ביקורת ספרותית על על גופתי המתה מאת מירב הלפרין
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 ביולי, 2017
ע"י גלית


אחרי הספר הקודם "בעלי לא בבית" הרגשתי שאני חייבת לקרוא גם את הספר הזה אך במילה אחת- אכזבה. הספר די מרוח, חסר פואנטה והכי גרוע- לא מצחיק כמו הספר הקודם שלה. בכל אופן פה ושם יש קטעים ששווה למסגר ולתלות, למשל:
"יש בישראל רק סקטור אחד שרוצה שלום, אומר לו עמנואל "ההורים של החיילים. כל עוד הבן שלהם בצבא הם מוכנים להחזיר הכל רק כדי שלא תהיה מלחמה...". זאת גם צריכה להיות אסטרטגיית הבטחון שלי, חולפת בי מחשבה אוטומטית, להגדיל את המרווח בין גבר לגבר. לא לצאת מקשר עם אביב ולצנוח ישר על הראש של הרופא "במרווחים שבין המלחמות עושים את כל התיקונים" אני שומעת את עומר מרצה לעמנואל ואני מהנהנת בהסכמה שקטה. אם הצבא הצליח להבין את זה הגיע הזמן שגם אני".
ונאמר אמן.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 5 חודשים)
הציטטה שהבאת היא בבחינת היוצא מהכלל שמעיד על הכלל?
מסמר עקרב (לפני 5 חודשים)
באמת למסגר ולתלות (ולהשתמש בחבל תלייה חזק ביותר).
שונרא החתול (לפני 5 חודשים)
סצנה תהיה פה רק על גופתי המתה. לא משנה.
הבנתי שהספר ירוד ביותר אם הציטוט הזה הוא נקודת השיא שלו.
גלית (לפני 5 חודשים)
אז נסחפתי עם הלמסגר ולתלות רוצה לעשות סצנה? ;)

התחברתי לקטע הזה בגלל התקופה שאני עוברת. בכל מקרה, אם זה הקטע הטוב בספר זה מלמד אותך על שאר הספר....
שונרא החתול (לפני 5 חודשים)
והדבר הפח הזה הוא מה ששווה למסגר ולתלות? ירוד ביותר.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