ביקורת ספרותית על מאה השנים של מוסה דאג [עיון] - ממצאים ותובנות חדשות על הספר ארבעים הימים של מוסה דאג ועל מחברו, פרנץ ורפל מאת יאיר אורון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 ביולי, 2017
ע"י tuvia


מאה שנים לאחר השואה הארמנית ו 70 שנים לאחר פירסומו של הספר , חוזר יאיר אורון לסיפרו המדהים של ורפל אשר כתב את הרומן הזה שלדעתי הוא אחד הספרים הטובים של המאה העשרים.
יאיר אורון איננו מנתח את תוכנו של הספר אלא עומד על מספר נקודות שמשותפות לשואה הארמנית ולשואה היהודית תוך שימוש בספר כנקודת יציאה לפרקים דומים בשני הסיפורים האלה של רצח עמים
הארמני והיהודי.
אורון הנחשב למומחה עולמי בנושא ג׳נוסייד ורצח עם, ומתמחה בעיקר בנושא השואה הארמנית.
כוחו של המספר בכך שהוא איננו מנסה לייפות את מצב ההכרה העולמית בנושא, אלא תוקף את יחס הממשלות השונות בעולם לנושא שואת הארמנים כשמקומה של מדינת ישראל אינו נפקד מהכחשת השואה הארמנית אולי מחשש לתגובה התורכית לקביעה זאת?
הפרק אשר שבה את ליבי עד מאוד היה העובדות החדשות בנוגע להזדהות של יושבי הגטאות והמחנות והגטאות עם גורל העם הארמני, את ההזדהות עם המרד של הארמנים בראש ההר מוסה דאג ואת שלילת הרעיון של הליכה כצאן לטבח, והשימוש שעשו ראשי המרד בגיטו וארשה באותו טיעון עצמו.
אורון גם לא מחמיץ להביא את הטענות של ראשי הגיטו עצמו , ואנשי רוח יהודים לעובדה שורפל ,בעצמו יהודי , איננו מביע את זעזועו לנוכח שואת היהודים עצמם, ומעלה את האפשרות שהוא היה מסוג היהודים
שהזדהו יותר עם גורל הגויים בזמן שגורל בני עמו לא כל כך מעניין אותם ( בילינסון, עמ׳84-86), טוביה פרשל עמ׳ 86-87).
עובדה נוספת ומאוד מענינת שיהדות ארץ ישראל בזמן המלחמה במדבר המערבי והאפשרות הריאלית למדי שכוחות רומל יכבשו את מצרים וארץ ישראל , ביקשו לארגן מוסה דאג ארץ ישראלי , בהרי הכרמל, כאשר ספרו של ורפל איננו זר למנהיגי הישוב ורעיון ההתנגדות לנאצים בהרי הכרמל בנוסח מוסה דאג ולחימת הארמנים בתורכים מובאת לדיון ואולי אף לביצוע ראשוני על ידי ראשי ההגנה באותן שנים. עמ׳ 88- 91.
סיפורון זה מאת אורון יש בו כדי להאיר נקודות ותובנות אחדות שמוסיפות המון דעת על תפקיד הספר ארבעים הימים של מוסה דאג, ומאירות בזרקור רב עוצמה על מחברו ועל הדילמה היהודית שחי ורפל אשר נפטר
ב1945 ולא זכה לראות את הקמת מדינת ישראל , דבר שאולי היה משנה דבר או שניים בראיית העולם שלו.
מומלץ לכל קוראי הספר ארבעים הימים של מוסה דאג וכל הרוצים להרחיב דעת על השווה והדומה בין שואת הארמנים לשואתינו אנו. מומלץ ביותר.
טוביה
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 4 חודשים)
תודה חמדת. אורון כתב המון ספרים מעולים ויש לי בכלל רשימה ענקית של ספרים, אבל אני אקרא אותו על בטוח כמו שאומרים.
חמדת (לפני 4 חודשים)
tuvia הספר שאתה מחפש של אורון על המוסלמים בקווקאז נקרא: "הבנאליות של החמלה
על הצלת יהודים בכפר הצ'רקסי-מוסלמי בסלניי שבקווקז ב-1942". מפנה אותך לביקורת שלי על הספר.https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=95942
tuvia (לפני 4 חודשים)
גלית , אני מסכים איתך במאה אחוז על כך שהשואה של יהדות אירופה היתה תופעה יחודית בהיסטוריה האנושית אין ולא היתה תופעה כזאת בהיסטוריה. אבל, לצערנו האנושות לא למדה לקח מהדבר ותופעת רצח עם ופשע נגד האנושות חוזר על עצמו ללא הרף, גם דאעש הוסיפו ניתמך בתופעה ואסאד בסוריה עושה זאת אם כי מסיבות אחרות.
בקשר לנפוצות התופעה אני רוצה להפנות אותך לסידרת הספרים ג׳נוסייד של האוניברסיטה הפתוחה שמטפלת יפה בנושא ומנגישה את זה לקהל בצורה הטובה ביותר.
טוביה
tuvia (לפני 4 חודשים)
היי חמדת, תודה על הלייק. אני מודע לספריו של אורון והם נמצאים ברשימה שלי להשגה. אני מאוד מעוניין להשיג את ספרו על המוסלמים בכפר בקווקז שהצילו עשרות ילדים . קראת את הספר הזה?
חמדת (לפני 4 חודשים)
טוביה - ביקורת מצוינת .הספר גם מחכה לי . ואם אתה מציין את קולו הכמעט היחיד של אורון בנושא הזה הרי שאני מפנה אותך ואת מי שרוצה לספרו "הבנאליות של האדישות" .אתה גם יכול לראות ביקורת שלי על הספר.
נעמי (לפני 4 חודשים)
יעל, תודה, אני אוהבת היסטוריה אבל הכי אוהבת שהיא מוגשת כסיפור, ספרי עיון לוקח לי יחסית זמן רב לקרוא. אבדוק את לב המאפליה, את תורת עץ הרעל קראתי בעקבות הביקורת שלך ואהבתי, הבעיה שאני ממש לא זוכרת איך זה קשור לנושא, מלבד עצם ההתיישבות המתנשאת של המשפחה הנוצרית הלבנבנה בתוככי הכפר האפריקאי (ואני אפילו לא זוכרת באיזו מדינה).
גלית (לפני 4 חודשים)
אני עדיין חולקת יעל כל הדוגמאות שנתת - מוכרות לי וחשבתי עליהן לפני שנתתי את תשובתי, ברואנדה למשל - רצחו עם מאצ'טות, בקוסובו רצחו עם רובים.
הרעיבו ,אנסו (גם אונס ממוסד),ירו זרחן ,חרדל,נאפלם,העבידו בפרך ,גירשו, שמו במחנות
המאורים ,האצטקים ,האינקה,ילידי בורנאו וגינאה החדשה כולם כמעט הוכחדו במסגרת הקולוניאליזם המערבי,
אבל
בשום מקום לא הקימו משרפות (עם הסתייגות לסוריה , עוד לא ברור מה קורה שם).בשום מקום לא רכזו קבוצה אחת מתוך החלטה מעוגנת בחוק המדינה המבוצעת על ידי השלטונות להשמידה לחלוטין בשם אידאולוגיה מסויימת.
אני דווקא כן בעניין ספרי עיון ובעיקר היסטוריה ,ודווקא קראתי ספר אחר של אורון המדבר על שואת הארמנים ויחסו של הישוב אליה.
באופן עקרוני אני רוצה לומר שעלינו להתבייש בהכחשת השואה הארמנית של מדינת ישראל, בהתעלמות ממוסדת ומאורגנת בשם ה"בטחון הלאומי" והיחסים עם תורכיה.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
נעמי - אני לא בעניין של ספרי עיון, ודאי לא בהסטוריה.
שני ספרי קריאה שקראתי והנושא מוזכר בהם הם "לב המאפליה" של קונרד - שלצערי אני לא זוכרת ממנו הרבה, ו"תורת עץ הרעל" של קינגסולבר שהוא ספר מצויין ומומלץ בלי קשר לנושא.

