ביקורת ספרותית על אין דלת מאת תומס (תומאס) וולף
ספר מעולה

---

יש משהו ממכר בסגנון הכתיבה שלו, היות והוא מדביק אותי אליו כדי לשמוע עוד ועוד. כן לקלוט את כל הרמוניית תיאורי הטבע, הלכי הנפש וחוכמת החיים, אשר אני נפעמת ממנה כל פעם מחדש, הנובעת ממנו כמו ממעיין בגילו הצעיר. הרגשתי כי קיימת ניגודיות בין יופי החיים על פני האדמה, היוצרת מעין שלווה ורוגע מדומה אצל הקורא, אך מתחת לפני השטח, עמוק בתוך הלב והנפש, קיימת סערה , סערה של כאב וזעקה גדולה.
תומס וולף פורש לפנינו הקוראים את תשוקותיו וצורכיו , אשר חלקם משותפים לכולנו. כמו למשל, הצורך להיות נאהב, או שייכות לחברה. תומס וולף מפרש מהו אושר בראייתו. הנובלה נפרשת על פני ארבעה זמנים ומוקמות שונים.

מהנה ומומלץ ביותר.

הערה 1: לאחר האזנה שניה, הנני מעלה את רשמיי. בהאזנה ראשונה , הרגשתי כי אולי הולכתי שולל אחר סגנון כתיבתו הפואטי ציורי, היות ולא הייתי בטוחה לגבי המסר שהועבר אלי בהאזנה ראשונה.
הערה 2: צורך – משהו בר השגה, לדוגמא כסף. משכורת XXX – מספיקה לקיום של פלוני אלמוני.
תשוקה – לא ניתן לספקה, כסף. תאוות בצע , הרדיפה אחר השגת עוד ועוד ממון.
מתוך הספר- "על הדברים החשובים באמת/ חיים שפירא".

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על אין דלת