ביקורת ספרותית על על שתי רגליים וכנפיים מאת עבאס קזרוני
ספר מעולה

---

איזה ספר! החל מהפרק הראשון נשביתי בדמותו של עבאס הילד הכל כך מקסים ורב תושיה הזה, וכל כולו רק בן תשע.
בעמוד הראשון, מתחת לשם הספר באנגלית יש הערה בעברית שהספר מבוסס על מאורעות אמיתיים שהסופר חווה בעודו ילד. את ההערה הזו פיספסתי, ושמתי לב אליה רק באמצע הקריאה, ואז הסיפור התעצם בעיניי עוד יותר, וטעמו לבטח יישאר אתי למשך הרבה זמן.

עבאס קזרוני בן התשע והוריו עוזבים את איראן במסעם לטורקיה, על מנת להוציא ויזה שתכניס אותם לאנגליה. יש להם קרוב משפחה שכבר כמה שנים חי שם, והוא אמור לעזור להם בתהליך הזה. זו התוכנית, אבל לא כך התגלגלו הדברים. אמו של עבאס לא קיבלה היתר יציאה מהארץ, וזאת מכיוון שהוריו של אבעס היו ממתנגדי המשטר.

מכאן מתחיל סיפורו המרתק והבלתי ייאמן של ילד רך בשנים, מסעו לבדו לארץ חדשה ללא ידיעת השפה, ללא שום הכנה מוקדמת מה עליו לעשות ואיך להתנהג. התבגרות יכולה להיות תהליך רב שנים, ויכולה להתרחש בדקה אחת, כמו שקרה לעבאס ידידנו המקסים שכל מי שפוגש בו קורא לו "איש קטן" ולא בכדי. המפגשים שלו עם אנשים מפוקפקים, ומצד שני ולשם האיזון המפגשים שלו עם האנשים הטובים שעזרו לו, והיוו עבורו קרן אור באפלה אחת גדולה.עבאס אומנם צעיר מאוד, אבל ניחן באינטואיציות חזקות ובריאות, דבר שעזר לו בתקופה הקשה הזו.עם האינטואיציות, התושייה, והרבה קסם אישי של ילד מקסים, והקורא מלווה את עבאס במסעו המרתק לכל אורך הספר.

אחרית הדבר מרגשת לא פחות מהספר,ובמיוחד השורה האחרונה ששברה את לבי. הסופר מציין שיהיה ספר שני, ואני כבר בציפייה.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על על שתי רגליים וכנפיים