ביקורת ספרותית על גלויות מיוון מאת ויקטוריה היסלופ
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 ביוני, 2017
ע"י לי יניני


Kalimera- (בוקר טוב), Kalispera- (ערב טוב)!

לא לחינם אני פונה כאן ב"קלימֶרה" ו"קליסְפּרה" ביוונית...

הספר "גלויות מיוון" הוא אך ורק על יוון, בתוך מסגרת של סיפור אהבה, שבעקבותיו מתאכלסות להן נובלות יווניות.

לאורך קריאת הספר שארך כמעט יממה בהפוגות, חשתי כציפור שמרחפת מעל יוון והאיים המקיפים אותה.

איזה כיף ומרגש לפתוח את הספר, ולגלות מפה עם ערים שכל כך קרובים לליבי!

מרגש לפגוש את "סלוניקי" בצפון יוון, שהרי זה היה שם משפחתה של אימי לפני נישואיה לאבי. מרגש לא פחות, דרומית ובסמוך לים היווני לפגוש את יואנינה (יאנינה) ... כן כן משם בא האבא של הסבא רבא שלי, שאת שם המשפחה, אני נושאת עד היום לאחר ששובש במהלך הדורות.

ויקטוריה היסלופ היא סופרת אהובה שספריה הפכו לרבי מכר כמעט מיד. היא רכשה את לב הקוראים עם הספר "האי של סופיה", בדרך פזלה למלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) עם "הרקוד של סוניה", חזרה לסלוניקי עם הספר "חוטים מקשרים" הנפלא , שמאוד אהבתי ועסק בין היתר ביהודי סלוניקי, ולבסוף גם קראתי את "הזריחה" שאליו פחות התחברתי.

אחרי שחפרתי לכם כל כך הרבה אז עכשיו Parakalo (בבקשה) ... קצת על הספר...

אלי תומס מלונדון התרגלה לקבל גלויות. הן הגיעו אליה קרועות קצת, או עם אוזני חמור שהכתב בהם דהה, ונראה שכאילו הם נשטפו בגשם או בדמעות.

חותמת הדואר על הגלויות, העידה על כך שמסען של אותן גלויות נמשך זמן רב. על אותן גלויות לא ניתן היה לשרבט את המילים "להחזיר לשולח", כי לא היה רשום עליהן את שם השולח לעומת זאת, רק האות "א" התנוססה עליהן.

כול הגלויות ללא יוצא מן הכלל יועדו לגברת אחת בשם "ש. איבוסטון".

אלי תומס התאהבה בגלויות הללו. הן היו צבעוניות עם צילומים מרהיבים של שמיים תכולים, ים, סירות, בתים לבנים ותריסים כחולים. עד כדי כך קסמו לה הגלויות, שהיא בחרה להצמיד אותן ללוח השעם, שהיה תלווי במטבח והכיל לרוב את רשימת הקניות.

משפט אחד שחזר על עצמו בנימה של עצב בכל הגלויות:

"בלעדייך, המקום הזה תפל בעיניי. הלוואי שהיית כאן. א'." (עמוד 3)

הסיומת הפשוטה, הכנה ומלאת צער, החמיצו את ליבה של אלי תומס, ולו רק משום ש-"ש' איבוסטון" לא תדע לעולם, עד כמה "א'" השתוקק לכך ששניהם יהיו יחדיו.

הפוגה קצרה בקבלת הגלויות, הותירה את אלי תומס, שהורגלה לקבל גלויות כל שבוע מוטרדת. בנוסף, עבודתה המשעממת במשרד הפרסום בה הועסקה, וכל הגורמים יחדיו היוו עבורה טריגר, לעשות "משהו קצת אחר", וההחלטה לטוס ולטייל ביוון, בעקבות אותן גלויות, קרמה לה עור וגידים...ו... אולי דרך הגלויות תוכל לגלות גם מי זה "א'".

באותו יום טיסה ורגע לפני עזיבת דירתה, שפניה מועדות לשדה התעופה, היא מוצאת מחברת שכתב "א'", ובה תיאר את מסע הרפתקאותיו ביוון. מפאת קוצר הזמן פן תפספס את הטיסה, היא לא התעכבה ודחפה את המחברת לתיקה.

