אני חושבת שאפשר לחלק את הביקורות שלי לשני סוגים:
1. ביקורות יפות וברורות, היה יפה יישר כח תודה
2. ביקורות מטורללות שבהן אפחד לא מבין מה אני רוצה מהחיים שלכם (כוללות הרבה אעעע)
אז זו אחת של אעעע.
(סתם. אסביר בהמשך שאת האעעע אני משאירה לאחרים כי הוא מובן מאליו. זו תהיה ביקורת של "המציאו מושג ונתחו דברים ספרותית בעקבות זאת. ואז התפלאו למה אף אחד לא הבין מה רציתם מחייו")
רקע כללי: (אנסה לקמץ בספויילרים)
יש ספר קוראים אותו פאנגירל ("מעריצה" בוז הוצאת מטר) הוא על ילדה סטודנטית חמודה יש לה חיים היא כותבת פאנפיקים - שזה בעצם סיפורים על כל מיני סיפורים - באינטרנט. היא כותבת על סדרה שנקראת סיימון סנואו (מקבילה מכוונת להארי פוטר) וסך הכל ספר נחמד מאוד ומכיר בזכויות הפאנגירלז תודה תודה.
ואז באה ריינבואו ואמרה היי בואו נכתוב את קארי און, שם יסופרו קורות סיימון ובאז בערך כאילו זה מין סוג של הפאנפיק שקאת כותבת. יאללה? יאללה.
בום. זה מהמם ומקסים ונפלא וגאוני.
(אני אוהבת להתייחס לקארי און כאל הפאנפיק של קאת. ההבדלים לא קריטיים מספיק וזה מאפשר פי אלף יותר ניתוחים)
פסקה ספרותית חפרנית:
אני אוהבת ספרים, או דברים, שמודעים לעצמם ברמה נסתרת. כלומר שמנתחים את עצמם תוך כדי התרחשות הסיפור. שמאפשרים ביקורת עצמית. שמאפשרים מחשבה על הפלטפורמה עצמה תוך הקריאה.
הסבר דוגמאתי:
אם אני סיפור שמספר על איך כותבים אותו אני מודע לעצמי בצורה גלויה. אין לי בעיה עם זה אבל זה לא העניין פה.
אם אני סיפור שמסופר ברצינות מלאה כסיפור, אבל הקורא הנבון יכול להבין מהסיפור דברים על כתיבתו - מבלי שהדמויות בסיפור יבינו שהן כתובות - זו מודעות עצמית נסתרת.
הרבה פעמים, כמו כאן, ייעשה שימוש באינטרטקסטואליות.
(דוגמא, להבדיל - איוב. וזה כבר מוסיף לנו ממד של אמונה וזה מדהים. אבל לא עכשיו)
מה שכל כך מדהים בעיניי בקארי און, חוץ מ[הכניסו פה פסקה על איך הסיפור יפה וחכם והדמויות מקסימות ובכיתי והשיפ שיפי ואוי מיי ליטל פאנגירל הארט איימ אאוט - בחיי שאין צורך לחפור על זה יותר, עשו זאת לפניי ויעשו זאת אחריי, והריני הנ"ל מצטרפת לכל הנאמר וחותמת כאן] הוא המשחק המדהים הזה, של מודעות סיפורית, משלושה צדדים שונים.
כן, שלושה! לא אחד, לא שניים, זהו ספר תלת-משמעי, וזה פשוט פשוט פשוט ג-א-ו-נ-י.
הדברים שאני חושבת שקארי און מבריק בהם:
1. ממד תיקון הקאנון של הארי פוטר ושל סיימון סנואו -
מאחר שההנחה של ריינבואו היא שלכולם ברורה ההקבלה להארי פוטר נפתח כאן עולם חדש ומדהים של משחקים. מעבר לעניין הפאנפיקים - נדבר על זה עוד מעט - גם הקאנון (הכתוב המקורי) משחק תפקיד.
ריינבואו מרשה לעצמה למתוח לא מעט ביקורת על הארי פוטר, אבל גם מפרגנת מכל הלב.
ראשית, הדמויות.
סיימון-הארי: ריינבואו דוגלת בגישת "הארי אידיוט פזיז" ועל כן סיימון הוא מעין השתקפות של הארי. דברים שהארי לא עשה או אמר במפורש, סיימון (האמת שזה תקף גם לשאר הדמויות) יאמר ויעשה. כך סיימון הופך להשתקפות של הארי, אבל אחת שמקצינה לנו את הדמות ומאפשרת למתוח עליה ביקורת אבל גם לבודד - וזה חשוב - את התכונות הטובות שלה, ואת הסיבות לחיוב או לשלילה.
באז-דראקו (לא מתה על ההשוואה, אבל בלית ברירה זו ההשוואה המתבקשת. שיהיה. מותר לי לחלוק על הנחת היסוד ועדיין להנות) מקצין עד מוות את ניסיונות המוות. (הא הא)
פני-הרמיוני: פה התפספס לריינבואו. כי לא כל אחד יכול ליצור הרמיוני, אפילו היא לא. אבל יש שם אמירות מעניינות על סדרי העדיפויות של הרמיוני, ועל הבחירה לשים אותה בתפקיד החברה הצמודה - ולהשמיט את רון - יש הרבה מה לחשוב.
אחרי הדמויות מגיע עניין העולם: המון המון ביקורת על חוסר ההתייחסות בקאנון הפוטרי (ואני משערת שגם הסיימוני) לעניין העולם המקיף את עולם הקסם. איך? אם דמויות אומרות משפטים כמו "באמריקה קורה ככה וככה" ישר מתחילים לחשוב מה בעצם קורה באמריקה. עד כדי כך פשוט ונפלא.
ואז הקסם. יש הרבה דרכים להתייחס לקסם, לא אלאה (חה), וריינבואו בוחרת לפרק את הקסם לגורמים מסוימים ולהתעלם מאחרים: היא מתעסקת בסוגיית השרביטים (למה צריך אותם), מנסה לגעת בעניין כוחות קסם (ונכשלת קשות, לעניות דעתי), ומטפלת יפה במילות קסם.
כמו כן היא בוחרת, כעוד התייחסות צינית ביקורתית, לשבץ בעולם המאגים טכנולוגיה. הרבה פעמים ישנה ירידה על העובדה שגיבורים נוטים לעשות דברים בדרך כלשהי כשטכנולוגיה יכלה לסייע יותר. אישית אני לא מסכימה עם הטענה הזו - שהארי פוטר יכל להיות חזק באותה מידה ללא ההתעלמות מהעולם המוגלגי - אבל אין ספק שהנאה צינית מופקת בשמחה רבה.
2. ממד הרמיזות לפאנגירל וקאת (והעולם שלנו) -
אז קארי און בא ואומר ככה: יש לי בעיה עם זה שהארי פוטר (וכן, סיימון סנואו הקאנוני) לא מתייחס לעולם האמיתי. ולכן, וזה כבר מתקשר למגמה רווחת של פאנפיקים, הוא ייתן המון התייחסויות אקטואליות, היסטוריות ותרבותיות לעולם שסביב. מסטארבאס, דרך דוקטור הו ומוסיקות מוכרות.
זו גם אמירה, כאמור - תיקון הקאנון נעשה באמצעות חיבור שלנו לפאנפיק דרך התייחסויות שקרובות אלינו, וגם דרך ליצור צרחות פאנגירליות - כי תמיד כיף להיתקל באזכורים פאנדומיים.
מעבר לכך ישנו ממד מרתק שקשור לפאנגירל. הפאנפיק לא רק מקשר להארי פוטר אלא גם מקשר לכותבת הפאנפיק שהכרנו בפאנגירל - קאת. זה מקסים. מרמיזות של מצבים דומים שקאת בעצם הכניסה לתוך קארי און (ליווי וסטארבקס) עד הידיעה שמועצמת כל כך יפה - שמעצם העובדה שקאת כתבה אותו אנחנו יכולים ללמוד עליו יותר.
בפאנגירל לא האמנתי. לא אוהבת שמתארים לי יצירה מדהימה בספר ומצפים ממני להאמין שהיא מדהימה כשאני לא חשה שיש לזה אסמכתא (אהמ אשמת הכוכבים). לכן בפאנגירל לא האמנתי, ולכן הופתעתי כל כך לטובה. כי קאת, בתור הכותבת לכאורה של קארי און, מתגלה ככותבת באמת מוכשרת. שנונה וחדה, מבינה את הדמויות באמת, שכתבה ספר שבפני עצמו, מבחינתי, טוב יותר מהספר עליה עצמה.
זה נהדר.
דבר יפה נוסף הוא הרצון והיכולת של קאת להוסיף לספר שלה את מה שחסר בקאנון. זו ביקורת חריפה מאוד על הארי פוטר, אגב. היא בוחרת להכניס בין השורות דברים כמו מוצא אתני, נכויות ולקויות - יחד עם הסתכלות כללית יותר בוגרת על העולם מסתם קאנון שמתמקד בפנטזיה. וזה מהמם גם כפאנפיק וגם כהצעת תיקון הקאנון.
3. ממד עולם הפאנפיקשן -
והנה השלב האחרון. מה שקורה בפאנגירל הוא סיפור על עולם הפאנפיקשן מבחוץ. בקארי און נוסף עניין שלם של שיקוף וירידה על עולם הפאנפיקשן הקיים, מבפנים.
כל מה שאמרתי - על נטיות של פאנפיקים לתיקון הפאנדום דרך מציאות, על מתיחת הביקורת מכל כיוון - הכל קורה פה.
ועניין יפה - פאנפיקם מסוגלים (ורובם אכן כאלה) להיות נוראיים. או להגזים עמוקות. וקארי און בא לתקן גם את זה; הנה תראו. ככה אמורים לעשות את זה. ככה שומרים על הדמויות כעל עצמן, ככה מבשלים את הקורא במשך חצי ספר בלי לאבד עניין.
מעולם לא קראתי פאנפיק טוב כל כך. (מצד שני - אני בררנית ואין לי סבלנות. אז תכלס זה לא שאין כאלו)
כל כך יפה האופן בו ריינבואו בוחרת להביע דעות במרומז על ידי דוגמא עצמית חיובית.
(לא יודעת אם החפירות היו מובנות. אם הבנתם משהו ממה שניסיתי לומר אשמח שתגידו)
אני חושבת שבספר הזה ריינבואו גילתה את יכולותיה האמיתיות. הלוואי שהיא תפיק עוד כמה פנינות פוסט-מודרניסטיות שכאלה.
לקרוא ולהתפעל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![מדיקן [מרגנית]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers93/936655.jpg)