"הדבר היחיד הטוב בספר הזה הוא השם שלו"

""מט ילדים" הוא אחד מסיפורי הילדות, על מורכבותה ופשטותה, הטובים שקראתי. "פעמיים" הוא תרכיז עצוב ומדויק של קשיי הגירה. את "גלית וגורדון" אהבתי הרבה פחות. "

"אחד לאחד במתכונת של "השעה בה התחלתי להאמין" - סיפור אמריקאי בגוף ראשון, חיים לצד אדם עם בעיה נפשית, ההיסטוריה משתקפת במסמך ישן, זהות אב לא ידועה ולבסוף גאולה. "

"נושאי הכתיבה מאוד קרובים ללבי אבל זה לא מספיק. יש בספר הזה ניצנים מ"השעה בה התחלתי להאמין" אבל יש בו גם מן פשטנות קשה לעיכול."

"ים של מילים נשפך עליו, מה שתמיד מעמעם אצלי את החוויה. מאוד אהבתי אותו אבל משום מה לא מצליחה להמשיך הלאה לשאר, המחכים על המדף."

"יש כאן את כל מה שאני אוהבת במרגרט אטווד. המאה ה-19 כביצה טובענית עמומה משקפת בחדות את נפש האדם תלוי הנסיבות. אניגמטי ויפה כמו שמיכת טלאים מסורתית."

"אדוונטג'ס אנד דיסאדוונטג'ס של אליס מונרו? היא כותבת מצוין. אלה החיים - אין ספק. היא מפגישה אותנו עם כל המחשבות וההחלטות שהיינו מורידים בעריכה. בהתחלה זה נוגע בעצב חשוף אבל בסופו של דבר זה משאיר טעם מר מדי. כל הספרים שלה כאלה."

"במסורת דארל, קישון וחתול בשק - מצחיק, נוגע ללב ומלא אבקת מרק. (כמו שסבתא שלי היתה אומרת - יצא לי חרוז)"

"קריאה משלימה ל"אלים אמריקאים" על אחד האלים החביבים עלי במיוחד, למרות שיש לו נטיה להומור "חייך אכלת אותה" שעושה לי רע. "

"אגדה נעימה וצפויה שכיף לקרוא (ד. ספריית מגדלים)"

"כל כך מדויק שאני צריכה לצבוט את עצמי כדי לזכור שצורת חשיבה כזו מובילה למקומות לא טובים. עדיף להיות קצת קהה, לא?"

"פורט על כל הקונפליקטים, יש בו חמלה וכנות ובכל זאת קצת פלקטי."

"מניפסט בגנות ההתפתחות הטכנולוגית, התפיסה הקפיטליסטית וניהול זמן במובן של זמן=כסף. הנערה הסוציאל דמוקרטית שבי מסכימה עם התכנים, נמסה מהכתיבה ושונאת מניפסטים."

"נתתי שלושה, שיניתי לארבעה בזכות מחשבות טורדות מנוחה על נשים ובזכות העצות הטובות של הסבתא."

"דחוס ועצוב. לגדול בצלם של עקרונות ובשוליהם של אירועים."

"אחד העצובים שקראתי. שדה סמנטי של פצע פתוח."

"מאוד קליל, מאוד מאוד מהנה ומאוד מאוד מאוד מופרך. שווה 29.90 ₪ כשהולכים למשחקיה עם ילדים ושוכחים את הספר בבית אבל לא הייתי קונה אותו בהזדמנות אחרת. בצדק."

"ההתחלה המתגבשת והסוף המתפורר קשים לעיכול, האמצעים המרובים סוחפים כולם. אוסף חרדות היסטריות במסווה של רומן היסטורי חד ומעולה."

"מתאים לפסח. בכל דור ודור חייב אדם וכו. טעם בלתי נשכח של עבדות ושל חירות."

"more of the same. חלק משעשע, חלק סכמטי, חלק מבריק וחלק קטן מועך קצת את הלב. אפשר לקרוא בנשימה אחת וזו לא ממש מחמאה כשמדובר בסיפורים קצרים."