המלך ליאופולד הבלגי ניהל שם מערכת כה רצחנית שהקים עליו מדינות אחרות, וזאת בעידן שאימפריאליזם נחשב לגמרי תקין, במיוחד שהאימפריאליסטים היו לבנים והנתינים שחורים (או צהובים, אדומים, ירוקים וכו') אגב ליאופולד עצמו לא ביקר באפריקה, ושלט בה מבלגיה. אין צורך לומר שהוא מת כאיש חופשי, ללא הכתם של "רוצח המונים".
tuvia (לפני 4 חודשים)
נהדר כרמליטה. אנשים טובים וחכמים הארמנים, אני מאוד מחבב את העם הזה, וגם ארמניה זה אחלה מקום
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
טוביה - בשיאו מנה הכפר הארמני שייח בוריק 250-300 תושבים. באחרית ימיו מספר התושבים היה זעום.
חלקם עזבו את הארץ, חלקם עברו לחיפה.

עוד על הארמנים בארץ, בחיפה וגם על הכפר וגורלו תוכל לקרוא בקישור הבא
http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_761.
tuvia (לפני 4 חודשים)
היי כרמליטה, גם אני מבחינתי לא ידעתי על קיום כפר ארמני למרגלות הכרמל.
ידוע לך מה היה גורלם של תושבי הכפר?
האם הם נשארו בחיפה לדוגמה?
האם הם אזרחי ישראל?
תודה על האינפורמציה.
שבת שלום
טוביה
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
תודה על הסקירה . הנושא מאד מעניין אותי. הוספתי את הספר לרשימה.

מכירה היטב את ספרו של ורפל, אך לא ידעתי על השימוש שעשו בו בגטאות וגם לא על ההשראה ל"מצדה בכרמל".
ד.א. בסביבות עתלית הוקם בתחילת שנות ה-20' כפר של ארמנים ניצולי הטבח. הכפר התקיים בתנאים קשים עד שנות ה-80, אז פונה ע"י מינהל מקרקעי ישראל.
tuvia (לפני 4 חודשים)
מעניין, התגובות שלכן בנות מעוררות מחשבה. אני חושב שזה בדיוק הזמן לעורר את המודעות של הקוראים הישראלים לסדרת הספרים של יאיר אורון בהוצאת האונ׳ הפתוחה שנקראת ג׳נוסייד. בסדרה מתאר אורון את הג׳נוסייד הראשון של העת החדשה בו חיסלו הספרדים והפורטוגזים כמעט את כל האוכלוסיה האינדיאנית במרכז ובדרום אמריקה. פשע גורר פשע, לאחר שהאינדיאנים חוסלו היה צריך להחליף אותם באחרים , אז התחילה העבדות של השחורים מאפריקה, גם שם חוסלו עמים שלמים. את הפשעים האלה ניתן לראות כשרשרת הנמשכת ממאה אחת לשניה כאשר עמים נשמדים מסיבות כלכליות בעיקר, לעומת זמננו שעמים נשחטים מסיבות דתיות או פוליטיות. כמה שהמין האנושי אכזרי אחד כלפי רעהו.
שבת שלום, טוביה
נעמי (לפני 4 חודשים)
תודה רבה טוביה, הוספתי לרשימה!
יעל -יש לך ספרים מומלצים על הרציחות שהזכרת, למשל בקונגו?
tuvia (לפני 4 חודשים)
לכל המלייקות והמלייקים שלום ותודה רבה. נעמי היקרה, ארבעים הימים של מוסה דאג, הוא רומן הסטורי אשר מספר ומתאר את שואת הארמנים ב 1915 בתורכיה. ורפל, מחבר הספר הינו יהודי גרמני שכתב את הספר ב 1933, ספרו נכנס לרשימת הספרים האסורים על ידי גרמניה הנאצית בטענה שהוא מעליל עלילת דם על התורכים ידידיה הטובים של גרמניה.
למרות החרם תורגם הספר ללשונות רבים ביניהם עברית ואחדים , הוא נפוץ מאוד בקהילות היהודיות ואף שימש את הנוער הציוני כפנס המטיל אור בחשכת השואה האיומה, וכספר תאורטי לעמידה כנגד הנאצים בגיטאות
הספר מומלץ לכולם בכל לשון.
בהצלחה.
טוביה
בת-יה (לפני 4 חודשים)
yaelher, זאת בדיוק הבעיה, בגלל שזה קורה כמעט בכל מקום, זה הפך למשהו שקורה
והמדינות האחרות לא חושבות שצריך לעשות מזה עניין גדול.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
גלית, אני חולקת עליך. 10
מיליון אנשים (לפחות...) נרצחו והושמדו בזמן שלטון המלך לאופולד בקונגו. רציחות שיטתיות כולל מחנות כפייה (עבדים) עינויים ואונס.

כחצי מליון בני אדם נרצחו באופן מכוון ושיטתי של השלטון את בני הטוטסי ברואנדה.

כחצי מליון מוסלמים נרצחו במלחמת קוסובו ע"י סרבים. זה היה חיסול שיטתי ויעיל למדי.

לא יודעת כמה סורים נרצחו במלחמה המתקיימת שם. השלטון נראה לי מתוכנן ויעיל ואת הגז הקטלני אינו תוחם למחנות. הוא מפגיז בגז את כולם בלי הבדל.

עוד לא דיברנו על בורמה, אוגנדה, ומדינות שאין לנו מושג מה הולך שם, הם רחוקים וצבעי עורם שונים.
נעמי (לפני 4 חודשים)
לא שמעתי על "ארבעים הימים" - זה רומן או עיון? כי הייתי רוצה לקרוא על הנושא.
יש לך שני משפטים ש"ירדו" באמצע שורה וזה מקשה על הקריאה.
תודה על החשיפה! מקנאה בך על כמות ההיסטוריה שאתה קורא
גלית (לפני 4 חודשים)
מה שיעל,עם הסתייגות בכל זאת יעל בשום מקום בעולם לא היו הרוצחים כה יעילים ,מאורגנים ועם מטרה מוגדרת וכתובה שמבוצעת באופן מסודר על ידי הממסד .
השמדה שנסמכת על אידיאולוגיה ברורה מסודרת ומוצהרת.

לא היה שימוש בשיא הטכנולוגיה והחידושים הכי מודרנים.
ואף אחד לא הגיע להיקפים שכאלו.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
מסכימה לגמרי עם חני.
מקוממת אותי העובדה ששואה של עם - כל עם - אינה נתפסת כזו אלא אם היא מושווית לשואה "שלנו". יש אפילו נטייה לא לקרוא לשואת העם הארמני "שואה", שמא יחשבו שזה אותו דבר...

נראה לי שיש מספיק זוועות בעולם לכולם. ושואה אחרת אינה "מתחרה" בשואה שלנו. ואפשר ללמוד ולהבין גם על אחרים, כשהמטרה היחידה היא לנסות למנוע את הקטסטרופה הבאה.
חני (לפני 4 חודשים)
כל רצח עם באשר הוא מחריד. וההסטוריה מלאה ברגעים מחרידים.
אני שמחה שבשנים האחרונות יש זרקור
שמעיר ומאיר את העובדות.
שלא נשכח אף פעם.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