ביקורת ספרותית על הגווארדיה השחורה מאת ירון זליכה
ספר מעולה

---

אם נעצום עיניים זה לא יעלם. הכסף שלנו יעלם.

מתי נפסיק להתרכז באנשים שמאחורי המילים ונתבונן בפושעים שאנו מרימים לנו למנהיגים??
מדהים אותי לראות שכולנו יודעים ומדברים על זה אך בוחרים להישאר בבית במזגן. כמה נוח.
גם אני אשמה.
האם אנו מוכנים באמת להלחם? כי הכוח שלנו, ההמון, יכול בקלות להעלות מנהיג ראוי יותר ולהחליש את כל בעלי ההון
שיושבים לידו ובוחשים לנו בכסף.
בהנהגה שלנו יודעים את זה.היא מסיטה אותנו לטפל.מזהה את החולשות שלנו ומפעילה אותנו משם כל פעם מחדש.
צדק חברתי- בושה חברתית! זו המלחמה המביישת ביותר שניהלנו! קמנו מהספה והמזגן לחודש? חודשיים?? הקוטג? זו המלחמה??? באמת??
טיפשים. קמנו וחזרנו לשבת...
פייר- מגיע לנו.
וכל מי שתוקף את זליכה, האם זליכה הוא הנושא או ששוב נפלנו בפח??
הפסקתי לקרוא את הספר באמצע, בדיוק כפי שאני מפסיקה כל יום לקורא את העיתון.
הספר מצויין, הוא פשוט דורך לי על היבלות. בעצם, על היבלות של כולנו.
כמה זמן יקח לכולנו לקום מהספה?

» ביקורות נוספות של מיזה
» ביקורות נוספות על הגווארדיה השחורה