ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 בדצמבר, 2017
ע"י רויטל ק.
ע"י רויטל ק.
הספר "ארון סגור" מציג בפנינו תעלומה בלשית מסתורית ומרתקת:
למה שסופרת מוכשרת בעלת יכולת לטוות עלילות בלשיות, תמציא המשכים לבלש קיים במקום לברוא לה בלש משלה?
טוב, טוב, נכון. זו לא תעלומה כל כך גדולה (או שאולי שאלו כישורי הבילוש המופלאים שלי?)
ברור שהשם "אגתה כריסטי", באותיות גדולות, על הכריכה, והבטחה לעוד תעלומה אותה יפצח פוארו הידוע, מושכים יותר קהל מאשר ספר בלש חדש של סופרת אלמונית.
ולמרות שאני לא פנאטית במיוחד בנושא הזה, של סופרים ממשיכים, והרגשות היחידים שיש לי כלפי הרעיון הכללי של פאנפיק (ובסופו של דבר, הספרים של סופי האנה הם סוג של פאנפיק, רק באישור), הם רגשות צער קלים על כך שנולדתי מוקדם מדי מכדי להתנסות בזה בעצמי -
בכל זאת עצבן אותי קצת ספר ההמשך הזה.
לא ראיתי בו הצדקה של ממש לשימוש בשם של פוארו. בהחלט היה אפשר למקם בספר הזה כל בלש אחר מהתקופה הפוסט-ויקטוריאנית המוקדמת ולקבל תוצאה דומה.
פוארו של האנה לא מספיק מזכיר את פוארו המקורי. יותר מדי פעמים לאורך הספר הוא עמד נבוך מול דבריהם של אחרים, יותר מדי פעמים הניח להם להתנשא מעליו, בטחונו העצמי המופרז לא בא לידי ביטוי מספיק, הוא לא שאל שאלות קטנות שנראות לכאורה חסרות משמעות ומביאות במבוכה את העונים עליהן שאינם מבינים בשום פנים ואופן את משמעותן והקשר שלהן לרצח.
הניסוי הקטן שעורך פוארו בספר, מתאים לכאורה לדמות, שלא פעם עושה ניסויים כאלה במהלך חקירת פשע, אך בעוד שבספרים המקוריים של כריסטי, הניסויים האלו גלויים לנו, הקוראים, אך מה הם מנסים להשיג - זהו חלק מהתעלומה, כאן הניסוי התברר לנו רק בדיעבד, וחשף בפני משתתפיו את הרעיון אותו ניסה פוארו להוכיח.
זה ספר בלש לא רע. הוא מעניין ודי מותח (אם כי חשדתי ברוצח משלב מוקדם יחסית, מה שתמיד גורם לאכזבה).
אבל הדמויות שבו נראו לי מוקצנות וההתנהגות שלהן היתה מוזרה, וגם הפתרון, בסופו של דבר, לא היה מאוד משכנע.
אסיים בציטוטים מתוך הספר, ששיעשעו אותי, אבל ספק אם בשבילם שווה לקרוא את הספר כולו:
"אין טעם בויכוח איתו[...] השימוש בשכל הישר נדמה שיטה מפוקפקת עבור אדם שלא ניחן בו בעצמו".
"אבל תנסה לומר זאת למשטרה אחרי ששתית יותר מדי ואין לך מקצוע מכובד ואשתך בדיוק נפלה מתחת לגלגלים של רכבת!"
פוארו הינהן, אף שהתקשה לדמיין את עצמו במצב ביש מסוים זה".
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
תודה על העדכון אפרתי!
אז יש מצב שאנסה את הראשון... מחכה לביקורת:) |
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
הוא הרבה הרבה הרבה פחות טוב מהספר הקודם, רצח בראשי תיבות, שהוא מענג ביותר.
ביקורת בדרך.
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
באסה!!!
לא חשבתי שאני כזו צפויה...
כי ככה אפרתי, החיקוי אף פעם לא טוב כמו המקור,מה לעשות,כמו שכתבה רויטל עדיף לו הייתה בוראת בלש משל עצמה - ולא חסרים סופרים שכתבו ב" השראת" אחרים לדוגמא רוברט ב פארקר וספנסר שלו שמתכתב עם פיליפ מארלו של צ'נדלר ובכל זאת יש לו אישיות מפותחת משלו -מאשר מייצרת כפיל עלוב. זה מבאס. זה כמו לאכול מוס שוקולד שעשו אותו עם מרגרינה. |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אני בעקרון בצד שלך אפרתי...
רק שמההמשך הספציפי הזה לא נהנתי מספיק. כמו שאמרתי לנתי, אחרי שתקראי - ספרי לי אם אהבת ובעיקר - איך הוא לדעתך ביחס לספר הראשון, לטובת החלטות עתידיות... :) |
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אני רואה שהקמתם מפלגה. מה אכפת לכם שמישהו מקים לתחייה את פוארו חביבנו ועוד משבץ
אותו בספר שכתוב הרבה יותר טוב???
נכון שבתשעים ותשע פסיק תשע תשע תשע תשע, ההמשכונים נופלים מהמקור, אבל זה מקרה שונה, כי אגתה כריסטי הגאונית כתבה דמויות קרטוניות להפליא עם הומור יבש ועצי כמוצג מוזיאוני מאובק שנשכח בפינת המחסן. |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה קצר ולעניין.
|
|
קצר ולעניין
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת נהדרת, ציטוטים נפלאים.