באמצעות המחברת אליתומס מגלה מה עבר על "א'", איזה מסע פיזי ונפשי הוא חווה, ומי זו "ש. איבוסטון" שאליה יועדו גלויותיו. במהלך המסע "א'" פוגש אנשים, וכל איש ואישה הוא עולם ומלואו. הוא מגלה כמה היוונים הם מסבירי פנים ומכניסי אורחים, חושף סיפורי אהבה, מעשיות ועובדות היסטוריות על יוון העתיקה, מיתוסים, אמונות תפלות, מאכלים מיוחדים, מנהגים, טקסים דתיים, ובין לבין לא מדלג גם על "הפרונקל יווני-טורקי", המלחמה והטינה הרבה שקיימת בין הטורקים והיוונים.

לדוגמא, אחד הדברים שלא ידעתי, היוונים לא קובעים שום דבר חשוב ביום שלישי, משום שביום הזה בשבוע, הטורקים כבשו את קונסטנטינופול, שהייתה עיר משמעותית לנצרות. למרות שהאסון התרחש ב-1453 הוא עדיין האפיל על חלק מהעם היווני (עמוד 97).

דרך הסיפורים, ובאומנות ייחודית השמורה לויקטוריה היסלופ, מגולל לקורא מידע כגרגירי האורז הממלאים את את עלי הגפן, לצד צילומי נוף מרהיבים וקסומים, משולבים בביקורת על הכלכלה הרעועה, האבטלה, ובריחת הדור הצעיר מגבולות יוון.

רוב העלילות מבוססות על יחסים בתוך המשפחה, מסורת, תחנות היסטוריות, נוגעות בפוליטיקה היוונית, חוסר האונים של העם מול ההנהגה. חלק מהמעשיות אף בדיוניים, עצובים, ויש גם משעשעים שהעלו חיוך על שפתיי.

הפעם תפגשו פורמט של ספר מעט שונה, עקב הצילומים המקסימים שצולמו על ידי אלכסנדרוס קאקולירוס. בין סיפור לסיפור ותוך כדי, ויקטוריה היסלופ קלעה בחבלי קסם, שקיעות וזריחות, לצד ריחות של תבשילים שמקסמו את התחושה של "כאילו" להיות שם. לי אישית הם היוו געגוע וערגה לאותו ספנקופיטו (מאפה תרד בעלי פילו), ומוסקה שאימי נהגה להכין.

הספר "גלויות מיוון" הוא סוג של קולאז', המכיל תחנות חיים של "א'" ארוזות בתוך נופי יוון האטרקטיביים ושובי הלב.

כל ספריה של ויקטוריה היסלופ תורגמו על ידי שרון פרמינגר וגם הפעם שרון עושה זאת פנטסטי.

בחרתי לסיים את הסקירה בקבע מתובנה של "א'" מעמוד 398:
"בלי שהצגתי לה שאלה כלשהי, היא הביטה בי ואמרה:
"שמעת על דיפילוס?"
הנדתי את ראשי.
"הוא היה מחזאי יווני, ולכאורה הוא זה שאמר-"הזמן הוא הרופא לכל עצב."
"את חושבת שהוא ריפא את דדלוס?(*)" שאלתי.
"בסופו של דבר, כן," אמרה. "אבל חשוב יותר – הוא מרפא אותך, לדעתי."
אין לי מושג למה אמרה זאת. מעולם לא דיברתי איתה על עצמי. אבל אולי כשחיים אלפי שנים מפתחים חוש שישי.

באיקריה הרגשתי סוף סוף שחזרתי לגמרי לחיים. לא מאסתי עוד בחיי, אלא נמלאתי רצון להאריך ימים עד שיבה טובה. עכשיו כבר לא אומר שהמקומות האלה תפלים בלעדייך. למדתי שמקור האושר אינו בזולת ושאין לנו צורך לחפש מישהו שישלים אותנו."...."
שאלת המיליון דולר שתצטרכו לגלות לבד: "האם בתום המסע "א'" ו- "ש'" התאחדו?... התשובה בספר... :-)

הספר אומנם מכיל מעל 400 עמודים, אך קחו בחשבון שרבע מהספר מכיל תמונות וצילומים נפלאים.

ממליצה בחום, ובמיוחד לכל מי שמתכנן חופשת קיץ ביוון... קחו את הספר הזה אתכם לחופשה, לא תצטערו...

אתם יודעים מה? אחרי הספר הזה, כל כך בא לי לארוז את עצמי ולהיות שם...

לי יניני
(*) דמות מהמיתולוגיה היוונית
ידיעות ספרים, פרוזה תרגום, 425 עמודים, 2017
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שאולי (לפני 7 חודשים)
חה
לי יניני (לפני 7 חודשים)
שאולי-התעוררת? עד עכשיו היית ב"בשנת חורף"?
שאולי (לפני 7 חודשים)
נו, נו. הצליח לה ב"האי של סופיה"-טוב. חוטים מקשרים - נחמד. והאחרים - או מבולבלים עם עודף פרטים או עולב-קיטש.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
חני לא מסכימה איתך לגבי הקיטש. יש שם לא מעט היסטוריה וסיפורים על ההווי של העם היווני
חני (לפני 7 חודשים)
מצחיק שאני זוכרת את המילים כאילו זה היה רק אתמול ולא לפני 30 שנה. הספר נשמע קיטש במיטבו.
ולהיום נשאר לומר קליספרה DEAR.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
Pulp תודה. אכן כן גלויות זו ממש נוסטלגיה וכאן יש יופי של גלויות. עונג צרוף של תמונות.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
דינהלה, שמחה שהצלחתי. תודה
Pulp_Fiction (לפני 7 חודשים)
תודה, לי. בביקורת זו, החזרת אותי ברגע לטיול ברודוס כשבנותיי הקטנות למדו מספר ברכות ביוונית וחזרו עליהן בכל הזדמנות.
החזרת אותי גם לימים, בהם שליחה וקבלה של מכתבים היו פעולות מרגשות..אוי הנוסטלגיה...
dina (לפני 7 חודשים)
לילוש, אותי שיכנעת.
kalo vradi kai kali evdomada :)
לי יניני (לפני 7 חודשים)
הכוורן.....תודה לך.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
דני תודה רבה על דבריך.
דני בר (לפני 7 חודשים)
ביקורת נהדר לסופרת שאני אוהב לקרוא את ספריה, ולא רבים הם והן כאלה בשנים האחרונות.
אוהב את הקלילות של ספריה, ואת ה"ביקורים " שהעלילה עושה בכל מיני מקומות אקזוטיים.
והסקירה טובה ויסודית.
הכוורן (לפני 7 חודשים)
ביקורת שפשוט עושה חשק לקרוא את הספר , וגם לבקר ביוון ...
לי יניני (לפני 7 חודשים)
תמי, כבודו של הספר "האי של סופיה" עומד במקומו. גם אני אהבתי אותו בזמנו מאוד,,,, אבל שקראתי את "חוטים מקשרים", החלטתי שאת הבכורה אתן ל"חוטים מקשרים". לדעתי ההחלטה שלי נובעת בעיקר בגלל הקשר המיוחד שיש לי לאירועים המצויינים בספר.

אני מדגישה שהספר הנוכחי - הוא בפורמט שונה לחלוטין, לרבות כל הצילומים מרהיבי העין המקסימים של יוון שנותנים תחושה שונה מספריה הקודמים.

מעבר לכך לא אוכל לספר מחשש לספויילר.

תמי, תודה שקראת את הסקירה שלי
תמי (לפני 7 חודשים)
בתור מי שקראה את כל ספריה של ויקטוריה היסלופ
(חוץ מספר זה), אני מרגישה שהיא לא מצליחה לשחזר את
ההצלחה של "האי של סופייה"....
לי יניני (לפני 7 חודשים)
:-) :-) :-)
לי יניני (לפני 7 חודשים)
שרון....חמסה ...אבל ממי נראה נחת? מויקטוריה או ממני? חה חה חה
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, שרון. אני מבינה ששורה ראשונה מיועדת ל-לי והשורה השנייה בשבילי. כי אני מתארת לעצמי שאת לא מאחלת ל-לי רוב נחת מויקטוריה הייסלופ...
לי יניני (לפני 7 חודשים)
אפרתי תודה. מסכימה....מודה שאני פחות אוביקטיבית בגלל ההיסטוריה האישית.
שרון מוזס (לפני 7 חודשים)
וואי ממש נראה לי כייף הספר.
וואי איזה מותק טפו טפו חמסה בעזרת השם תיראו ממנה נחת.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
לי היקרה, אותך אני אוהבת. את ויקטוריה הייסלופ, לא. אני מניחה שהקרבה הרגשית בספריה גרמו לך לאהוב אותה יותר, כמו שאוהבים בני משפחה אפילו שאינם ראויים לכך.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
עמיר - Efcharisto - אֶפכאריסְטו :-)
לי יניני (לפני 7 חודשים)
חגית תודה רבה חן חן על מילותייך
חגית בן חור (לפני 7 חודשים)
סקירה מקסימה ומשכנעת, כמו תמיד...מוסיפה לרשימה שלי.
עמיר ש. (לפני 7 חודשים)
אֶפכאריסְטו





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