ביקורת ספרותית על כשניפגש שנית מאת קריסטין הרמל
ספר לא משהו

---

האם ניפגש שנית?

יש לי פטיש לספרים בהם, תמונה עלומה צצה במפתיע מהעבר, מספרת על היסטוריה משפחתית לוטה בערפל, מאירה את ההווה, ומספרות על האמן יוצר היצירה. עד כה לא רבים היו הספרים שיצאו בז'אנר הזה, ותמיד הקפדתי לקרוא אותם.

בצורה מפתיעה, יצאו לאחרונה, מספר ספרים מהז'אנר הזה, כמו זיפנית האמנות, של ב.א שפירו, הנערה שהשארת מאחור, של ג'וג'ו מויס, הציור האחרון של שרה דה ווס, של דומניק סמית. הספרים החדשים מעלים שאלה, האם ספרה של קריסטין הרמל, כשניפגש שנית, יחרוג מתבנית העתק הדבק, ויצליח לחדש ולשמור על איכותו כרומן היסטורי המתכתב עם אמנות?

פתחתי את הספר וקראתי בו מספר משפטים, וממש לא נפלתי, הוא נראה לי כתוב בשטחיות ובאופן חלול, מהסוג שלא אהוב עלי. הרומן הזה חשבתי לעצמי, הוא רומן רומנטי, יותר מרומן היסטורי. למרות זאת, היה משהו בספר הזה שגרם לי לקרוא אותו. אמרתי כבר שרכישת הספרים שלי היא לחלוטין לא רציונלית, אלא עניין אמוציונלי מובהק.

מה גרם לי לקרוא את הספר, עניין שהתבהר לי לאחר מספר ימים.

ציור כריכת הספר, הזכירה לי ציירת איכותית מכפר סבא, אופירה ברק, המציירת בסגנון ריאליסטי ספק סוריאליסטי, מרחבי שדות, בהם נטועה דמות המקיימת דיאלוג אינטימי מרגש עם הנוף. בציור הכריכה ניצבת נערה קטנה, חידתית בגבה לצופה, שמלתה אדומה, כשיאה של פריחת נעורים, המהווה ניגוד לשמיים שרביים, מעיקים, ושדה צהוב כמוש. לתמונה כתמי זמן. האם מדובר בסיפור, שקפא בזמן?

הספר של הרמל, הוא על אהבה גדולה ואסורה בין צעיר וצעירה בתקופת המלחמה, שנשמר בסוד. ציור שמגיעה במפתיע לנכדה, מהווה נקודת מוצא לסיפור החושף עוול שנגרם לגיבוריו. האם לאחר שנים רבות, בני משפחתם יוכלו לסלוח ולתקן את עוולות העבר, ולכפר על אהבה מוחמצת. תבנית מעגלית חוזרת של סיפור שאמור לרגש, ולהעניק לספר פוטנציאל של רומן סוחט דמעות, מה שמזכיר לי את פרשת הבצל של דרעי.

נקודות החובה לספר, החלו להצטבר אצלי למסה קריטית שכמעט גרמה לי לנטוש, אבל המשכתי מכוחה של התמדה שניסתה להצדיק את בחירת הספר שלי. לבטח תאמרו, על דיסוננס קוגניטיבי שמעת? כן שמעתי, אבל מי אמר שזה קורה אצלי?

העדפתי להתמקד במרכבים הטובים, ברקע ההיסטורי של הספר, והערך המוסף אותו הוא מציג בחיבור האמנותי שלו. האם הערך המוסף של ספר, יכול לבוא במקום כתיבה לא טובה?

בספר יש תיאור היסטורי מעניין על מלחמת העולם השנייה, של שבויים גרמנים, העובדים כפועלים באזור חקלאי עני בארה"ב. מנגד השנאה כלפי השחורים, נמשכת במלוא עצמתה, כולל מעשה לינץ', בילד קטן שבקש את שכרו. ספר שיש לו אומץ לבקר נכשלות כפרית ושנאה גזענית.

הספר הזה מתכתב יפה, עם אייקון תרבותי והיסטורי, עם השיר, כשנפגש שנית, או בשמו האנגלי,We'll Meet Again,
שיר שהפך לאחד מסמלי מלחמת העולם השנייה, אתו שרה הזמרת ורה לין, המבטא געגוע לאהובה רחוקה, ומביע ביטחון בפגישה מחודשת של קרובים, ולכן הוא היה אהוב כל כך על החיילים, בספר הזה הוא מייצג אהבה גדולה מהחיים, שהיא ליבת הספר.

הספר מזכיר צייר אמריקאי נודע שפעל בשנות השלושים, אנדרו וייאת, המושווה לצייר הבדיוני, ראלף גרטר, שצייר ציורים ריאליסטיים, נופי שדות, חרוכים משמש וסופות, בהם נטועים חוואים, נשותיהם, ילדיהם, קשיי היום, ביטוי מרגש לשנות השפל בארה"ב. התמונה הנודעת ביותר שלו, היא עולמה של כריסטינה, בו נערה נכה, לבושה בשמלה אדומה דהויה, בגבה אל הצופה, שרועה, בשדה צהוב. יצירה המתכתבת עם תיאורי הנוף של הספר ועם תמונת כריכת הספר, ולמרבה הפלא, עם יצירותיה של אופירה ברק, הכפר סבאית, שבעברה הייתה קיבוצניקית מגונן. יתרונו של הספר הזה, הוא האופן שדרכו התחברתי לשני ציירם העוסקים באדמה, לאופירה ברק המרגשת ואנדרו וייאת הנפלא.

שמים סגולים, ההולכים וסוגרים עליו, הם מוטיב עצוב ונפלא למסך יורד, ולמעגל שנסגר, אך מוטיב חוזר, יהיה טוב ככל שיהיה, לא יכול להחזיק לבדו את הספר. לבסוף השמיים הופכים לכתם צבע לעוס לעייפה ושחוק. בשעה שהם משמשים רקע לסגירת מעגל אופטימי לכאורה שמרגיש מאולץ.

חזרתי לאופירה הציירת, למילותיה על מהות יצירתה: “אני מנסה להוביל את הצופה אל תוך ציוריי, כבעדשה מקרבת, ישר פנימה, קרוב קרוב עד כדי כך שאפשר יהיה להריח… וחשוב לי שהציור יקרין תחושת חום, כך שאפשר יהיה להיסחף לתוכו. כמו תפילה לאמא אדמה.” דרך אופירה, אפשר להבין את ההחמצה של הרמל, הספר שלה לא גרם לי להיסחף לתוכו. הרגשתי מרוחק וקר בייחס אליו. הרגשתי שהרומן הזה מנסה ללחוץ לי על נקודות העצב ואהבה בצורה מלאכותית ומאולצת, באופן שאמרתי לעצמי בצורה נחרצת, אנחנו לא נפגש שנית.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אופירה ברק
https://youtu.be/6dK3kRcyQZQ

We'll Meet Again - Vera Lynn
https://www.youtube.com/watch?v=cHcunREYzNY

אנדרו וייאת -עולמה של כרסטינה
http://media.paperblog.fr/i/148/1489364/andrew-wyeth-christinas-world-L-1.jpeg

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על כשניפגש שנית