לפני שאכתוב על הספר עצמו, אכתוב קצת על הז'אנר הזה כפי שאני רואה אותו.
יש סוג של ספרים, שאני לא יודעת את שמו האמיתי, אבל אני קוראת לו "ספרים מוזרים", כלומר, ספרים - בד"כ לא ריאליסטיים כל כך - שמתארים משהו הזוי, אולי אפילו מגוחך, ו - איך אפשר לא - מוזר. למיטב ידיעתי, פראצ'ט כותב ככה. והעלילה התאימה, חוץ מדבר אחד.
בז'אנר הספרים המוזרים אתה לא אמור באמת להבין מה קורה או מי זה או איך לעזאזל הם הגיעו לשם, ודווקא כן הבנתי. אם אתעלם מזה, הספר מצויין. אבל זה חלק כל כך חשוב לי בסגנון הזה, שלא הצלחתי להנות לגמרי באמת עד הסוף מהספר.











![החטא ועונשו [מהדורת 1995]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/1167.jpg)




