ביקורת ספרותית על מאה ימים של אושר מאת פאוסטו בריצי
ספר בסדר

---

הרעיון בבסיס הספר הוא טוב: אדם העומד למות מחליט לתעד את חודשי חייו האחרונים בצורת יומן. הוא משתדל להפיק הנאה מכל יום שעובר, להיפגש עם חברים וותיקים וחדשים, ולגלות מחדש את אשתו וילדיו.
אך התוצאה הסופית היא שהספר ברובו משעמם מאוד, קלישאתי או סתמי. יש פרקים רבים מיותרים וחסרי תובנות או עניין. אין גם מתח, כי הסוף ידוע וצפוי מהפרק הראשון.
סיימתי את הקריאה בתחושה שהספר היה "קליל" מידי, וברור לי שאשכח אותו מיד.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על מאה ימים של אושר