ביקורת ספרותית על אין דלת מאת תומס (תומאס) וולף
ספר מעולה

---

בדיוק כמו "הנער האבוד", תומס וולף לוכד את הזיכרון ואת התיאורים בתמונותיו.
הדילוגים בין עונות השנה (אפריל ואוקטובר) מופלאים וכאילו מזכירים לך עצמך רגעים בילדות.

הכותב מתאר כמיהתו של הנער/הגיבור, לזכרונות ורגעים שחלפו בעברו, לעונות השנה,
למעגלים של אחרים, תוך כדי חיפוש אישי,
והוא מצדו כמעט משתכר מהתמונות הקפואות האלו כמו היה חלק מהם.

מתוך הספר, על נהגי המשאיות
----------------------

"ידעתי את שמחותיהם ומלאכתם של אנשים כאלה,
שנהגו במשאיות הגדולות ברחבי הארץ בלילה. יכולתי לראות ולחוש בבירור,
כמי שהוא עצמו התנסה בדבר, את כל השעות והתנועות של מסעם.
יכולתי לראות את שיירת המשאיות הכהה נעה בכבדות בערים הישֶנות, ולחוש את האפלה,
את הניחוח הקריר של אזורים כפריים נושב שוב על פני. יכולתי לראות את הפרצופים השקטים
המצולקים של הנהגים המוארים קלושות באורת הפנסים, והכרתי את המקומות שנעצרו שם לאכול .. "

» ביקורות נוספות של ליבנה
» ביקורות נוספות על אין דלת