עלילה – 3 רחבה, רבת דמויות, לעתים ביזרית
קצב : 4 מלא אירועים ו"תפניות".
סגנון כתיבה : 3 – בסדר
סיום : 2
ספר על אהבת מתקן מזגנים ועובדת זרה.
הקשר ביניהם צריך להתגבר על מכשלות ופערים של שפה, תרבות- היא ממזרח אחד והוא ממזרח אחר, דת- גויה עם יהודי ועוד נושאים כאלו.
זאת אהבת אמת, מוחלטת שאליה מתווספים "קשרי צל" כמו סטודנטית עם מרצה, ילד ואמו, מורה ותלמידה הבעייתי אך מוכשר מאוד.
הפלונטר אינו אמיתי, אלא נשען על הסתרת מידע שנובע ממחשבות של אנשים המנסים למנוע פגיעה מיקיריהם.
הסתרה כזאת יוצרת פלונטרים.
חלק מההסתרות נראות מגוחכות גם באמצע קריאת הספר, לקראת הסוף נדרש " דאוקס אקס מכינה" כדי לפתור את הפלונטרים.
ברוב הספר יש בעלילה, מתח מובנה יפה. לסופרת מירב נקר- סדי, יכולת התבוננות פסיכולוגית מעולה. הצגת הדמויות כמו השפה היפה.
הכל משתבש כשלתוך העלילה מצטרפים אשכנזים בעלי השכלה אקדמית. הפרקים שדנים בהם בנויים בתבנית זהה הן במבנה המשפטים , צורת החשיבה והמחשבות מוצגות בצורה שבורה כאילו עבר עליהם מכבש שמאחד את המסכנות.
הספר מתיימר להביא את צעקת העובדים הזרים.
היות והסופרת לא היתה בטוחה שנבין זאת, היא פותחת כל פרק באמירה, חלקי דו"ח או מין היגד כללי בנושא. לקטעים אלו אין קשר למהות ולתוכן הפרק, לעלילה שבו או לדמויות שמופיעות בו.
בגמר הספר בחנתי היפותזה למידת הצמידות של העלילה לנושא העובדים הזרים.
"העברתי" את הדמויות ל"מסעודה" משדרות ואולי קיבוצניק מהסביבה, צרפתי לזה ילד בעייתי בבית ספר וקיבלתי עלילה זהה.
ומכאן המסקנה כי אין בספר זה משהו שמציף את הבעיות של העובדים הזרים בצורה ייחודית..
עדיין יש בספר ניצוץ מסוים המצדיק קריאה, מה גם שהיא שוטפת, אינה מערימה מכשולים על הקורא ויש בה מתח אמיתי בצד החלק הסכריני.


















