ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 5 במרץ, 2018
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
"אבל מה היה אחרי זה?" כך תמיד הפעוט או הפעוטה התורנים, כשאני מקריאה להם סיפור לפני השינה.
"אחרי זה... המממ... הם חיו באושר ועושר עד היום הזה".
"כן, זה ברור. אבל מה היה אחר כך?"
"אחר כך? אחרי מה? אחרי שהם חיו באושר ועושר? הם המשיכו לחיות באושר ועושר"
"אבל מה הילדים שלהם עשו?". זה פעוטה עקשנית במיוחד, זאת. לא רוצה לישון, ויהי מה. לא פשוט בכלל להתמודד עם זה. איפה שחרזדה וסיפורי אלף לילה ולילה שלה שתבוא ותחליף אותי?
סאגה, במובן הלא מדוייק והכן שימושי שעושים במושג הזה בימינו, הוא פתרון מעולה לסופרים וכותבים שלא יודעים להפסיק את הסיפור, וחייבים לספר גם מה היה הלאה, אחר כך. ואחרי האחר כך. ובדור הבא. ובדור שאחריו. אני יודעת שקוראי הסקירה הזאת חושדים בשלב הזה שאני לא ממש אוהבת סאגות. אבל זו טעות. לפעמים סאגה היא מחוייבת המציאות. ואם עושים אותה טוב היא גם מהנה. קחו את סטיינבק, למשל. "קדמת עדן" שלו היא סאגה בין דורית, שמהווה במובן מסויים גם אלגוריה, וסובבת סביב תמה מוסרית של הטוב, הרע, והנחלתם הגנטית. כך שמעבר הגיבורים הבין-דורי הוא מחוייב הסיפור, למעשה.
הבית בקצה הלילה הוא סאגה. הוא מתמקד בעיקר באי קטנטן בדרום איטליה. כל כך דרומית שכמעט כבר צפון אפריקה. כל כך קטן שכובשים אימפריאליים מדלגים עליו במפותיהם. וכל כך נידח שהחדשות מגיעות אליו באיחור של שבועות וחודשים. לאי הזה, הקטן והנידח, מגיע רופא אסופי שאיש לא רוצה בו, והסיפור מתמקד ברופא ובבני משפחתו לדורותיהם. בניגוד לשתי הסקירות האחרות על הספר הזה, אני לא אהבתי אותו. הוא מתפרש יותר מדי, מתמקד פחות מדי, עוסק המון בלספר על ולא לתאר את. מתמקד יותר במעשים ופחות במניעים וברגשות, ומתמצת מדי את הדמויות. זה לא ששנאתי את הספר. פשוט השתעממתי ממנו. ולא הייתי ממשיכה לקרוא אותו לולא הוחלט לדון עליו בקבוצת קריאה שאני שותפה בה. ובכן: לא ברור מה יש לדבר עליו בקבוצת קריאה. אני מניחה שבשבוע הבא אגלה, ואולי יעירו את עיני לנפלאות קסומות בספר שאני לא הצלחתי לגלות.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אני אהבתי את הספר יותר ממך.
עם זאת אני מסכימה לחלק מדעתך- מתפרש, לא מתמקד, מתמצת - הכל נכון. לא השתעממתי לרגע והוא הקסים אותי לגמרי. |
|
פֶּפֶּר
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
הפתעה משמחת, לראות אותך פתאום בדף המעקב. אני מחבבת סאגות, לרוב, אבל לא מעטות מהן סובלות מהתפרשׂות יתר.
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בהגדרות של הדפדפן בפלאפון (כרום) תסמני בוי את האופציה "אתר למחשבים"
ואז האתר יופיע כמו שהוא מופיע במחשב, כולל כל הפיצ'רים. |
|
נצחיה
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אין בכלל את המקום של 'כתוב ביקורת'
אז איך אפשר בכלל לכתוב? |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אני כותב עכשיו דרך הטלפון.
אבל את צודקת, סקירות זה לא נוח. תגובות אפשר לכתוב וביקורות אפשר לקרוא. |
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אפשר לכתוב, אם כי בחוסר נוחות..
שמחים לראותך כאן |
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אז בואי ניתן לו שפע מחמאות...
עוד לא קראתי...
|
|
נצחיה
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, גם אני רכשתי. אבוי לנו!
נצטרך למכור אותו ביד שנייה לכל המרבה במחיר. |
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
רכשתי אותו בגלל הסקירות שאהבו אותו...
|
|
נצחיה
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
דרך הטלפון אפשר לקרוא, אם כי בחוסר נוחות. ואי אפשר לכתוב.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
כן, בטח. כל עוד לא שיניתי את שמי, כך קוראים לי.
מקווה שיצא לך לקרוא יותר. אולי אפשר לפתח אפליקציית סימניה. בכל מקרה, אפשר להיות גם דרך הטלפון |
|
נצחיה
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
גלית, תודה רבה לך
|
|
נצחיה
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה זשל"ב
(עדין קוראים לך זשל"ב, נכון?) לא הייתי מגדירה את זה כ"חזרה". אני ממעטת לקרוא לאחרונה. בנוגע לכתיבה באתר - אני גם ממעטת להימצא על יד מחשב בזמן שאינו זמן עבודה. מחכה לאפליקציה שאולי תכניס אותי חזרה פנימה... |
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
נצחיה ברוכה השבה...
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
יופי שחזרת. כתבת מעניין, וחידשת לי בנוגע למילה 'סאגה', ששמעתי אותה אבל לא ידעתי את פירושה.
אחרי סדנת הקריאה הזו שלך, תכתבי ביקורת נוספת על הספר: סאגה של מה שקרה אחר כך, לאחר סדנת הקריאה. וכך נדע מה יש לדבר על הספר... |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת