Amadís de Gaula- Anonymous
'אמאדיש די גאולא' הוא רומן אבירים שהתפרסם בספרד בסוף המאה החמש עשרה ונפוץ בצורה סוחפת במאה השש עשרה באנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה והולנד. מקורו של הסיפור לא ידוע, אך העלילה אודות האביר האמיץ הייתה ידועה עוד בשנת 1320 בימי הביניים. הראשון שעיבד את הספר ליצירה ספרותית בת ארבעה ספרים היה מונטלבו הספרדי (מעבד ספרותי ידוע בזמנו). הספר כל כך הצליח שהמהדורה הספרדית של 1546 מנתה כבר 12 ספרים שנכתבו ע"י אנשים שונים שהמשיכו לכתוב על עלילות האביר. בצורה זו החל הספר מתורגם לשפות שונות ולכל תרגום הוסיפו המתרגמים פרקים משלהם עד לתרגומה האחרון לגרמנית ב 1595 שמנתה 24 כרכים ויצרה אפוס הממשיך 7 דורות של שושלת האביר.
הרומן הוא אחד מאבני היסוד של ספרות האבירים שפשטה באירופה באותה תקופה. מקורה של ספרות זו באפוסים השיריים של יוון העתיקה וימי הביניים והיא בעיקר מתבססת ברעיונותיה על אפוס הארטוריאני ואבירי השולחן העגול. בצורת הרומן הזו אפשר למצוא סממנים מוקדמים של הרומן הפיקרסקי שהגיע מאוחר יותר.
אחד הדברים החשובים לתרומתו של 'אמאדיס די גאולא', לספרות העולם היא יצירתו האלוהית של סרוונטס 'דון קיחוטה'. את הפארודיה הפיקרסקית הזו ביסס בין היתר סרוונטס על ספר זה שהיה חלוץ ופורץ דרך בסוגת האבירות, והוא אף מאזכר אותו יותר מפעם אחת ביצירתו:
כשהכומר והגלב מתכוונים לשרוף את ספרייתו של דון קיחוטה מרים הגלב את ארבעת כרכיו של אמאדיס, ועל כך אומר הכומר:
"לכאורה הרי מין מיסתורין כאן. כי ספר זה היה כפי שקיבלתי על פי שמועה, הראשון בין ספי האבירות שנדפס בהישפניא, וכל השאר יצאו מעיקרו וממקורו של זה. ולפיכך סבור אני שאנו חייבים לדון אותו לנור, בלא כל סליחה ומחילה".
"לא אדוני", אמר הגלב, "שכן שמעתי אומרים שהוא הטוב בין כל הספרים מסוג זה שחוברו בזמן מן הזמנים, הילכך יש למחול לו, בתורת יחיד במינו".
במקומות אחרים טוען דון קיחוטה כי אמדיס היה ראשון לאבירים ומושא הערצתו.
כשהשאלתי את הספר מהספרייה, לא שמעתי עליו ולא הכרתי את ההיסטוריה וההשפעות הנרחבות של הרומן. ראיתי רומן אבירות עתיק שסביר להניח תואם לטעמי הספרותי ולקחתי. שום דבר לא הכין אותי להפתעה האמיתית שיש בספר ועליה אני עומד לספר לכם עכשיו. וכשהבנתי שאני מחזיק באוצר הזה הייתי המום. רבים מהספרים שאני משאיל נלקחים ממדור ספרי העיון. הספר יצא בהוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב ומכון כץ לחקר הספרות העברית. מה שלא היה ידוע לי הוא ש'עלילות האביר אמאדיס די גאולא' הוא הרומן הראשון שתורגם אי פעם לשפה העברית. הספר מביא את התרגום המקורי שיצא לאור בפעם הראשונה בשנת 1541!
שמעתם נכון, אין טעות. התרגום של הספר הראשון נעשה ע"י הרופא יעקב די אלגבא ונדפס על ידי אליעזר שונצין בקושטא, ש"א (1541) לערך. אותו רופא מתרגם כנראה היה יהודי משכיל, אחד מאנוסי ספרד, שלקח יצירה חילונית ותרגמה לשפת קודש.
הידיים שלי רעדו, לא היה לי מושג איך אני עומד לקרוא עברית שכזו, מאות בשנים לפני שאליעזר בן יהודה הפך את העברית לשפת חולין. והנה, לאחר כמה עשרות עמודים של מבואות על מוצא הסיפור, תפוצתו, השפעתו על הרומאנס האירופי, ספרות האבירים האפית הרואית, יחסי דת וכנסיה, גינונים והליכות, נופים והתרגום העיברי, מגיע הדבר האמיתי- ואני נדהם עד כמה הספר נגיש וקריא לקורא העברי בן ימינו. קראתי תרגומי מופת שונים ומרובים במהלך חיי, חלקם היו אתגר קריאתי אדיר מול שפה מתוחכמת ורבת מחשבה. ציפיתי לשפה תנ"כית אך משחקים שכאלו אפשר לספור על יד אחת לכל אורכו של התרגום. אם לא הייתי יודע אחרת הייתי מנחש מקריאה שהספר תורגם בשנות השישים של המאה העשרים, עד כדי כך הוא מודרני בשפתו. עם זאת, הוא משופע בטעויות תחביריות, בעיקר של זכר/נקבה, יחיד/רבים, עבר/הווה/עתיד והטיות פעלים.
אילולא ההיסטוריה המרתקת הזו, הספר היה מקבל ממני דרוג נמוך בהרבה מ-4 כוכבים. בסופו של דבר מסופר על אביר רודף כבוד שיוצא למסעות כדי לרכוש לעצמו כבוד גדול יותר על ידי קרבות אבירים. הספר משופע בהם והם כל כך חוזרים על עצמם שזה ממאיס את עצמו דיי מהר. יש לו אהובה שבכל פעם שהוא חושב עליה הוא בוכה ואף מתעלף. הוא נאמן למילת כבוד, למרות שהיא יכולה לגרום לחוסר צדק. ויש לו כביכול אידיאלים נעלים. ברבים מהאפוסים העתיקים שקראתי יש בסיס דומה, כל למשל ב'עוטה עור הנמר' של שוטא רוסטווילי, אך שם יש שפה נשגבת וצורת הגשה נהדרת לסיפור. כאן בעיקר חזרות על עוד קרב ועוד קרב, וגם הם לא ניחנים בכושר תיאור גראפי גבוה. דבר נוסף הוא חוסר קו מרכזי לעלילה, או קו עלילה מרכזי מאוד דהוי ולפעמים מטושטש לגמרי. רוב הספר מורכב מאירועים שלא קשורים זה לזה ולפעמים בין אחדים מהם יש נקודות חפיפה (נקודה שמאפיינת את התפתחות הרומן הפיקרסקרי).













![שמשון [מהדורה מחודשת 2007]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers6/63296.jpg)
![מדינת היהודים [מהדורת ידיעות אחרונות]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers60/601214.jpg)
![כל כתבי שאול טשרניחובסקי: מחזות [כרך ח']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/41877.jpg)


![כל כתבי שאול טשרניחובסקי: שירות [כרך ז']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers97/977272.jpg)