ביקורת ספרותית על החוצה מאת אסא אופק
ספר לא משהו

---

ספר ליוצאי קיבוץ או חבריו.
הספר שומר על מספר עקרונות:
א. שיתוף.
כדי לממש עיקרון זה עליו להכיל כמעט בכל פרק את כולם, אחרת מישהו ייעלב חלילה.
ב. זכות האדם וחרותו.
לדבר כל דבר , גם אם זה שטויות,או דברים טפלים שאינם מקדמים את העלילה.
ג. חובה לדבר ולהציג דברים בצורה מוזיקלית.
דהיינו לדבר סטקטו,כלומר חצאי משפטים שמהם השני בונה תמונה לפי ראות עיניו.
הספר מציג שקופיות, כמו בימים הטובים, אדם שהתאבד, אורגיה על הדשא עם המתנדבים וסתם שיחה בין גיבורנו לחברת קיבוץ ותיקה, מקבלים אותו חלון זמן.
ד. קיצורים.
היות ומדובר בשקופיות, כל הפרקים קצרים. היות והספר מתייחס לקיבוץ בעמק בית שאן בטרם פרוץ הטלוויזיה, אז לא עוברים בסיום לפרסומות.

ה. דרמה.
חובה לבנות דרמה. גיבורנו נלקח למשטרת בית שאן כי.. פרץ לכלבו וגנב כמה מצרכים עבור סמים. השוטרים שלומיאלים בצורה יוצאת דופן( יותר מהמשטרה האמתית),ולא בודקים אם היתה פריצה, יש עקבות סמים וכו וכו.
לא אקלקל לכם בעוד "אירועים מדהימים" שקורים בספר זה בן ה 200 עמודים.

גם אני אקצר ואומר חבל"ז .

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על החוצה