ביקורת ספרותית על על גופתי המתה מאת מירב הלפרין
ספר מעולה

---

ספר מצחיק, שנון, קיצבי ומרענן! ממליצה בחום!

זהו ספרה השני של הסופרת שכתבה את "בעלי לא בבית" ולדעתי הוא הרבה יותר טוב והרבה יותר מצחיק. מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם מהרבה סיטואציות בספר, נהניתי מאד מהקריאה.

הגיבורה היא אותה גיבורה מהספר הקודם, אישה גרושה שהולכת לחפש את בנה שנלחם כטנקיסט בעזה במבצע צוק איתן מכיוון שהיא חוששת שייהרג. היא נחושה בדעתה להחזירו הביתה.
היא לוקחת את אמה מבית האבות וכן עוד כמה זקנים ואת הגרוש שלה והם יוצאים למסע להחזרת בנם.
הם מתכננים לשקר לקצין העיר ומספרים שאביו של החייל עבר התקף לב ולכן הוא חייב להשתחרר בדחיפות.
כשהם באים לקצין העיר, הם נתקלים בבירוקרטיה מעוררת גיחוך, בעצלנות ובחלמאות הם עוברים שם
חוויות מצחיקות מאד שלצערי הזדהיתי עם חלקן במקומות נוספים גם מחוץ לצבא כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופת חולים ועוד.
הם עוברים בדרך עוד המון תקריות מביכות ומצחיקות כאשר אחת מהן היא שאחרי תלאות הם סוף סוף מתבשרים שבנם שוחרר אך כשהם באים לאסוף אותו, מסתבר שזהו לא בנם, אלא חייל אחר, הלום קרב, ששמו זהה לשמו של בנם.
הספר מלא הומור אך בין השורות עולה ביקורת על התנהלות הצבא, הבירוקריה במדינה, ניהול המבצעים
והמלחמות.
בהמשך אמה ועוד כמה זקנים מבית האבות, יעלו מופע שירה. הגיבורה תתאהב ברופא שאמו נמצאת באותו בית אבות של אמה ועוד ועוד חוויות והרפתקאות.
אהבתי את הסוף המפתיע, וכמו שעמנואל הגרוש שלה אומר: הגורל מתעתע אבל יש סימנים מראש לכל דבר.
ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על על גופתי המתה