וחוץ מזה, מה שגלית ויעל. |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אז אחכה לביקורת שלך עליו
כדי להחליט אם לקרוא את הראשון או לא:) אם תאהבי גם את זה - אוותר על הראשון. אם תגידי שהראשון היה מוצלח יותר, אשקול אותו. |
|
נתי ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
דווקא בספר הראשון לא הרגשתי את מה שכתבת. הדמות של פוארו הייתה
קרובה למדי למקור, בעיניי לפחות.
אולי דווקא בספר השני לסופרת נגמר הסוס... בכל מקרה אתן לו צ'אנס |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
לא זכרתי שגם את באסכולה של יעל, גלית...
אבל לא יכולה להגיד שאני מופתעת:-) |
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
את הספר הראשון אהבתי מאוד. הוא היה נהדר מבחינת תעלומה וגם מבחינת הכתיבה.
היא כותבת פי כמה יותר יפה מאגתה כריסטי, תנוח בשלום על משכבה.
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
לגמרי ,ממש אבל ממש, באופן מוחלט ותקיף - מה שיעלהר
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה מיכל
הצחקת אותי, אבל האמת היא שאני לא יודעת... אולי היא היתה רואה בזה מחמאה, שכמעט מאה שנה לאחר צאת ספרה הראשון - השם שלה עדיין מהווה מקדם מכירות מצוין ואנשים עדיין רוצים לקרוא על הגיבור הספרותי שהיא יצרה. |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ואני מבינה שגם את הביקורת את לא מאשרת מרים? ;)
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה סקאוט.
אני מניחה שכשאת ממש אוהבת ספר מסויים את חשה משיכה לכתוב בעצמך המשכים/וריאציות עליו. ראי את התפתחות הפאנפיק. מתי והאם יצירה כזו ראויה לפרסום זו שאלה נפרדת... |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אנקה, את צודקת כמובן
עובדתית, אני לא יודעת אם נכון לקרוא לספר כישלון - כשיש קוראים בעלי טעם טוב שאוהבים אותו. כמובן שזה לא מחייב אף אחד אחר לאהוב אותו:) |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה אפרתי
מקווה שתכתבי עליו ביקורת, כי אני סקרנית לדעת מה תמצאי בו:) |
|
מיכל
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אני חושבת שזה
סוג של הטעייה מכוונת כשהשם אגתה כריסטי מופיע על גבי העטיפה באותיות ענקיות. מי שלא
יקרא את האותיות הקטנות עלול לחשוב שהיא מחברת הספר. ארון סגור? אם אגתה המסכנה היתה חיה, היא בטח היתה יוצאת מהארון (ומקימה קול זעקה...) |
|
מרים
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ספרי המשך הם בפעמים רבות דרך ביטוי לעצלנות ולכוח דמיון מוגבל, לכן אני לא מאשרת. כמובן שיש יוצאי דופן.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
לא קראתי את הספר הראשון ואני לא מתכוונת לקרוא, כנראה. אני לא אוהבת את הרכיבה על הצלחתה של סופרת מפורסמת, הניסיון הזה, לכתוב המשך, כמעט תמיד מסתיים בכי רע.
למדתי זאת על בשרי דרך הספר שהתיימר להיות המשך מצוין לספרי פו הדוב ובפועל נחל אכזבה מרה והיה גרוע ברמות. אני בעד להפיח רוח מקורית ביצירה ולתת חירות לפרשנותו של הסופר שכותב את ההמשך אבל לא כשזה מבוצע בצורה מחפירה ממש.
מסקנתי: למה לאמץ דרכים של אחרים? לא עדיף לכתוב משהו משל עצמך? |
|
אנקה
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
עם כל רגשי הכבוד שלי לקוראות סימניה בעלות הטעם המשובח,
ספרים זה עניין של "טעם וריח".
אני יכולה להסכים עם חוות דעתם או לא, אני לא חולקת על התחושה או מחשבותיהם לגבי הספר. |
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אני אהבתי את הספר הקודם ואני מניחה שאוהב את הנוכחי (מה פרוש "מניחה", קניתי אותו אז
אני חייבת ליהנות...)אבל הניתוח שלך (לאהבה המסויגת) נהדר, כרגיל.
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה אנקה.
אני מסייגת: שתי חברות סימניה שאני מעריכה מאוד את דעתן וטעמן דווקא אהבו את הספר הקודם בסדרה הזו, אז לא אמהר להכתיר אותה ככישלון:) |
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה yaelhar
זכרתי שזו גישתך. מבינה אותה, אבל משום מה לא מרגישה כך. אולי בגלל שיש בזה גם צד מחמיא, בסופו של דבר. וגם בגלל שאחרי שסופר משחרר את יצירתו לעולם, היא כבר במובנים מסויימים לא שלו. אני רואה בזה מתיחה עד הקצה של החופש לפרש יצירה בנפרד מכוונות הסופר שלה. למרות שאני יכולה להבין את מי שזו נראית לו כמתיחה מוגזמת שחוצה את גבול הלגיטימיות. |
|
אנקה
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
על גלי הצלחה של דמויות מפורסמות, פרי עטם של סופרים מפורסמים, תופסים טרמפ
כל מיני סופרים זוג ג' ד' אבל זה נועד מראש לנחול כשלון מפואר :)
תודה שהזהרת. |
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
כמובן לא אקרא.
בניגוד אליך אני די פנאטית לגבי גניבת דמות של מישהו אחר (מי יכול לתת לה אישור כשהסופרת נמצאת במקום שאין בו אישורים?) ההנחה שליורשים יש זכות כזו מופרכת בעיני. מה שמותר להם, לדעתי, הוא רק להנות מכספי התמלוגים. |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת