ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 11 באוגוסט, 2017
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
זהו מסע באפריקה הצרפתית,בשלהי מלחמת העולם השנייה.
האימפריאליזם במושבות הצרפתיות כבר מיושם, המבנה השבטי על שלל מנהגיו וחוקיו קיים, כשמעליהם יש "מעטפת" של " תרבות צרפתית".
המבנה הזה גורם לשינויים, אצל הכושים ואצל הקולוניאליסטים הצרפתים.
יש פיעפוע כלכלי : שכבות כושיות "גבוהות" מקבלות "פריבילגיות" ובעיקר כוח כלפי " נתיניהם".
הלבנים לומדים לנצל את המשאבים בדרך "יעילה": סלילת כבישים בידיים, כאשר הכושים סוחבים אבנים על הראש לעתים כמה עשרות קילומטרים.
הכושים הם בדרגת "טישיו", לאירופאים קשה להבין איך הצעירים בהם נופלים בדרך ומתמוטטים בעבודה זאת. נכון שהם לא מקבלים אוכל ומים.
אמנם ניתן היה להביא כמה משאיות ומכבש מצרפת, אבל למה להביא?
ויש פיעפוע תרבותי.
הקולוניאליסט מבין כי כדאי לו ל"הבין" את הכושים, לא להתארח אצלם כפי שעושה גיבורנו מחבר הספר, בכל זאת צריך לשמור על ה"ערכים הלבנים".
הפרנק הצרפתי הוא המטבע השולט, אבל כשחייל צעיר חוזר מהמלחמה, הוא ייתן 30 פרנק ל איש תשבחות כדי שיהללו בפני משפחתו , שבטו ואשתו . למותר לציין כי זה כל כספו שקיבל מהשהות במלחמה והכבוד חשוב מעתיד כלכלי( ראה תעשיית אולמות האירועים בארץ)..
כוחו של הספר הוא בנקודת המבט של אלבר לונדל, הכתב, הסופר. זאת הסתכלות אוהדת, חודרת לפרטים, מתובלת בציניות מקסימה.
כשקראתי את הספר , חייכתי, ובצד זה עלו בי מחשבות והרהורים.
כמה דוגמאות:
"אה! הדרכים היפות! אי אפשר לתאר משהו טוב יותר. אני לא מתבדח, הדרכים נהדרות. תשאלו אפילו את הילידים! והכי יפה זה שהן לא עלו לנו אפילו סנטים אחד. בזבזנו רק כושים!
האם אנחנו באמת כל כך עניים באפריקה?"
ויש לו גם תובנות.
הפעם ניצול של כושים את כושים.
" כיום כל טימבוקטו עובדת במסגד. הטם טם לא נח לרגע,מלהיב את הטייחים, הנשים בנות סונגאי היפות, ממרקות את חטאיהן בהבאת מים לבנאים....
ככל שיש בעיר חוטאות רבות יותר , בתי התפילה יפים יותר."
בעבר סקרתי ספר על מנהגי המין אצל הילידים ( אחת משלהם , אתי דיין).
כאן ניתן לחוות את היחס ואולי גם מערכת משפט ילידית שעובדת ומשולבת בתרבות ובחברה ( רמז: בלי בג"ץ ובלי בצלם).
במבט משועשע מלווה גיבורנו יום של משפטים.
לדוגמה: " הוא אומר שאחרי שירש מאביו שתי נשים שאחת מהן היתה אמו, הוא חיתן את אמו עם אחד מחבריו, שבתמורה הבטיח לו פרה. אבל אחרי חודשיים החזיר לו את אמו ואמר שהוא מעדיף לקבל בחזרה את הפרה. הוא החזיר את הפרה לחבר ועכשיו שהחבר ייקח בחזרה את אמו וייתן לו בתמורה..כבש"
כל הספר כתוב בסגנון זה, חוויתי מאוד.
וכמה מחשבות לאחר הקריאה.
מבחינה היסטורית, הקולוניאליזם העמיד את אפריקה בפני ברירה : להסתגל ולקבל את השינויים או לחדול.
התחושה שלי שבצד הרוע שלו, הביא הקולוניאליזם שינויים שאולי יראו בדורנו ואפריקה תהיה אחרת.
הניצול לא תם גם בימנו, חברה ליצור נעלי התעמלות, העבירה קווי יצור ממלזיה לבורמה ובזה חסכה דולר.
נעליה נמכרות בכמה עשרות דולר ויותר, בחנויות.
הספר קל לקריאה ומחדיר תובנות עמוקות על טבע האדם והסביבה בכלל ובאפריקה בפרט.
שווה מאוד.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורן
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מרתקת.
הערה קטנה אחת: לדעתי כנראה בגלל טעות הקלדה, כתבת שאלבר לונדר מסתובב באפריקה בשלהי מלה"ע 2.
זה קצת בעייתי, כי לונדר הלך לעולמו בשנת 1932. נראה לי שמדובר על שלהי מלה"ע 1 (אם כי יש לציין שהספר נכתב על בסיס מסע שלונדר עורך באפריקה ב 1928-29). |
|
אורי רעננה
(לפני 8 שנים)
לכרמליטה,
תודה, אחפש את הספר
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים)
תודה על הסקירה .
נושא מעניין.
מאד אהבתי את "היהודי הנודד הגיע" שלו - רשימות המסע שלו (עיתונאי צרפתי נייטרלי) בעקבות היהודים למז' אירופה ובעיקר לארץ ישראל. מומלץ. |
|
לי יניני
(לפני 8 שנים)
תודה אורי. נשמע מרתק. שבת שלום
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת