1.
15 שעות / דייוויד קסלר
נראה שאני נוטשת בעיקר ספרי מתח מאכזבים. משעמם בגלל כתיבה גרועה ועלילה לא משהו.
2.
55 חמישים וחמש / ג'יימס דלארגי
בעיקר בגלל הכתיבה. דווקא מעניין סיפור על אוסטרליה אבל הכתיבה מסורבלת ומעייפת (ןאפליקציית הקריאה של סטימצקי היא פשוט אסון)
3.
אדמונית מאוהבת / ליסה סי
נטשתי אחרי שליש ספר בערך. שיעמם אותי קשות. אחרי "סיפור כתוב במניפה" שאהבתי הספר הזה כל כך זר ומוזר שאני תוהה איך הגיעו אותם סינים אפאתיים, חסרי מעוף ושבויים בשמרנותם להיות האומה שהם היום המאיימת על העולם המערבי בתוקפנותה?
4.
אהבות אסורות / אמנון רובינשטיין
סופר שאינו סופר (עם כל הכבוד למה שהוא כן) מספר סיפור שיכול היה להיות מעניין בידיו של סופר. חבל.
5.
אייריס ואווה / איימי בלום
מבולבל, לא אמין, לא מתאים לתתקופה עליה הוא כותב, מעצבן.
6.
איך לעצור את הזמן / מאט הייג
להייג יש רעיונות יפים אך המיקוד שלו בעייתי והשיטחיות - וחוסר ההומור - שיכנעו אותי לא להמשיך לקרוא.
7.
איך לצייר איש מת / שרה הול
כתיבה מסורבלת ועמוסת רמזים, ניסיון לא מוצלח לכתוב על שכול, ניסיון עוד פחות מוצלח להיכנס לראשו של צייר, התאמצתי ולבסוף נטשתי.
8.
אסור לדרוך על הקווים / בן ריצ'רדס
עד עמוד 100 הוא כל כך סתמי שהייתי צריכה להזכיר לעצמי מה אני יודעת ומי הן הדמויות המתרוצצות בו. שיעמם אותי למוות.
9.
ארלינג ינסן ומסיכת הדמים / שרה ב. אלפגרן
אחרי 250 עמודים אפסה סבלנותי. הספר לא מתקדם לשום מקום, כאשר מפעם לפעם הוא מזכיר שוב את אותו ארלינג ינסן, שנעלם אחרי הצגה בה הופיע ובה מת אחד המורים. שום התקדמות בעלילה, אבל המון תיאורים של מתבגרים מקשקשים, מסמסים, שותים, מתמזמזים... התעייפתי.
10.
אשת סודו / שרלוט פילבי
מעייף, הסופרת עיבתה את הסיפור (414 עמודים) מעצבן לפעמים.
11.
את לא מתה / קתרין שמידט
משעמם למרות הנושא הטעון. כתוב בסדר אבל לא מצליח לשמור על הניצוץ
12.
אתה הבא בתור / גרג הורביץ
קראתי יותר מ-80% מהספר ואפילו לא הסתקרנתי לדעת את הסוף. השתעממתי בעיקר בגלל מופרכות הסיפור.
13.
בין עבודות / ליסה אוונס
ניסיתי פעמיים. התעייפתי בשבילו מהמאמץ הניכר לבדר ולהצחיק. החלטתי שדי לי.
14.
בית בחצי הדרך / קתרין נואל
סיפור על משפחה אמריקאית ממעמד בינוני שבתם המתבגרת מקבלת התקף ראשון של מאניה-דיפרסיה. מתבגרים באמת מועדים לחלות, משפחותיהם באמת מתמודדות עם קשיים, הנושא בהחלט חשוב. אבל הספר כל כך שיעמם אותי שהצלחתי להגיע לעמוד 200 (מתוך 472!) ונטשתי. לא ברור מה רצתה הסופרת לומר, מעבר לתיאורים פרטניים של בני המשפחה השונים וחייהם.
15.
בתוך אדם אחד / ג'ון אירווינג
נטשתי אחרי 3/4 ספר. הכתיבה הטובה של אירווינג פיתתה אותי לחשוב שאולי משהו מעניין מסתתר בעמודים הבאים. הספר בן 480 עמודים ועד עמוד 400 בערך - אז נטשתי - לא קיים את מה שהבטיח.
16.
האמיתית / שאנדור מאראי
בעמוד 205. הסופר מנסה לקבוע את המנטליות שלו כאמת שאינה דורשת הוכחה. יש בו המון קביעות חד משמעיות ללא ביסוס כלשהו, בסיפור שהאותנטיות והאמינות ממנו והלאה.
17.
האמת על פרשת הארי קברט - סדרה לספרות יפה # / ז'ואל דיקר
סטיריאוטיפי, קלישאתי ולא אמין. 250 עמודים (מתוך 600) הספיקו לי.
18.
הזקנה ששברה את כל החוקים / קתרינה אינגלמן סונדברג
מופרך, שפה עלובה, כתיבה שלא נדע.
19.
החוק הקדמון / סקוט טורו
כתיבה אובססיבית, סיפור מתיש.
20.
החיים היפים האלה / קייטי מארש
ספר שאין מילה רעה להגיד על מסריו: החלמה מסרטן אכן קשה, דימוי הגוף של המחלימה אינו חוזר, המשפחה סובלת, הבן מתבגר וכו'. אבל הכל בנלי, צפוי ומשעמם...
21.
הילדה שזכרה הכל / ואל אמיק
ילדה בת 10 שלא שוכחת כלום (תסמונת אמיתית) וגבר שאיבד את בן זוגו ומתאבל עליו. שטחי ומשעמם, לטעמי.
22.
הירושה / סינתיה ד'אפרי סוויני
בחצי. הספר מספר סיפור לא מעניין על קרן שהקים האב כדי שלילדיו יהיה "קצת כסף" כשיהיו בגיל העמידה. לא בכוונה הקרן משגשגת והסכום בה גדל. ארבעה אחים ואמא (בערך) מסתובבים סביב הסיפור. איטי ובנלי.
23.
המלך בצהוב - סיפורי אימה ומסתורין / רוברט ו. צ'יימברס
לא הצלחתי להתחבר אליו. מבחינתי נשאר במאה ה-19.
24.
המלכודת של דנטה / ארנו דללנד
נושא מעניין, וונציה במאה ה-18, חוקר שנשלף ממאסר כדי לפתור פשע מחריד... אבל הכתיבה כל כך גרועה שהעניין מת בהתחלה.
25.
המפתח שמתחת לאבן - ספריה לעם #736 / בנג'מין בלאק
הרקע מכוסה היטב. המתח לא קים.
26.
הנבחר / ברניס רובנס
קראתי עד עמוד 100 ולא ראיתי שום תוחלת בהמשך
27.
הסודות האלוהיים של אחוות ה-יא-יא / רבקה וולס
התחלתי, השתעממתי, נטשתי ואין לי מה להוסיף.
28.
השנה הארוכה ביותר / דניאל דרנייה
כל כך משעמם שלא הצלחתי לצלוח למרות שני נסיונות. ילד שנולד ב 29 לפברואר ובזכות זה הוא מזדקן לאט יותר... רעיון מעניין, תוצאה גרועה.
29.
התחנה המרכזית / לביא תדהר
סיפור פנטזיה כביכול עתידני אבל למעשה מתאר הווה ועבר שלנו. מורכב מסיפורים קצרים שלא התחברו לי לכלל סיפור שלם.
30.
התחקיר / אלכס היילנד
בערך 50עמודים לפני הסוף. אקשן כל כך לא אמין שהפך משעמם.
31.
חדר החושך של דמוקלס / וילם פרדריק הרמנס
התעייפתי ממנו למרות שהוא לא משעמם וקריא. איכשבו חסר בו סיפור והיגיון פנימי.
32.
חטאים קלים / אווה מנסה
לא היתה לי סבלנות לדמויות המוזרות ולאין סיפור.
33.
חרדים / פרדריק בקמן
ספר שנכתב על ידי מי שאינו מכיר את העולם החיצוני. הכל בהומור (מתאמץ מאד) בעיקר שיעמם אותי.
34.
טריינספוטינג / אירווין וולש
הגעתי במאמץ לעמוד 100 מתוך 294 ונטשתי באנחת רווחה. משעמם (כולל סצינת בית השימוש המפורסמת...) כתוב כסצינות קטנות שמתארות את חייהם המשמימים של הדמויות.
35.
יומנה של אישה שמנה ומשוגעת / סטפני מק'אפי
פשוט גרוע.
36.
יפים כמו שהיינו / רון לשם
הגעתי עד עמוד 32. קראתי ספר אחר ועוד אחד. חזרתי והגעתי עד עמוד 80 ונטשתי סופית. אחרי ספר מופלא כמו "אם יש גן עדן" היו לי ציפיות גבוהות. יש בו כל הרעות החולות שאני מייחסת לספרות עברית: כתיבה עמוסת-מטפורות, דמויות שאינן יכולות להתקיים, צרות שלא מהעולם הזה המוטלות על כתפי הגיבור, אהבה בלתי אפשרית. עצוב כשזה קורה למי שכתב בעבר ספר נפלא.
37.
כך על פני האדמה / דווידה אניה
נטשתי אחרי פחות ממאה עמודים. ילד איטלקי בפאלרמו העניה, ההולך בעקבות אביו שהיה מתאגרף. משעמם. הספר הוא ספר ספרייה, לא נפתח עדיין. הייתי צריכה להבין לבד.
38.
כל הדברים הטובים / קלייר פישר
בערך בחצי. כתוב בסדר אבל מנסה לגרום לקורא לרחם על הגיבורה המסכנה - תוצר של משפחות אומנה, בעצמה אם חד-הורית, נמצאת בבית סוהר על משהו נורא - לא היתה לי סבלנות לקרוא עד הסוף. סליחה.
39.
כל מי שנחשב / לורן וייסברגר
חצי ספר הספיק לי. זה עוד לפני סיפור האהבה שמבהיר איך אהבה אמיתית היא מעל החיים המותגיים...
40.
כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט / סטיבן צ'בוסקי
הוא כל כך מלאכותי ומעושה שלא הצלחתי לצלוח.
41.
לא הכול בר חלוף - עין טובה # / מדלן טין
בעמוד 58. שום קשר בין פיסקה לפיסקה או בינן לבין סיפור. "התפרצויות של כתיבה" ללא פואנטה. דורש רמה גבוהה של יכולת-קריאה, שאולי לא אצליח להגיע אליה.
42.
להילחם או לברוח / סמנתה יאנג
קניתי במבצע של סטימצקי ב 9 שקלים לספר. לפי התמונה על הכריכה חשבתי שהוא קלילון אסקפיסטי. אולי הוא כזה, אבל הוא כתוב בז'אנר רומנטיקה אירוטית שמשעמם אותי למוות. אז נטשתי והינחתי בספריית הבניין. אולי מישהו יאהב יותר ממני.
43.
לונאר פארק - הספרייה של בבל # / ברט איסטון אליס
אחרי כ 60 עמודים אפסה סבלנותי.
44.
מאת ג'ורג' / וסלי סטייס
יש בסיפור המון קטעים אקזוטיים (פיתומים, שחקנים, בגידות, סבתות מגניבות ועדיין הוא די מונוטוני ומשעמם.
45.
