•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
רשימת קריאה של מירה
"עדיף לקרוא בעברית. כלומר, עדיף לא לקרוא בכלל, אבל בעברית זה לפחות יגמר מהר יותר."
"משעמם, מעצבן, חוזר על עצמו וכמעט חסר עלילה. לא סבלתי אותו בגיל ההתבגרות ואחרי טיפולו המסור של המורה לספרות שנאתי אותו ממש. (את הספר, לא את המורה. למרות שזאת יופי של סיבה לשנוא גם אותו.)"
"כתוב יותר כדו״ח מאשר כספר. גם אחרי מאה עמודים לא טרחתי לנסות להבדיל בין הדמויות."
"למרות האורך, ״ועוד משהו...״ לא מוסיף הרבה על הסדרה המקורית. הוא אמנם אפילו לא מתקרב למקור, אבל לפחות הוא לא הורס יותר מדי."
"סיפורים קצרצרים מתקופת קום המדינה. אני מניחה שהוא בסדר, אם אתם אוהבים דברים כאלה. אני לא."
"חוץ מהרעיון הכללי - שאותו בטח כולם כבר מכירים - אין בספר הזה שום דבר טוב."
"חיים שפירא מדבר על ספרים, פילוסופיה, קולנוע, החיים, היקום וכל השאר. לא רע אם אתם במצב רוח לחפירה מלומדת למחצה, אבל יש דברים מעניינים יותר לקרוא."
"החלק הראשון נוראי. החלק השני לא רע, אבל קצת נמרח. הכתיבה איומה וכמות המתמטיקה שואפת לאפס."
"למען האמת, לא קראתי את התפסן בעברית. אבל באנגלית הוא די נורא, וקשה לי להאמין שהתרגום ישנה את זה."
"התשובות קצרות ולא מספקות, הכתיבה/תרגום לא משהו, יש קצת שגיאות במונחים והאיורים סבירים."
"גורם לי להתגעגע לאגאטה כריסטי: ספרי בלשים מהודקים, מותחים וכתובים היטב. כלומר, בדיוק ההפך מהספר הזה."
"בפני עצמו הוא די טוב, אבל לדעתי הוא אחד הספרים החלשים בסדרה: העלילה לא מהודקת כל כך, ההומור קצת פחות מושחז ומוות *בכלל* לא מתנהג ככה. וגם התרגום מציק קצת."
ניתן לסמן ולהעתיק את הרשימה
אהבתי את הרעיון של הרשומה. מה לא לטרוח לקרא! חלוקה בדעה לגבי חיים שפירא. לגבי תפסן בשדה שיפון? - לא קראתיו, אך הבנתי שזה סוג של קלסיקה. כל פעם חושבת לקחת או לא...