ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 באפריל, 2018
ע"י מיכל מ
ע"י מיכל מ
מצד אחד ספר סוחף. מצד שני, מופרך, מופרך, מופרך.
יש כל כך הרבה התבססות על מקריות ועל מאורעות בעלי סבירות אפסית (דגימת דם מיתוש) שקשה שלא להבחין בתפרים הגסים בעלילה. לסופר ישראלי לא היינו סולחים על כך.
ובנוסף לכך, הניסיון של הסופר לתת לספר הזה נופך פילוסופי פתטי לא פחות.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שרון
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מופרך ובעיקר רדוד
הותשתי לגמרי מהנסיון שלו להשמע מתוחכם
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מופרך זה שמו האמצעי של מוסו. יתושים לוקחים מאיתנו כל הזמן דגימות דם. למה
לא נהיה הדדיים?
ההערה שלסופר ישראלי לא היינו סולחים היא הערה קרתנית. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