מה שצריך לקרות / אורלי קראוס-ויינר
התעייפתי מהניסיון של הסופרת להמציא את קורותיה מחדש. לברוא לעצמה המו מעריצים. במיוחד התעייפתי מהקטע המיסטי שנכתב ברצינות רבה...
46.
מכאן אני ממשיך - סיפור סאגה על משפחה / ג'ונתן טרופר
ממש נמאס לי לקרוא את השנינות בכאילו שמפיקים סופרים אמריקאים-יהודים.
47.
מכשפות מאז ולעולם / אליקס א. הארו
ספר מגושם המנסה לאחוז בכל ובסופו של דבר לא מצליח לעסוק בדבר. מאכזב.
48.
מכתבי האהבה של מונמארטר / ניקולא בארו
חצי ספר מאוחר מדי...
49.
מלון הסיכוי האחרון / מריסה סטפלי
זה הדבר היחיד שאפשר לעשות עם ספר שמהדהד סיפורים מוכרים וכתוב בצורה בנלית.
50.
מסירות / מרקו מיסירולי
ספר שלמרות המון סיפורים בתוכו כלום לא קורה בו והוא בסך הכל משעמם.
51.
מרלנה - עין טובה # / ג'ולי בנטין
נטשתי בערך באמצע. שוב סיפור התבגרות כואב, משפחה לא מתפקדת, חברות והערצה, אובדנות... נושאים בנליים שצריך להיות משהו מיוחד כדי שלא אשתעמם. לצערי אין פה משהו כזה.
52.
משחק על זמן / גיום מוסו
זה הספר השני של הסופר שאני נוטשת - הראשון היה "קולו של המלאך" כנראה שהוא ואני לא נועדנו להיות יחד.
53.
מתה כמוך - רב-פקד רוי גרייס #06 / פיטר ג'יימס
בערך באמצע. נמתח כמו מסטיק, לא מותח לדעתי. הדבר היחיד הטוב בו הוא שמצאתי אותו על ספסל ואליו הוא ישוב...
54.
נוקטורנו בצ'ילה - ספריה לעם #556 / רוברטו בולניו
דרשה ארוכה ומפותלת, נטולת פיסקאות ופרקים. דרך לא ישירה לספר סיפור(?) דורש סבלנות שאין לי.
55.
סוד כמוס / קרלה באקלי
משיעמום. למרות שכביכול הוא מספק עניין - משפחה עם ילד עם בעיה רפואית קשה, חיי נישואים שהופכים למין שותפות עלובה, יחסי הורים-ילדים, הזנחת ילדים אחרים, דילמה מוסרית... שיעמם אותי למוות.
56.
סודו של תליון אבן הירקן / קירסטי מאנינג
סיפורים על רקע שואת היבודים באירופה לא עושים לי את זה. במיוחד כשהסיפור מומצא והקשר בין הסופרת לבינו מקרי בהחלט.
57.
סודות אפלים - סבסטיאן ברגמן #1 / מיכאל יורת & האנס רוזנפלדט
נטשתי בערך באמצע הספר. על הכריכה כתוב שאלה היוצרים של "הגשר". מן הסתם הם תכננו פה עוד סידרת מתח-אווירה, שדמות הפסיכולוג המכור למין מקבילה לדמות הבלשית ה (מה זה היה? ליקוי מעורר סקרנות) בסידרה. סיפור משעמם ונמתח.
58.
סימנים קטנים של אושר / לינדה הולמס
בנלי עד שיעמום. שום דבר חדש במאה עמודים ראשונים.
59.
סיפורה של ליסי / סטיבן קינג
בערך באמצע. דברת אובססיבית שהתישה אותי.
60.
סנטרל פארק / גיום מוסו
נטשתי אותו בעמוד 194 מתוך 270. התעייפתי מהכתיבה, מהיומרה של הסופר להכיר את המנטליות האמריקאית, מעצם בחירתו למקם את העלילה במנהטן ולא בפריז. פרקים קצרים, המון טוויסטים שהולכים ומסלימים והתנהגות מוזרה בהחלט של הדמויות.
