ביקורת ספרותית על אשת הפיראט היהודי מאת אילן שיינפלד
ספר בסדר

---

יידישע פיראטען הלכו פייפן

פעם חלמתי להיות ספן עברי, במדי חובל צחורים, החוצה אוקיינוסים כחולים. חלום של נער עגום שבקש להרחיק ממציאות אפורה, לאופקים חדשים שיש בהם הבטחה לחיים חדשים כהרפתקה.

הדרך למרחבי הים עברה בבית ספר ימי, שם הייתי רק כשנה, בסוף שנות השישים, ובו זכיתי לחזות בהופעת להקת חיל הים, שבין כוכביה היו שלמה ארצי, רבקה זוהר ודובל'ה גליקמן. אחד משירה הבלתי נשכחים, היה יידישע פיראטען, המתאר בצורה הומוריסטית, קורעת מצחוק, חבורת שודדי ים יהודים לא יוצלחים, דוברת יידיש, המתגלגלת בסופו של מסע לפלשתינה ומגויסת למקהלת הרבנות הצבאית.

פיראטים מטילי אימה ומשפרצי סקס, ואיתם נשים לוחמות, חזרו לאחרונה לאופנה באמצעות סידרת הסרטים שודדי הקאריביים, בה קפטן ג'ק ספארו, מגולם על ידי ג'וני דפ. אופנתיות שהעלתה את השאלה היהודית, האם במציאות, היו פיראטים יהודים? מחקרים היסטוריים, מצבעים על קיומם של שודדי ים יהודים בעבר.

פיראטים יהודים, פעלו בחופי מרוקו, הנודע בהם, שמואל פאלאג'י, יהודי משכיל ורב מוסמך, מי שייסד את צי הפיראטי שפעל בחסות הסולטן, לו הוא שמש גם כשגריר בהולנד. בתחילת המאה ה-17, הוא נהג לתקוף את ספינות הצי הספרדי, בספינה שיש הטוענים שעל סיפונה היה בית כנסת.

בג'מייקה שהתגלתה על ידי כריסטופר קולומבוס, התקבצו מגורשי ספרד ומפורטוגל, ואנוסים שנסו מאיימת האינקוויזיציה. קולומבוס, לו מייחסים השערה מרחיקת לכת, על מוצאו היהודי, וכמי שבקש למצוא מקלט לבני עמו, הצליח להרחיק לזמן מה את האינקוויזיציה מג'מייקה.

ג'מייקה, הפכה לאי מקלט ולמוצב קדמי לפיראטים, ממנה הם יצאו לתקוף ספינות סחר ספרדיות. חלקם של הפיראטים היו יהודים גאים. אחד מהנודעים שבהם, היה מוזס כהן אנריקס, שארגן וביצע את אחד ממעשי השוד הנועזים ביותר במאה ה-17. יחד עם האדמירל ההולנדי פייט היין, שדד מוזס כהן, מטילי זהב וכסף ספרדיים בשווי של כמיליארד דולר בערכים של ימינו.

בג'מייקה נמצא בבית קברות עתיק, בו שרדי מצבות בהם כיתוב עברי וסמל הפיראטים, גולגלת ועצמות מוצלבות, ללמדנו שהמת גאה במוצאו היהודי והפיראטי כאחד.

לשיינפלד, נתונים נפלאים ליצירת רומנן היסטורי מעניין. היו לי צפיות גבוהות מהרומן. האם הן התממשו? גיבוש הדעה שלי על הספר עבר טלטלות רבות, כמסע בים המתנהל בחוסר ודאות.

תחילת העלילה במרוקו, אליה הגיעו מגורשי פורטוגל וספרד, הממשיכים לחוות חוסר ביטחון במלחמת הירושה, שפרצה בין בניו של הסולטאן המרוקאי. בעולם של חוסר ודאות, נולדים שני אחים, האחד שמואל פלאח, איש שקול, וקר רוח, מי שהוסמך לרבנות, לעומתו, אחיו יוסף, סוער ורגזן, הנוטה להגיב באימפולסיביות ובאלימות, מאמין בכוחה של החרב לפתור בעיות.

שמואל שודך למאליקה, אישה סוערת, חסרת מנוחה, שלבסוף בגדה בבן זוגה, אירוע בעקבותיו היא תצא למסע חוצה אוקייאנוסים, בו היא תהפוך ללוחמת, ולאישה משוחררת ונחרצת, ביטוי לגורלה שנגזר מילדותה.

