ביקורת ספרותית על הפרשה המסתורית בסטיילס (מהדורת 2016) - אגתה כריסטי עם עובד # מאת אגאטה כריסטי
ספר בסדר

---

#
באחרית הדבר שכותב דרור משעני בסוף הספר, הוא מצטט את הביקורת של באנוויל על אגתה כריסטי, שעיקרה "למי איכפת"? לדעתו לאיש מהקוראים לא איכפת מקרבן הרצח השוכב לו בשלולית דם בספריה של כריסטי, כי הקרבן אינו גורם לאמפתייה של הקורא - הוא קולב עליו תולה כריסטי את חידתה. הקוראים נכנסים למירוץ בנסיון לגלות מי הרוצח – וזו תכלית הסיפורים שהיא כותבת, לכן זו אינה ספרות, זה סודוקו במלים. היא אינה משקיעה – שוב לדעתו - בבניית דמויות או בסיפור המעשה.
לא שלא הסכמתי איתו, אבל חשבתי שאירוני שדווקא באנוויל - שבעצמו בונה את דמויותיו באופן המקשה מאד על התחברות אליהן, ועורך עם קוראיו תחרות אגו - יעלה את הנימוק הזה.

זה הספר הראשון שכתבה אגתה כריסטי, אז אשה צעירה באמצע שנות העשרים, ספר שנדחה על ידי שש הוצאות ספרים לפני שהתקבל... סיפור סינדרלה ספרותי מוכר ומעודד (את אלה שעדיין נמצאים ב"לפני").

הדמויות של כריסטי שייכות למעמד בינוני-גבוה באנגליה של תחילת המאה העשרים – חיות באחוזה או בבית מפואר, עם צוות משרתים נאמנים שתפקידם להביא את התה, לערוך את השולחן ולקפל את הבגדים של "האדונים". כריסטי – שזה היה המעמד ממנו הגיעה – מפגינה חוסר ידע וחוסר עניין בנפש דמויותיה. הסיפור מתרחש בזמן מלחמת העולם הראשונה והמאמץ המלחמתי נותן את אותותיו: מסיבות חיסכון אין יותר ארוחות ערב מאוחרות! לא זורקים נייר – ממחזרים אותו! אנשי האחוזה מתנדבים לעבודות חשובות – בבית חולים או בחקלאות! שום ויתור אחר על סגנון החיים של בעלי האחוזה אינו מוזכר. כולם עדיין יורדים לתה של חמש ומנהלים אורח חיים של פנאי קבוע.
מה שמשחק תפקיד חשוב בספריה של כריסטי הוא החשד, המופנה כל פעם לדמות אחרת. הבלש הוא היודע-כל. הוא היחיד המבין מה קורה, ומשחרר את המידע בקמצנות של Escape-room. בסיפור הזה יש אחד הייסינגס, שהוא הווטסון של פוארו, אם כי נחות ממנו באינטליגנציה. בעלת האחוזה עשירה ומעצבנת, עם אוסף קרובים עניים, נשואה זה מקרוב לגבר צעיר ממנה בעשרים שנה, היא הקרבן המתבקש והוא החשוד המיידי. וזהו – הבמה ערוכה.

זה מסוג הספרים שיקסמו לחובבי החידות, שייכנסו לפעולה מיד אחרי שמונחת התשתית הראייתית וינסו לנצח את פוארו בתחומו. יש כמה כללים לז'אנר הזה והעיקרי שבהם – חפש את מי שהכי פחות חשוד. הנחת העבודה של כריסטי - לדעת משעני - היא שכולם פושעים. חלקם ביצעו פשע, אחרים עוד לא. והעולם הוא מקום מסוכן שבו בלש נמוך ועגלגל, עם שפם, מבטא מצחיק ויכולת להסיק מסקנות על בסיס רעוע – הוא מנהל ההצגה.
לא מצאתי את מה שטען משעני - שספריה מסתירים מאחוריהם פילוסופיה אפלה. חשבתי (היום. בעבר נהניתי מאד מספריה) שהיא כותבת סיפורים לא מתוחכמים, ולא ממש מותחים. אבל הסכמתי איתו שספריה הם כתבי חידה - בהם מושמטים נתונים הכרחיים לפיתרון.
אז היא לא משחקת משחק הוגן עם קוראיה. הם לא כועסים עליה. להפך. הם הפכו אותה למלכת המתח, ושום דבר לא יערער את מעמדה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הפרשה המסתורית בסטיילס (מהדורת 2016) - אגתה כריסטי עם עובד #