61.
עדיף למות - ג'ק ריצ'ר #26 / לי צ'יילד
פעם הוא היה המרענן הרישמי של הקיץ. ספרים שאמנם היו מופרכים אבל פיתו את הקורא בזכות כתיבה רהוטה וגיבור משמח. לא יודעת מה קרה לסופר. אולי התחבר עם סופר נוסף ושניהם ביחד הם פחות מאחד. מופרך יותר מכרגיל, לא רהוט, קופצני וחסר כוח משיכה.
62.
עיני האח הנצחי - תשע נשמות #2 / סטפן (שטפן) צווייג
לא הצלחתי לעבור את עמוד 15. לא אהבתי את הניסיון לספר סיפור "אקזוטי". ספרון קטנטן. מעיון בביקורות ראיתי רבים מתפעלים. אולי הם מבינים משהו שאני לא.
63.
עץ או פלי - רומן היסטורי / ג'פרי ארצ'ר
גם תחקיר לא משהו, גם כתיבה לא משהו גם לא אינטליגנטי...
64.
פלופ / רפאל פינדו
פורנוגרפיה של גועל.
65.
צבע הרצח של בי לרקהאם / שרה ג' האריס
ילד על הרצף האוטיסטי, לא מזהה אנשים רואה אותם כצבע. רעיון נחמד, ספר מתיש. נטשתי אחרי חצי ספר.
66.
קוסמת הנייר / צ'ארלי נ. הולמברג
שיעמם אותי נורא. ניסיון לכתוב עולם קסמים בהיסטוריה חליפית, כאילו הוא ממוקם במאה ה-19.
67.
קטרינה / ג'יימס פריי
ניסיתי פעם ראשונה. הגעתי לעמוד 72. קראתי ספר ועוד אחד. ניסיתי פעם שנייה הגעתי לעמוד 138 ונטשתי סופית. ספר מתיימר שעושה רושם שנכתב בעיקר בעזרת סימני קריאה, גרפיקה וקשקושים.
68.
רסיסים - מחודש / אן מייקלס
ספר שכתוב כמו בשירה. משפטים רומזניים, מעגליים. הנושא לא חביב עלי ונטשתי אותו. זכה בפרסים נחשבים.
69.
שומר הדברים האבודים - עין טובה # / רות הוגאן
איבדתי סבלנות בעמוד 199. גם רומן רומנטי צריך להיות קשור איכשהו למציאות.
70.
שטוקהולם / נעה ידלין
נושא לא מקורי, מטופל באופן מסורבל מה שמוציא ממנו כל לחלוחית שעוד נשארה.
71.
שיעורי שחייה / קלייר פולר
אשה אחת כותבת מכתבים לבעלה הבוגדני, לא שולחת אותם לא נותנת לו אותם, אלא טומנת כל אחד מהם בתוך אחד מאלפי הספרים שבבית, ונעלמת. הניסיון לתהות על הסיפור המופרך כאן הוא העיקר. הרבה איזכורים של ספרים שלא אומרים דבר על הסיפור.
72.
שנת ההסגר / קשמירה סת
ספר שעוסק במנהגי הודו כלפי נשים. הזרות שבמנהגים לא איפשרה לי הזדהות, הכתיבה הפשטנית לא שיפרה את הסיפור.
73.
שתי גברות רציניות / ג'יין בולז
נטישה למעשה. המשכתי לקרוא באופן מכני כדי להבין את הגדרתו כ"ספר פולחן". מלים משפטים ופיסקאות שאינם מתחברים לשום דבר.
74.
תשעת סיפורי החיים של רוז נפוליטנו / דונה פרייטס
שיעמם אותי קשות עד עמוד 131. אם הוא משתפר אחר כך - כנראה הפסדתי.
