הרגשתי כאילו הסופרת כתבה את סיפור החיים שלי נכון לגיל 17, על כל הרגשות שסערו בי, על תחושת הבלתי נראות, על ניתוח היתר של כל פרט ופרט בחיי ובחייהם של אחרים, על הרצון להשתייך שנשאר רק בגדר רצון בגלל פסיביות. הקריאה הייתה כואבת ועוצמתית וגם בחלוף השנים התחושה שהיא הותירה בי לא נשכחת.


