבר
לי יניני (לפני 5 חודשים)
חני כנראה שאת צודקת. תודה . חג מבורך
לי יניני (לפני 5 חודשים)
אלון....הראשון לטעמי היה סביר ....הרגת אותי מצחוק
סקאוט (לפני 5 חודשים)
כתבת יפה לספר שלא אקרא. די קצתי בכל ספרי הנוער שיוצאים בשנים האחרונות מכיוון שהם לא מצליחים לחדש לי שום דבר. ובאמת מעניין אותי מדוע הסופרת בחרה להתמקד בשני ספרים שהנושא המרכזי בהם הוא שקר. אולי השקר הוא נושא שנוכח מאוד בחייה ולכן בחרה להתמקד דווקא בו.
חני (לפני 5 חודשים)
האם השקר הוא מוחלט? האם הוא לבן ושחור? שוב כנראה שצריך לקרוא כמה ספרים בינוניים
לפני שנופלים על אחד מופתי.
חג שמח לי.
אלון דה אלפרט (לפני 5 חודשים)
הספר הראשון היה איום בעיניי. אם זה עוד פחות טוב, אוי ויי





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