ביקורת ספרותית על חדרים מלאים ספרים מאת חיים באר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 באוגוסט, 2017
ע"י shila1973


לאחר שהות שנמשכה שש שנים חזרתי מהולנד לישראל, נכונה לכבוש אותה מחדש.
חיפשתי משרות בתחום השפות על מנת לשמר את ההולנדית שבפי אך לא מצאתי דבר.
בשגרירות ההולנדית שבתל אביב, אמנם התרשמו מכישורי השיחה שלי אך הטילו ספק בבקיאותי בכל הכרוך בדוקומנטציה וכתיבת מכתבים רשמיים.
ניסיתי לומר להם כי רוב המכתבים עשויים כפורמט ומה שנותר הוא להשלים את החסר בשמות, תאריכים ונושאים פורמליים אך נתקלתי בקיר נוקשה.
אין עם עקשן ותחוקתי יותר מאנשי השפלה, כך הם שרדו במשך שנים; כך זכה אישי, בי (על אף שנגמלה החלטה בלבי לסתום את הגולל על הקשר מפאת המרחק) כך נאלצתי לחפש עבודה אחרת ואמנם מצאתי.
חברה שייצגה את מרכז הירידים במינכן חיפשה אדם נמרץ, דובר אנגלית ובעל גרמנית בסיסית שיוכל לקשר בין ישראלים המעוניינים להציג את מרכולתם (תכשיטים, הייטק, צעצועים וספרים) לבין מנהלי המקום.
החלטתי לתת סיכוי והלכתי לראיון. הכל הלך חלק עד שביקש ממני המראיין להציג עצמי בקצרה, חמש דקות לא יותר ובגרמנית כמובן.
לא היה לי שום ידע בגרמנית מלבד ״גזונטהייד״ ו-״ארבייט מאכט פריי״.
מה לעזאזל אני עושה עכשיו?!
החלטתי לעשות מעשה שעד היום אינני מאמינה שיצא לפועל ובכזאת קלות; דיברתי בהולנדית!!!
חמש דקות מרהיבות בהן שוחחתי על עצמי, ריככתי את הח׳ הבלתי מתפשרת של אזרחי הבלונד כחולי העיניים והקפדתי על מקצב נוקשה כמו שראיתי בסרטים על המלחמה.
ידעתי מלימודי האוניברסיטאיים בליידן כי השפה הגרמנית אינה כה שונה משכנתה ההולנדית וכי ניבים רבים לה. למנהל הישראלי שראיין אותי לא יהיה מושג, כך סברתי, באיזה פלך ארץ מדברים מה והאם המבטא צפוני או שמא דרומי.
בסופו של דבר התרשמותו ממני היתה רבה והוא קיבלני לעבודה כבר באותו היום.
מובן שלאחר מכן, נרשמתי במהירות שיא למכון גתה, בעיקר כדי לא לגרום לעצמי פאדיחות נוספות ולמדתי את השפה הגרמנית על בורייה.
העניין הוא, שתמיד יכולתי לקרוא גרמנית בצורה מושלמת והגייה נכונה.
גם כשלא הבנתי מה אני קוראת, שלא היה לי מושג איזה סוגה ספרותית אני מחזיקה ביד.
הידע הדקדוקי ההולנדי עמד לצדי ועזר לי בשעת צרה.

כעת משאני שוב בגלות, יהודייה נודדת שכמותי, מנסה אני לשמר את יופיה של העברית ומשתדלת לקרוא ממיטב יצירותיהם של סופרי העבר, להתפעל מהשפה ולהפנים את התרבות. עגנון, שהיה אויבי הגדול בתיכון נבחר לשם כך והתחלתי לקרוא את סיפוריו.
התענגתי על העברית התנ״כית, למדתי ביטויים ואמרי שפר, קראתי בקול רם מ״תהילה״ והרגשתי כאילו אני מדשדשת במים רדודים.
היה חסר לי משהו, היתה חיצוניות מרהיבה ופנימיות מעורפלת.
ידעתי שאני מפספסת דבר מה ביצירותיו ולא היה לי מושג היכן להתחיל לחפש.
התחלתי קצת לחקור, לקרוא ספרות עזר ולדבר עם אנשים והבנתי שאני רואה רק את קצה הקרחון, שכה רב הנסתר מהגלוי ושעד עכשיו קראתי באופן ״שטוח״ לגמרי ולא התעמקתי מעבר למילים.
חיים באר, חוקר ספרות הבקיא ביצירותיו של עגנון היה מבחינתי הראשון ששפך אור על תכניו של זוכה פרס הנובל.
קראתי תחילה את ספרו: ״גם אהבתם גם שנאתם״ אודות משולש היחסים בין עגנון, ביאליק וברנר. הבנתי את המורכבות ביניהם, הקנאה וההשפעה.
שוחחתי עם אהרון בר אדון אשר שימש שנים רבות כפרופסור לעברית באוניברסיטת טאקסס וכתב את הספר ש״י עגנון ותחיית הלשון העברית ובמקביל קראתי את סיפוריו הקצרים וניסיתי להבין מי נגד מי.
אני רוצה לכתוב לכם שאפילו לא נגעתי בקרקעית: אני עדיין קוראת את עגנון כשלידי פזורים ספרי עזר כדי להבין אותו יותר טוב.

