בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 בנובמבר, 2017
ע"י בת-יה
ע"י בת-יה
שמרטפות אצל הקטנים הכירה לי את הספר הזה, וכשהקראתי אותו נותר לי רק לתהות עד כמה סופרים מאבדים מדי פעם את שפיותם. העכבר שקופץ לא סתם מדלג לצורך ביקור נעים, אלא עושה את צרכיו על הראשים של בעלי החיים השונים, וכל מה שאני הרגשתי אחרי קריאת הספר הזה הוא גועל נפש פשוט.
אין לי שום בעיה שיכתבו על עשיית צרכים בסיר או בית שימוש וכיוצא בזה, אבל מי, לכל הרוחות, עושה את צרכיו בכוונה על הראש של מישהו אחר. זה לא קיים בטבע וזה לא קיים אצל בני האדם.
התברר לי שהספר הגיע כמתנה. מאוחר יותר כששאלתי את הקטן, שהביא לי את הספר להקראה, מה הוא אוהב בספר הזה? התשובה היתה הצפרדע. יפה. ציורי בעלי החיים בספר הזה אכן יפים, אבל לצורך הצגתם של אלה אפשר בקלות למצוא נושא אחר.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק.
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
יש לי אלרגיה חמורה כמעט לכל הספרים שלו וסירבתי להקריא אותם
(למעט פילים בכל מיני צבעים) לילדיי.
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו, תודה. מי שמכיר אותי יודע שאני שייכת לפלח האוכלוסיה שתמיד עושה רק מה
שהוא רוצה. כבר כתבתי פה פעם שאולי אם הייתי הולכת בתלם היו לי חיים הרבה יותר נוחים. ובכל זאת, גם על נושא זה אפשר לכתוב באופן אחר לגמרי. |
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
צב השעה, תודה רבה. גם התשובה כנ"ל -:)
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
מסמר עקרב, תודה. הזכרת לי שלפני כמה שנים, כשהעיריה שלנו העלתה את אגרת הביוב
לסכום מאוד גבוה, כתבתי לעיתון מקומי מכתב קצר מאוד, בו ציינתי ש"סוף סוף מצליחה עריית קרית גת לעשות מחרא זהב". המכתב הזה עורר הרבה תגובות, ומה הפריע לרוב הכותבים: השימוש במילה חרא. עורכת העיתון דווקא שמחה מאוד על "הרעש". |
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט, תודה רבה. הלוואי שהספר היה מצחיק, אלא שהוא פשוט שום כלום.
בסוף הספר (וזה ספויילר, אבל אני לא חושבת שזה ממש חשוב) כשהעכבר הולך - יונה, במעופה, עושה עליו את הצרכים. זה אכן קורה גם בטבע, אבל זה לא מצדיק ספר כל כך מטומטם. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
זשל"ב, ייתכן. והעכבר עושה את צרכיו בפה של התנין..
כמה ספר יכול להיות דוחה בגלל מסר שכזה?
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט, צב וזשל"ב - תודה רבה (מנפלאות השפה העברית...)
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
אולי המסר של הספר הוא שלפעמים אסור לתת לחברה (כלומר, שאר בעלי חיים) להגיד לך מה לעשות, ושלפעמים אתה צריך לדעת לצפצף על כולם ולעשות מה שבראש שלך (או יותר נכון, מה שבתחת שלך)?
מה שמסמר ומה שסקאוט |
|
צב השעה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
מה שסקאוט...
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
מסמר- קרעת! לעולם לא אשתמש בביטוי חרה לי מבלי להיזכר בהקשר שלך! עד עכשיו לא ראיתי את הדמיון בין שתי המילים חחחח
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
חרה לי השימוש בחרא...
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
במחשבה שניה, בת-יה, כשראיתי את הכריכה והעכבר עוד יותר הבנתי כמה הספר הזה טיפשי, טיפשי שזה מצחיק!
פשוט צחקתי בקול רם! ( מזל שאף אחד כרגע לא נמצא בבית)
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
אולי נגמרו הרעיונות למחבר?
נשמע ספר טיפשי וגועלי בהחלט. בדרך כלל יש מסר או פואנטה מאחורי ספרי ילדים, אני תוהה מה המסר בספר הזה.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת