ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 ביוני, 2017
ע"י רץ
ע"י רץ
מהי תרבות?
בר בתי, רוקדת בלהקת מחול מקצועית, שוקדת כעת עם חבריה על השקת מופע חדש, המפרש את משמעות "האדם הוויטרובי", של לאנרדו דה וינצ'י, הגבר העירום המוקף בריבוע ועגול, המדגים פרופורציות אנושיות, ומהווה אחד מהאייקוני תרבות המערב, כמבטא את רוח מהפכת הרנסנס בו האדם הפך להיות מרכז ההוויה האנושית, ועירום אנושי, למייצג הרמוניה וסימטריה כפסגת היופי.
בר הייתה נסערת כשנודע לה מחבריה הרקדנים, כי מרי רגב החליטה, לא לתקצב מופעי מחול בהם קיים עירום. מעבר לעניין המשעשע, בו מירי רגב מציבה את עצמה מול הוגי הדעות של הרנסנאס, בדרך שהיא מפרשת בצורה פרובוקטיבית, את העירום כפגיעה בערכי הדמוקרטיה והאדם, צריך לקחת את מירי ברצינות, באופן שבו היא, מנסחת מחדש ערכים; כחופש הביטוי, דמוקרטיה, או מהי אמנות, ומה ראוי לתקצוב ציבורי.
באופן פרדוקסלי, יש במירי גם משהו חיובי, בעצם העובדה שהיא כאשת ציבור יוצרת ויכוח על ערכי התרבות. ויכוח המעלה לדיון ציבורי, אם כי לא באופן אקדמי, שאלות יסוד אמתיות, מהם ערכי התרבות שלנו, כיצד הם מעוצבים בתודעה האנושית, איך הם באים לביטוי בחיינו היום יומיים, ולמי בעצם יש מנדט להגדיר תרבות מהי?
השאלות האלה, גרמו לי לקרוא את הספר מהפכות, נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו, דרך משונה לחיפוש תשובות לתופעות לא תרבותיות.
הספר הוא מסדרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, ההוצאה לאור של משרד הביטחון ומודן. עורך הספר הוא יובל גלעד, לו תפקיד משמעותי. סידרת האוניברסיטה המשודרת, היא דוגמה נפלאה, לאופן שבו ניתן לקחת נושאים אקדמיים, חלקם מורכבים, ולהנגיש אותם לציבור הרחב.
בספר קובץ הרצאות, על מהפכות ששינו את עולמנו, ונכתבו על ידי אנשי אקדמיה ידועים, יובל נח הררי, יולי תמיר, מריו ליבו, חיים שפירא ואחרים. אחד עשר מרצים, כל אחד מהם מציג נושא אחד, או שניים, במספר עמודים מוגבל (עד - 13), בהם הוא נדרש להציג באופן ברור, ומעל לכול בצורה מעניינת, אתגר לפרויקט הבוחן כל מהפכה בזכות עצמה ואת ההקשר שקיים בין המהפכות השונות.
הספר הזה לא עוסק במהפכות פוליטיות, כמו המהפכה הצרפתית, או האמריקאית, אלא בחר להתמקד במהפכות שליבתן היא, רעיון אנושי, או תגלית מדעית, ששינו את פניה של האנושות.
נח הררי פותח במהפכה ההומניסטית. על פי התפיסה הזאת האדם הוא שקובע מה טוב לו, וכחלק מכך מהו הטעם האמנתי המועדף עליו. אם כך מירי רגב לכאורה פוגעת באחד מעקרונות התפיסה ההומניסטית והליברלית.
הביקורת שלי למהפכה ההומניסטית כפי שהיא מוצגת על ידי הררי, היא לרעיון הבחירה האישית שהוא חמקמק, ולא ברור בביטויו הקונקרטי. אמנות מאז ומתמיד, היא לא בחירה של הפרט, אלא של אוליגרכיות תרבות, אוצרים, ועדות ממשלתיות, מבקרי אמנות, ועוד יודעי סוד. חלקם מדברים אל עצמם, ומנציחים אמנות לא מונגשת. מירי רגב, בהחלט זיהתה חולשה, באופן שבהם מוסדות התרבות מגדירים תרבות ובוחרים את מה שאמור להיות נכון עבורנו. אך במקום להציע מענה דמוקרטי, היא מבקשת להעביר לעצמה את הפריבילגיה להגדרת מושגי התרבות, ובכך גם לקבוע את הטעם האמנותי לציבור. מה שמזכיר משטרים בזמנים ומקומות אחרים.
נח הררי יוצר קשר בין רעיון האדם ההומני במרכז ההוויה, לרעיון לפיו האדם המודרני במהפכת המידע, מאבד את סמכותו להחליט עבור עצמו. תאוריה מעניינת, אך לא מחדשת בייחס לשני ספריו. נח הררי מאפשר לקיים דיאלוג בין רעיונות התרבות האנושית לרלוונטיות שלהם, כפי שהם באים לביטוי בקונפליקטים עכשוויים.
חלקם של המאמרים מעניינים, כמאמרו המבריק של ניר אביאלי על מהפכת הסוכר, או מאמרה של יולי תמיר על מהפכת המדידה במערכת החינוך. חלקם האחר לא מעניין, כאמריו של מריו ליבו על המהפכה הדרוויניסטית והמהפכה הפיזיקלית של אלברט איינשטיין, שלא נוגעים בהשפעת התאוריות על האנושות. המאמר של דניאל דור על מהפכת השפה, מעורר פיהוק. הספר חסר לטעמי שתי מהפכות הנוגעות לנו, המהפכה החילוניות, האם היא מהפכה? והמהפכה הציונית. נראה שהספר מבקש לא לגעת בנושאים מעוררי מחלוקת, הנוגעים בהווייתנו. הוא מתאר מעט את האופן שבו המהפכות קשורות ביניהן, ולא מתאר מספיק את השפעתן על התרבות האנושית והישראלית.
המאמר על מהפכת הרוק של דייויד גרייבס, הסוגר את הספר, הוא הטוב ביותר באופן שהוא מסביר את השינוי שמהפכת זאת יצרה בתרבות. תארו לכם, צעיר שנכח בפסטיבל המוזיקה של מונטרי, ביוני 1967, ששמע את להקת האימהות והאבות שרה קליפורניה חולמת, או את ג'ניס ג'ופלין שרה בלוז, וחווה צלילם שמימיים, את קולה האחר של התקופה, מה שגרם לו ולמיליוני צעירים לעצב תרבות ומודעות אחרת, מורדת ואנטי ממסדית. מעניין מה מירי רגב הייתה אומרת על כך באותה עת.
21 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על מהפכות - נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו - האוניברסיטה המשודרת #
» ביקורות נוספות על מהפכות - נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו - האוניברסיטה המשודרת #
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
שונרא
רגע רגע לא כל כך מהר . אנחנו מדינת חוק. קודם שיימינג אחר סו מי ואז שוט מי.
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
גלית, גם אני מאוכזבת ממך קשות כי זו לא הפעם הראשונה שרץ כתב על בתו בר הרקדנית
ובפעמים הקודמות היא לא עלתה להופיע פה.
נו, אז לא קישרתי. שוט מי. |
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
שונרא אני מאוכזבת ממך קשות!
הרי שורת הפתיחה של הבקורת אומרת ...בר ביתי רוקדת בלהקת מחול מקצועית..."
ורץ גם אמר את זה במפורש אי שם למטה בשרשור. ולעניין שמאל וימין, ראבק, הימין כבר 40 שנה בשלטון,בכל האליטה החברתית/כלכלית/פוליטית/אמנותית יש שמאלנים וימנים. אם יש קיפוח בייצוג או בתקציבים - האשם היחידי הוא במי שמחלק את העוגה. |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ולאבא של בר בת רץ יש גם בן רופא, או רופא בדרך...
אוקיי, מרגע זה כל רופא (או מי שייחשד כרופא) שיגיע לסימניה יעבור תחקור שונראי כזה שבסופו גם אם הוא לא הבן של רץ הוא יודה שהוא כן. כתבת על הרקדן של בת שבע שהופיע בעירום (רק בחייאת, תני קצת קרדיט ששמענו על בת שבע. אפילו על אוהד נהרין, תאמיני או לא. ופינה באוש. ויש גם להקת מחול מודרני של זוג נשוי - פינטו משהו אם אני לא טועה) ואני אומרת לך בכנות שלו אני הייתי באולם הייתי משפילה מבט ומחפשת נמלים על הרצפה. אבל ריקודו של אדם - כבודו. אני מקווה שתסכימי איתי שלכל אמנות יש את המיינסטרים ויש את הקצה. המיינסטרים הרבה יותר קל לעיכול ולהכלה, הקצה קצת פחות. ולגבי מידת ההצלחה בארץ לעומת ההצלחה בחו"ל כבר שנו רבותינו שאין נביא בעירו. |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
שונרא כמה צחקתי מהתגובה שלך עכשיו אין לך מושג !!
רצינו קצת לשמור בסוד כדי שאני אוכל להוכיח את עצמי בסימניה בלי שדעתכם תהיה מושפעת! האמת, יצא ממש מצחיק לסיכום אפשר לומר, אין על אבא רץ |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בר בת רץ, אני כל כך מתפדחת עכשיו, אין לך מושג!
(אני זקוקה לכמה שיעורים טובים בקריאת הכתובת על הקיר.) אבל תשמעי, פירואטית חביבה, זה לא בסדר. ככה מגיעים? למה לא הוצגת כמו שצריך? צריך לגבש נוהל כניסה ונוהל קבלת פנים לבני משפחה של חברי סימניה. טוב, נראה שהדבר היחיד שאוכל לעשות כדי לכפר על הפשלה המביכה שלי היא לצפות במופע בלט בעירום. במחשבה שנייה, עדיף להתאבד. סתאאם... (הולכת להתאושש מההלם ולחכות שהסומק יתפוגג. אוי איזו פדיחה!) |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
שונרא יקרה
כמובן שאני הבת של רץ!!! פרט חשוב שפספסת כאן אולי בגלל הלך הרוחות הסוערות. בכל אופן. כשדיברתי על תכנים פורנוגרפיים ביוטיוב אמנם דיברתי בהכללה אבל כמובן שהתכוונתי לתכנים לא הולמים שצופים בהם עשרות אנשים מידי יום ומבחינתי זהו אבסורד שעל זה אף אחד לא מוחה או מעורר דיון. שנית, סגירת ברזים תקציביים היא לא פגיעה בחופש הביטוי- זה נכון. אבל אני חושבת שהיא נובעת מחוסר ידע שיש לשרה מירי רגב, וזו דעתי. לא פעם אמרה השרה שהיא לא מתחברת לאמנות המחול. אגב, אם יורשה לי להוסיף, חלק מחברי הטובים ביותר הם רקדנים כיום בלהקת המחול בת שבע, נהגנו לחלוק יחד תפקידים על אותה במה עד שדרכינו התפצלו. למי שלא יודע, בת שבע היא אחת הלהקות המובילות כיום בעולם. אמש צפיתי במופע מחול מאת הלהקה שנקרא "ממותות". בהופעה זו יש קטע ריקוד בעירום גברי מלא של רקדן שמבצע סולו במשך כ10 דקות כשהוא אינו לובש כלום. כשצפיתי בזה נזכרתי בדיון שלנו. הסתכלתי על הקהל ולא חשתי שמישהו מהם הרגיש שלא בנוח. לא אשקר, היו כאלו שהשפילו מבט או גיחכו אבל כל השאר הסתכלו בעניין רב. נכון, בהתחלה זה מוזר אבל אחרי מספר רגעים, הרקדן שעומד מולי הוא לא יותר מבן אנוש שמבצע תנועות ורוקד. פשוט רוקד. עם בגדים בלי בגדים.... זה כבר ממש לא שינה לאף אחד. הלהקה חזרה מסיור ברומניה לפני זמן קצר. חבר טוב שלי מהלהקה כתב לי בהודעת וואטספ "היה כל כך מדהים את לא מבינה, אנשים עמדו בחוץ לקנות כרטיסים וכבר לא נשארו, האולם היה מפוצץ בקטע פסיכי. הושיבו כבר אנשים על המדרגות." יותר מזה, אני תוהה איך זה שבחו"ל מקבלים את הלהקה הזו בזרועות פתוחות, אנשים עומדים בתורים בשקיקה לראות את הכשרונות האלו. ורק לנו יש מה להגיד.... נ.ב- עולם המחול הישראלי מצליח מאוד בחו"ל וידוע בעל מוניטין גבוה ביותר. לא סתם באים לכאן המון אנשים מאירופה ומארה"ב כדי לרקוד ותופסים חלק בלהקות המצליחות בארץ. זה מדהים אותי כמה הערכה יש לאמנות הזו כשהיא נמצאת רחוק אבל אצלנו תמיד מחפשים על למה וכמה. |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בתגובה לבר:
1. נכון שלא כתבת ימין או שמאל. עם זה אני התחלתי - לפחות בדיון הזה. 2. לדעתי זו היתממות (לא בזדון, אבל עדיין היתממות) לא לקשר בין שמאל לתרבות ואמנות (וגם לתקשורת, למשפט, לספרות ועוד - אבל לא זה המקום לכך). אני מקווה לקרוא בקרוב ספר חדש שעוסק בכך ואז כמובן לרוץ ולספר לחבר'ה. 3. אני לא רואה במירי רגב דמות שמשסעת את העם. תתפלאי, היא גם לא עושה לי אינדוקטרינציה עם העמדות שלה כי ברבות מהן תמכתי גם טרום עידן רגב. וכן, זהו עידן רגב, תרצו או לא. השרה מתייחסת למשרד התרבות והספורט שבאחריותה ברצינות מה שאומר בין היתר שהיא לא מוכנה להיות רק זו שחותמת על הצ'קים. ופה נכנסת למשוואה גם סוגיית ימין-שמאל שאותה תיארתי בהקצנה מכוונת, למשל לגבי תאטרון אל-מידאן. 4. בתור מי שלא רוצה לעשות הכללות, לא מתאים לך לכתוב משפט בנוסח עם שלם צופה בפורנוגרפיה ביוטיוב. 5. סגירת ברזים תקציביים היא לא פגיעה בחופש הביטוי. 6. אולי זו הצתה מאוחרת אבל שאני אבין - האם את בר בת רץ? (גם אם כן וגם אם לא, נכנסת לסימניה בפירואט מרשים. ובכל מקרה ברוכה הבאה. לא משעמם פה, זה בטוח.) |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
חברים יקרים, הדיון הזה ממש יצא מפרופורציה.
מה שיפה הוא, שמעולם לא כתבתי את המילה ימין או שמאל בדיון הזה ומעולם לא השתייכתי לקבוצה פוליטית, רק הבעתי את דעתי על השרה מירי רגב ועל ההתנהלות שלה. כאשר כתבתי שאני עוסקת במחול בתור מקצוע, רבים הסיקו שאני שמאלנית. יפה מאוד. אגלה לכם סוד חברים נכבדים, כמה מהרקדנים המשובחים ביותר בארץ שלכם הינם ימנים, כמה מבין חבריי ללהקה ימנים, יש גם כאלו התומכים ברגב. ממש הלם מטורף לא? מותר לבקר את הממשלה, ומותר לבקר את השרים בה ובטח ובטח שאפשר שלא להסכים עם ההתנהלות או הדרך. בתור מישהי מהמקצוע חווינו תקופה קשה לאור שינויים שביצעה מירי רגב, העמדה שלי נחרצת כי אני נמצאת בתוך המעגל הזה ועוסקת בזה יום יום. יש שיגידו ככה ויש שיגידו אחרת. ימנים יש באמנות ובשפע! (תתפלאו יש גם מזרחים) ממש הזוי ! זו רק ההוכחה שלי לזה שמירי רגב מצליחה להוציא ממשהו כל כך יפה וטהור כמו אמנות את השד העדתי ואת ההבדלים בין ימין לשמאל. מוחקת מבחינתה את ה"שמאלנים המתנשאים" ומסיתה עם שלם לחשוב בתוך תבנית. זה יפה שהמון פה מתנגדים לעירום במחול, אבל כשעם שלם צופה בקליפים פורנוגרפיים ביוטיוב של בחורות עם בגד קטנטן שמכסה מקומות מאוד ספציפיים נעות בסקסיות וחושניות, או בנות מתבגרות שמצלמות סלפי עם ציצי ותחת בחוץ. שם זה בסדר אני מאמינה. אז אני מציעה לכולכם לקחת נשימה עמוקה, בסופו של יום אמנות נוצרה לקהל הרחב. ותאמינו לי שכשאני יוצרת משהו אני שואלת את עצמי איך להגיע אל נבכי האדם, כל אדם באשר הוא וממש לא מעניין אותי מה הוא שם בקלפי. |
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
רץ
אני לגמרי מסכימה ולכן כתבתי מה שכתבתי (כתגובה למה שאתה כתבת לשונרא "אגב שונרא - בר היא הבת שלי הייתי מציע לך לחזור מהבוטות שלך")
היא מתבטאת מצויין לבד. לא ממש מצליחה להבין איך אמנות על כל גווניה הפכה להיות שם נרדף לשמאלנות -שמא נאמר סמולנות- שזה כמובן שם נרדף לבגידה. כאילו חסרים אמנים מהצד הימני של המפה. כאילו זה לא בסדר שיהיו לך אמונות ודעות שונות משל המפלגה השלטת.(מזה כארבעים שנה ובכל זאת טוענת לקיפוח ונרדפות) אבל מה אני תוהה? אנחנו ב 2017 ויש מי שחושב ש"בוטות" ו "תוקפנות" זה קטע גברי. |
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
גלית - בר מספיק גדולה להגיב, ולא צרכה הגנה של אף אחד, אגב הקשר הוא בכך שאדם מייחס כבוד לאמנות שלו, ללא שיוך פוליטי שמתייג אותו.
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
וד.א רץ
מה הקשר בין היותה בר בתך לבוטות של שונרא?
אם בוטות לא ראויה - היא לא ראויה לכולם בלי נפוטיזם. |
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
שונרא החתול - את צודקת - ההגדרה לא הייתה מדוייקת בין מגיבים מכובדים לאחרים, אז אתקן. אני בדרך כלל מתייחס אישית למגיבים, הכוונה הייתה למי שלא התייחסתי באמצעות תגובותי הקודמות, מעבר לכך אני מציע שנרפה .
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אם יש מישהו שיכול לנכס לעצמו בוטות...
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בהיותי אישה .
כה עדינת נפש,רגועה,מנומסת,וצנועה לצערי הרב אני לא יכולה לכתוב מה דעתי על סגנונו של "האדם התרבותי ביותר בסימניה"
ולאחר שאניח את כוס התה תוך זקירת הזרת כראוי ואטפיח מפית פשתן בעדינות על שפתיי (העדינות. ששום דבר בוטה לא עבר אותן מעולם) אוכל רק לתמוה - בשקט ובעדינות- מאיזו מחילה ימיבנימינית הגחת שאולי? ואיזה מן עלבון לא אינטליגנטי זה לפקפק בנשיות בגין "סגנון בוטה מדיי " וגברי? גם את הבוטות אתם מנכסים לכם שוביניסטים חשוכים? |
|
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
צב השעה, פפריקה, מסמר עקרב, מיכל וסקאוט - מקומכם נפקד מרשימת המכובדים של רץ.
אם זה שווה משהו, אז אני, שונרא החתול, חושבת שגם אתם הגבתם באופן מכובד. צר לי שבגללי לא נכללתם ברשימה המכובדת של המגיבים המכובדים שעליה נמנה גם האדם התרבותי ביותר בסימניה, שעליו כתבתם כי "נימוס, נועם הליכות וכבוד לחברים האחרים הם השם השני שלו בסימניה. בעצם, הראשון" וש"אתה הדוגמה האישית של כולנו לבגרות ולניסוחים מכבדים." אני בושה, נכלמת וחפויית ראש והולכת לעמוד בפינה עם הפנים לפח, להביט עמוק-עמוק לתוך תוכי ולחשוב על מה שעוללתי לכם. אבל זה לא אבוד לכם. עדיין לא מאוחר להתנער ממני, אז תתנערו. אולי יש הרשמה מאוחרת לרשימת המכובדים הנ"ל. שווה לנסות. |
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אוקי - תודנו, בר ואני שמתרגשת לקראת המופע העוסק, בחופש הביטוי, במושגי היופי האנושיים, העירום הוא חלק מהם, התודעה האנושית שמאז ותמיד עוצבה בין קונפליקט של הומניזם לדת, בין כפיית דעתו של האחד על האחר, לבין החופש לומר ולבטא את מה שיפה בעיני כל אחד, לעתים
בעירום טמון כעור, אבל הוא חלק מהתחושות האנושיות, לקבל גם את הפחות יפה, להשלים ולחמול.
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
בנצי,דני, שאולי, יפעת, בר, בת -יה, יעל, אוקי - תודה, לא כל אחד מעז לשתף בתחושותיו, תודה שהקשבתם הגבתם באופן מכובד.
|
|
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי את הביקורת.
המון הצלחות לבר. לפעמים קשה הדרך וכל כך מפרכת ומתסכלת לפני עליית המסך. |
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכולם - למי שהתייחס לביקורת, ולמי שמעודד את המתנגדים, אני בעד פלורליזים תרבותי, אבל אני מבקש שנפסיק את העלבנות, או הסופרלטיביים האישיים, הגישה הזאת לא מביאה הרבה כבוד לאתר הזה,
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
יעל, הרי שונרא היא חתול!
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אני מעריכה מאד אנשים המבטאים את דעתם בלי לפחד ולהתחנף.
גם כשדעתם הכי שונה מדעתי שאפשר. לכן אני מזדהה עם מה שכתבו כאן צב השעה, פפריקה, מסמר עקרב ומיכל על שונרא והסיגנון, כולל הציפורניים. |
|
מיכל
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
מה שמסמריקו, ויותר מזה.
|
|
מסמר עקרב
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שונרא, אני אוהב את
הבוטות, כביכול, שלך. היא תמיד במקום, והיא כתובה בשנינות ובצורה מקורית ומושחזת.
מזדהה ומסכים עם כל מילה שכתבת כאן בתגובות. |
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שאולי, אתה הדוגמה האישית של כולנו לבגרות ולניסוחים מכבדים.
אני לא באה להגן על שונרא. ראשית, היא ממש לא זקוקה לי, ושנית, היא אכן בוטה לפעמים. אבל היא גם בדרך כלל טוענת טענות חשובות וכן, אינטליגנטיות. אתה יכול להסכים, אתה יכול גם לא, ואיזה מזל שתמיד יש גם את האופציה להתעלם לחלוטין מהתוכן ולמתוח ביקורת על הצורה. |
|
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
די, צבוש, זה לא יפה. שאולי הוא מהאקדמיה (אוניברסיטת שקר כלשהו) והוא נמצא פה לצורך מחקר.
שאלת המחקר שלו היא כיצד יגיבו אוהבי ספר נחמדים ומפרגנים לייצור ביבים מזן הטרול העילג והמטונף שהסתנן לקרבם רק כדי להשמיץ, לקנא, לקטר, להתלונן, להפיץ את הסירחון שלו, לחרחר מריבות ולשלוח הודעות נבזיות במחשכים. |
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ביוקרת אמיצה ולא קלה בבחירת הנושא שלה, ומצוינת בכתיבה שלה, בכל אופן הספר בהחלט מעורר סקרנות ומעשיר מאוד.
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
"אדם תרבותי - את ממש לא!" - אמר האדם התרבותי ביותר בסימניה, שנימוס, נועם הליכות
וכבוד לחברים האחרים הם השם השני שלו בסימניה. בעצם, הראשון.
|
|
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
|
|
בנצי גורן
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
הנושא נשמע מרתק.
תודה רץ.
|
|
יפעת
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
נשמע ספר מעניין.
דווקא ההרצאות שסימנת כלא מעניינות הכי מדברות אלי מבחינת נושאיהן.
כרגיל החיבור שאתה עושה עושה בין הספר לעולמך מעשיר ונהדר :) |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
נכון, את זה אני אמרתי. אני אמנם חסרת תרבות אבל לא חסרת הבנה. פשוט סיכמתי בשש מילים
את כל השאלות השיפוטיות שלך על הרגלי צריכת התרבות שלי. אפילו השתמשתי בפרפראזה על משפט מפורסם שאמר מישהו תרבותי שאני לא אמורה להכיר.
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ועם זאת בר, בהצלחה במופע ובכלל.
הווייז שלי לא מכיר מוסדות תרבות אז לא אוכל להגיע לסוזן דלל. |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
"אני ימנית משמע אני חסרת תרבות"- זה את אמרת.
בתגובתי לא דיברתי על ימין ושמאל. דיברתי על תרבות ואמנות |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
בר, אני ימנית משמע אני חסרת תרבות.
אגב, יותר משאני ימנית אני אנטי-שמאל, ואחרי שקראתי אותך אני אפילו יותר אנטי. |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שונרא-
אם יש מתקפות על שרת התרבות אולי כדאי לשאול את עצמנו מדוע. ולעניין אחר, את יותר ממוזמנת להגיע לצפות באחת מההופעות שלי שמוצגת בסוזן דלל. אולי גם שם תוכלי להנות מהכישרונות על הבמה למרות שמדובר במחול מודרני ולא בבלט קלאסי. אנחנו יוצאים במופע חדש לאחר שנאלצנו לפרוש מעמותת הכוריאוגרפים שלא קיבלה מספיק תקציבים ע"י השרה מירי רגב. המון יוצרים צעירים לא שרדו, ואילו הלהקה שלי נחשבת לאחת מהגדולות בארץ, הצליחה להתרומם ולהקים עמותה עצמאית. אגב, עירום לא יהיה במופע. https://www.suzannedellal.org.il/perfs/0309 |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
רץ, אני יודעת שבתך בר רוקדת כי כבר כתבת עליה בעבר באחת הביקורות שלך
ואני משתדלת לזכור דברים מהותיים. זכור לי היטב שקראתי לה בר בת רץ ואיחלתי לה הצלחה.
אם כבר הוצאת לי שדים מהבקבוק, הנה אני אשחרר שד נוסף. אבל זהירות, אתה עשוי לחבב אותו: אני הולכת למופעי בלט קלאסי ואפילו נהנית מהם, מתרשמת עמוקות מהכישרונות על הבמה ומביעה את הערכתי כמקובל. בלט מודרני אוונגרדי וכל הג'אז הזה לא מדבר אלי. עניין של טעם. גם לא מופעים בעירום. לדעתי האישית נדירים המקרים שבהם עירום הוא נחוץ או מוצדק בכל תחומי אמנויות הבמה. שמרנית אני, מה לעשות. ואת צ'כוב לא קראתי ואני לא גאה בזה אבל גם לא מתביישת בזה. הבוטות שלי לא הופנתה לבתך אלא נועדה להקצין את המיאוס שלי מהמתקפות על שרת התרבות. אם נפגעת אישית או משפחתית, זו לא הייתה כוונתי. |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שונרא- זו דעתך וזה בסדר (אף על פי שזה מאוד עצוב).
את, ממש כמו מירי רגב, הופכת את האמנות לכלי בו אפשר לדבר על הימין והשמאל ועל הפוליטיקה. בשביל מירי רגב להיות שרת התרבות והספורט זוהי עוד פסגה בדרך ליעדים. היא ממש לא מתעניינת במה שהיא ממונה עליו. היא מצליחה לעשות מניפולציות זולות והרי התוצאה- תגובה כמו שיוצאת מאדם כמוך. לא לתת תקציבים למופע שיש בו עירום רק בשל העירום שבו זוהי פשוט בורות מן השורש. למה את ישר מקשרת עירום לשמאל? למה ישר את פונה למקומות פוליטיים? סלחי לי אבל האמירות שלך קשות, יוצאות מפרופורציה, ויותר מהכול מוכיחות שאין בך שום הבנה בנושא. מעניין אותי, גברת שונרא מתי בפעם האחרונה ראית מופע מחול או ישבת באולם תאטרון... "כל פלוץ שמשחרר נפיחה וקורא לה אמנות"...נסי לחוות יום אחד בין כותלי תאטרון או במסגרות אמנותיות שונות. כנראה שיש שם הרבה נפיחות שתתקלי בהם. נפיחות שבסופו של יום מספקות בידור ושעות פנאי להמונים המגיעים לראות. לא כל מופע מכוון לכל קהלי היעד ומן הסתם הקהל מספיק חכם כדי שיוכל לבחור לאן ללכת. לא ככה? שמעת על חופש הביטוי? חבל שאת לא רואה תמונה מלאה ובשלמותה. מדינה מתפקדת זו מדינה שמן הסתם יש בה גם ביקורת על החברה. תכף גם נצנזר את מירי רגב שקוראת לאומנים "מתנשאים". גם לשרה מירי רגב, ממש כמוך חסר המון ידע בנושא. אולי תשבו על כוס קפה |
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אגב שונרא - בר היא הבת שלי הייתי מציע לך לחזור מהבוטות שלך
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
שונרא - מי שרקדן מקצועי הוא בדרך כלל, מי שרוקד כ- 20, שנים, מי שהריקוד או האמנות הפכו ליעוד חייו, לעתים הוא חיי בהקרבה נוראית, בהיבט הכלכלי, ואופציות אחרות של החיים.
ולכן הייתי מציע שההתייחסות של כולנו תכבד את מי שבחר באמנות כדרך חיים, רקדנים הגוף שלהם הוא כלי הביטוי שלהם. ממתי שרת תרבות יכולה לקבועה אם סגנון אמנותי הוא דבר דמוקרטי או לא, או שהיא מכבדת את האדם או לא. מה קשור דיון באמנות לימין או שמאל. וכך יצא השד מהבקבוק שלך. את כמו מירי משתמשת באמנות בכדי לייצר פרובוקציות, שיקדמו שנאה לציבור מסוים מצד אחד, ולהקה של מעודדים שסוגדת למרי רגב, כמי שמבטאת בוטות, ושטחיות, זה לא נורא לא לקרוא את צ'כוב, אבל זה נורא להיות גאה בכך.
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סליחה על הבוטות, אבל המדינה לא צריכה לממן כל פלוץ שמשחרר נפיחה וקורא לה אמנות.
מירי רגב לא אוסרת על מופעי עירום באשר הוא עירום אלא לא מוכנה שהמדינה תתקצב את העירום. זו הפררוגטיבה שלה.
כשהשמאל יהיה בשלטון, יתכבד הוא לממן הצגות של מחבלים, הצגות על מחבלים, עירום מלא פרונטלי, רקטלי וורטיקלי וכל מה שנמצא בגדר אמות המידה ואמות המוסר האינסופיות של השמאל. השוס הכי גדול יהיה הצגה של מחבל שממחיז את פעולות החבלה שלו כשהוא מופיע בעירום מלא וקורא טקסטים של מחמוד דרוויש תוך כדי שהוא משתין על דגל ישראל שהעלה באש עם הסיגריה שאחרי שהוא אנס צעירה יהודית, עדיף מתנחלת מהגבעות. זה יהיה האם-אם-אמא של הסולד אאוט. |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
רץ, ביקורת מעניינת על נושא שבדרך כלל מאוד מעניין אותי, אם כי עכשיו נראה שאוותר על הספר הזה.
ובאשר למירי רגב, מסכימה עם הפרדוקסליות. היא גורמת לאנשים רבים להתעניין פתאום בנושאים שהם מעולם לא הקדישו להם אפילו דקה. |
|
בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
רץ , תודה לך על ביקורת מופלאה שנגעה בי באופן אישי.
מי שבאמת עוסק בתרבות, עובד בזה במשרה מלאה ומקדיש את כל שעות חייו למען אותה מטרה שנקראת בסופו של יום בידור ההמונים, יכול להבין כמה מירי רגב היא לא אחרת מאשר ליצן חצר שאין בה ולו יכולת אחת קטנה של הבנה אמנותית. כתבתי פה כבר בעבר. אמנות על כל צדדיה, צריכה לבדר, להנגיש, לספר לרגש ובעיקר צריכה להעביר מסר. לא חייבת להיות בה נחמה או ריצוי. היא שם על מנת לספר סיפור. להיות אומן משפיע זוהי לא אחרת מאשר שליחות. לא רוצים לראות עירום במופע? אל תקנו כרטיס. הפרובוקציה האמיתית היא השרה מירי רגב, ולא עירום שמוצג על במה. |
21 הקוראים שאהבו את הביקורת