רומן העוסק בשודדי ים, ראוי שיהיה דינאמי ולא בהכרח בעל מבנה ליניארי מתפתח. כפי ששיינפלד בחר, להתחיל את העלילה, בילדותם של שמואל ויוסף, המסופרת בצורה ארוכה וטרחנית, מצב שגרם לי כמעט לנטישת הספר. אם במעשה בטבעת, נדרשה עריכה קפדנית שתקצץ בדפיו, קל וחומר, נדרש קיצוץ בספר הזה, בעיקר לחלקו הראשון.

שיינפלד, עוסק במיסטיקה יהודית, באופן שהספר אמור להיות חצי אגדה. התבנית הזאת היא מאפיין חשוב בעיצוב האמנותי של מעשה בטבעת, לעומתו, בספר הזה מדובר באילוץ, שלא מתחבר לעלילה. כמו מעשה בטבעת, חציית הים משמשת רקע לביצוע מעשה אונס אכזרי, הפעם בנער שנימסר להיות שוליית מלחים, מעשה סדום, ששיינפלד התעקש להדביק גם לעלילת מעשה בטבעת. שיינפלד חוזר על תבנית הרומן מעשה בטבעת, ברומן הזה, מה שמתאים לרומן אחד לא בהכרח מתאים לרומן שני. בספרות כבאמנות, אני מחפש תבנית אחרת, שתפתיע אותי בחידוש.

בדומה לאיצקוביץ', בספרו תיקון אחר חצות, כך שיינפלד, מעניק מעמד מרכזי למאליקה האישה כגיבורה אכזרית, ותבונית, האם היא תהפוך לשודדת ים, הדוקרת גברים בחרבה ובלשונה גם יחד? האם הדמות הזאת אמינה, לשם כך, צריך לקרוא את הספר בכדי לקבל החלטה.

ספר העוסק בים, ובפיראטים, צריך להיות מאופיין ביכולת תיאור טובה של הים ותהפוכותיו, של סירות המפרשים והימאים הנופחים בהם חיים, של קרבות השודדים, רעם התותחים, וצקצוק החרבות, בחלק הזה הספר לוקה באנמיה.

שיינפלד בצע עבודת תחקיר יסודית, הרקע ההיסטורי ניכר בספרו היטב. שיינפלד אומנם כותב יפה, בשפה יפה, שיש לה צלילים עתיקים, אך העלילה וגיבוריה לא ממש משכנעים, הם מרגשים יותר שטעטל - עיירה יהודית, ופחות ספינות פיראטים המשיטות באוקייאנוסים.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

יידישע פיראטען
להקת חיל הים
מילים: יורם טהרלב ודני ליטאי
לחן: דרורה חבקין

מביאליסטוק עד ווהלין
מליטא ועד פולין
כל העם כבודנו ימלל
איזה חברה יאט
יידישע פיראטען
שירבו כמותם בישראל!

אל המסע יצאנו
את המצפן כיוונו
שנפליג ישר אל ארץ כוש ואל תרשיש
מילאנו את הפעקלאך
פסוליה וגם קרעפלאך
פח של צ'ולנט,
פח של בורשט,
חבית גפילטע פיש.

מביאליסטוק עד ווהלין...

הגענו אל הבלטי
אני לים נפלתי
רק צעקתי: שמע ישרואל וי צי מיר געוואלד!
ממעמקים קראתי
אך איש מן הפירטים
לא קפץ להצילני, רק דב-בר לבד.
הרב חובל רב גדליה
נתן לו אז מדליה
וכולם אמרו אתה הוא שימשן הגיבור
ענה דב-בר אני הוא
גיבור גדול אך מיהו
זה הפסקודניאק אשר דחפני מאחור?

מביאליסטוק עד ווהלין...

בנפולי היינו
ושיקסעס שם ראינו
אלוהים ניסה אותנו איזה ניסיון
אחת הושיטה יד לי
אז רק האל עמד לי
וגם זלמן שתפס אותי בצווארון.
הגענו למסינה
משם לפלסטינה
ונרד ביפו לסייר בסקרנות
משם כבר לא יצאנו
גייסו שם את כולנו
ועשו אותנו מקהלת הרבנות.

מביאליסטוק עד ווהלין...
https://youtu.be/5Y0z4su9cCg

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על אשת הפיראט היהודי