ממש לאחרונה גיליתי את המסה שכתב באר ״חדרים מלאים בספרים״.
מעין מדריך מקוצר להבנת הנובלה ״עד הנה״ של שמואל יוסף.
בסיום הקריאה הרגשתי כמו חווה לאחר שנגסה מהתפוח; הבנה חדה של הדברים.
הפנמה עמוקה שעגנון היה בעצם יוצר גאוני בעל זכרון מופתי ואהבה אינסופית לספרים.
כל דמות בסיפור מייצגת אישיות אמיתית שחייתה ונשמה באותן שנים ובאה במגע ישיר או עקיף עם הסופר.
אם גרמנייה צעירה מלייפציג היא למעשה מעמד הביניים ופרופ׳ ברלינאי בעל מוניטין בחקר המקרא מייצג את המעמדות הגבוהים.
לכל אדם, מקום וספר ישנו תפקיד ושום דבר אינו כפי שנכתב.
לא ארחיב כרגע לגבי עלילת הסיפור, זאת אעשה בפעם אחרת אך כעת אני יכולה לקרוא אותו בקצת יותר בטחון וטיפה יותר לעומק.
באמצעות פירוש מרתק, מעניין ומרחיב אופקים למדתי שפה נוספת שחשבתי שאני מכירה.
השפה שמעבר למילים, הקריאה בין השורות, הבשר שמכסה את העצמות.
ואין יותר מאלף מזה; זה כמו ״בוסט״ שמניע אותך הלאה, כמו משקה אנרגיה.
כפי שחוקי השפה ההולנדית עזרו לי עם צרתה הגרמנית כך עזרו לי הסבריו המנומקים של באר להתמודד עם תיבת האוצר של עגנון, לפתוח אותה ולהסתנוור מיופיים של התכשיטים.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי (לפני חודשיים)
שילה, בשמחה.
וגם בסיפור הזה אנחנו עוד לא מתחילים לגעת בקרקעית...
shila1973 (לפני חודשיים)
אירית,
רילוקיישן מזה 8 שנים בקירוב.
ותודה לך
shila1973 (לפני חודשיים)
נעמי,
ממש לא ידעתי לגבי התפוח. תודה שהארת את עיני
אירית (לפני חודשיים)
מקסים !
ואיך עוזבים את ארץ ישראל ?....
נעמי (לפני חודשיים)
שילה, מה שפפריקה! התכוונתי לטעות הרווחת שהפרי היה תפוח
פַּפְּרִיקָה (לפני חודשיים)
אני חושבת שנעמי התכוונה שעץ הדעת היה בכלל עץ תאנה או גפן, ואולי חיטה
shila1973 (לפני חודשיים)
דני,
אני מסכימה איתך. חיים באר אכן נהדר!
shila1973 (לפני חודשיים)
לי ונעמי,
תודה בנות!
ולגבי התפוח שחווה לא אכלה...אין זו טעות, כלומר את צודקת מבחינת הסיפור התנ״כי אך
לו הייתי במקומה, הביס המיוחל היה ממהר להגיע. אינני דוחה סיפוקים ולוקחת את האשמה על עצמי בכיף
shila1973 (לפני חודשיים)
מחשבות, לא הבנתי את כוונתך, האם סקירתי היתה מבולבלת קמעה?
ניסיתי פשוט לעשות אנלוגיה בין בליל השפות: הגרמנית שאותה רק ידעתי לקרוא מבלי להבינה והצלחתי מאוחר יותר להעמיק בה בזכות ההולנדית ומכון גתה ללימוד השפה ובחלק השני, שפתו של עגנון שהיתה מבחינה ״חיצונית״ יפה אך לא עמוקה דיה, עבורי. כמו הגרמנית, הצלחתי להבינה בזכות שיחות וספריו של חיים באר.
אמנם אינני סחה בה אך כעת מצליחה להבין את רבדיה.
מחשבות (לפני חודשיים)
זיקית את. מתאימה עצמה לכל מקום. מנגד, יכול להיות שההסוואה תהיה טובה מדי ולא יראו אותך. יופי של סקירה ולכן את בטח תביני איך אומרים בהולנדית: צבאנו עבר על פיסת צואה בכביש לא סלול.

חיילינו פסחו על חתיכת חרא בדרך חתחתים.
דני בר (לפני חודשיים)
חיים באר הוא סופר נהדר ואני אוהב מאוד את היצירות שלו.
לי יניני (לפני חודשיים)
תודה. ביקורת מקסימה
נעמי (לפני חודשיים)
מה שחגית!
איזה אומץ, רק לחשוב אם הוא היה מדבר גרמנית...
ביקורת מעולה ועושה חשק להתעמק גם כן, שכן ברור לי שאני כרגע נמצאת על קצה הקרחון שהזכרת.
ואם להיות קטנונית, אז חווה לא אכלה תפוח.
shila1973 (לפני חודשיים)
הייתי חייבת, חמותי דיברה רק הולנדית
ואיך בדיוק אתקשר איתה ומי יעשה לי בייביסיטר?
כשאת בקיאה בשפה זרה, אף אחד לא יכול לך והיתרונות, רבים הם.
תודה לך!
חגית (לפני חודשיים)
שש שנים בהולנד ולמדת את השפה? נהדר ממש.
אני מכירה מישהי שחיה שם כבר 16 שנים, וממשיכה לדבר רק עברית ואנגלית.

ביקורת נהדרת.
לא הכרתי את הספר הזה, למרות שאני מאוד אוהבת לקרוא את עגנון (ואת שלום עליכם).
תודה ושבוע טוב.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