ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 במרץ, 2017
ע"י יפה
ע"י יפה
אני אוהדת מושבעת של התרבות היוונית ומתחברת באופן גורף לכל ספר שעוסק ביוון והפעם ספר נוסף של ויקטוריה היסלופ על ההסטוריה היוונית באי קפריסין. ספריה הקודמים "האי של סופיה", ו"חוטים מקשרים" שאבו אותי וזה היה לא מן הנמנע שאתחבר גם לספרה החדש "הזריחה".
כאמור, הספר החדש עוסק במלחמה העקובה מדם שהתחוללה בקפריסין בשנות ה-70.
קפריסין מקום פסטורלי ומדהים, קיבלה עצמאות מהבריטים בשנת 1960 והפכה לרפובליקה. חיים בה טורקים ויוונים דורות בהרמוניה ולכן החוקה קבעה הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי שנועדו להגן על האינטרסים של הקפריסאים הטורקים ולהבטיח להם ייצוג הולם במוסדות המדינה. הנשיא תמיד היה יווני וסגנו ממוצא טורקי.
בשנת 1974 היתה הפיכה שביצעו אנשי צבא בתמיכה יוונית אשר רצו לספח את האי ליוון. טורקיה שהתנגדה נחרצות פלשה והשתלטה על צפון האי ומאז החלק הצפוני של קפריסין הוא תחת כיבוש טורקיה.
האי המקסים הזה ביסס את עצמו על עסקי התיירות, כל עריה פרחו והסיפור שלנו מתמקד בעיר פמגוסה שהיום היא עיר רפאים אך בעברה הלא רקוק פרחה והיתה עיר יפהפיה עם בתי מלון יוקרתיים, המוני תיירים וחופי תכלת בתוליים. עיר זו היתה אבן שואבת לשועי עולם ועשירי תבל. בעלי מלון סנרייז (הזריחה) בחוף העיר פמגוסה התוססת והמשגשגת זוג עשיר ממוצא יווני שדאג למלון מפואר,ייחודי וברמה גבוה שאירח בו בעלי יכולת מכל קצות תבל, הבעל לא הסתפק בכך, והחליט לבנות מלון נוסף דומה שיענה על צרכים דומים שאותם סיפק המלון הראשון בבעלותם.
עם הפלישה הטורקית כאמור הכל מתפרק, האורחים נוטשים, נותני השירות בני המקום בורחים מהמקום, המלון ננטש ושתי משפחות שגרות בעיר הנטושה הן משני הקצוות אחת ממוצא יווני והשניה ממוצא טורקי לא נוטשות ונשארות ועל-כן עושות כל מאמץ לשרוד את התופת וכשאוזל המזון הן עוברות בהמשך לגור במלון בו עדיין יש מזון.
למרות המצב האבסורדי חיות בכפיפה אחת ועושות כל מאמץ להשכין ביניהן יחסי אחווה ורעות בצל המלחמה האיומה. בעלי המלון היוקרתי עוזבים ועוברים לעיר שכנה כשבליבם כל הזמן התקוה שאולי יחזרו לביתם בפמגוסה.
הספר הזה מטלטל ובו תיאורים קשים של אלימות, אונס, רצח וביזה. הסטוריה בהתהוותה, סיפור אנושי שמשקף את הטרגדיה של הקפריסאים שנעקרו מבתיהם, כפריהם וערייהם בה חיו משך דורות.
בתוך כל התופת הזו יש גם סיפור על אחווה אנושית בין משפחות אלו כאמור משתי הקצוות שהגורל האכזר היכה בהן ואף מחבר ביניהן.
גם היום כשנוסעים לקפריסין מחזות העבר ניכרים במספר מקומות ובהם העיר פמגוסה שהיום עיר רפאים בלי עתיד, עם עבר עשיר ומשגשג.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
הספר הזה הכי פחות טוב. אני חושבת שחוטים מקשרים הוא הספר הכי טוב שלה. זו דעתי
|
|
dina
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מאוד התחברתי ואהבתי את חוטים מקשרים שלה, וכמוך- גם אני אוהבת מאוד(!) את יוון, והתרבות היוונית. ואם תרצי המלצה על ספר על יוון, אשר נכתב ע"י יווני/ אמריקני, ספר ביוגרפי, קראי את אלני של ניקולאס ג'ייג. אם תדפדפי אצלי בסקירות תוכלי לקרוא סקירה שכתבתי עליו מאוד מעניין,ולא הכי קל. אבל שווה.
Kalixta :) |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת