קצין רוסי בכיר מאוד מחליט לערוק לארצות הברית בצוללת הכי מתקדמת של הצי. לאחר תיאור הסיבה מדוע הוא החליט לעשות כך, מתחילה סאגה של רדיפות ימיות, אינטריגות והטיות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות. אכן, העלילה מאוד מותחת, וגם לקראת הסוף כאשר נראה שהכל נגמר, שם מתחיל פרק מותח במיוחד, לדעתי אחד מהחלקים הטובים של הספר.
יצאתי מאזור הנחות שלי בשביל לקרא את "המרדף אחרי אוקטובר האדום". זה לא הז'אנר שלי בדרך כלל, אבל נהנתי מאוד מקריאתו.
לדעתי הוא נכנס יתר על המידה לפרטים קטנים בנוגע לדגמים של כל מני כלי טיס ושיט וגם קיים פירוט יתר של מצבים שונים. משיחות שעשיתי עם אנשים מביני עניין (צבאי, ימי) לדעתם, זה מה שהפך את הספר למה שהוא. אבל שוב, אני פחות מבינה בעניינם האלה אז לי היה קצת משעמם לקרא על זה. עניין אישי.

הסרט לא מגרד אפילו במעט את הספר, הספר כתוב בצורה חכמה וסוחפת, טום קלנסי יודע בדיוק איך לתאר מצבים של פיצוצים/ ירי ואקשן ואפשר לדמיין בבהירות לאן עף כל ניצב בספר איפה הוא חטף ירייה או מי מת ואיך או מי עשה פשע מסויים, הרחובות הכבישים הרכבים והנשקים הכל מתואר בפרוטרוט וההיסטוריה של המחתרת האירית ודרכי הפעולה שלהם, אמאלה, פשוט אקשן עוצר נשימה ולא צריך סרט בשביל זה, התיאורים מספקים כל סצנה בצורה מדהימה.

צוללת משוכללת ביותר של הצי הרוסי שיוצאת להפלגתה הראשונה לאיזור אימונים ותרגול אך לא מגיעה לשם.. סיפור מתח מרתק ביותר ששולח קורים אל פיקוד הצי הסובייטי כמו גם אל פיקוד האדמירליות האמריקנית. נעשה גם סרט עם אותו שם. מי שראה את הסרט, יקרא את הספר והדמויות וארועים מהסרט ירוצו בדמיונו.. (אני כעת חווה זאת). תענוג.

זה היה אבא שלי שהכיר לי את טום קלנסי כשהייתי בצבא. הוא נתן לי לקרוא את "משחקים פטריוטים" ואז את "ארנב אדום", החדש ממנו בהרבה, אבל הבא אחריו מבחינת קו-זמן. ואז הוא הזמין אותי לקרוא את כל מה שיש לו ששייך לאותו יקום בהתאם לאותו קו-זמן.

"אוקטובר האדום" היה הבא בתור, ולמרות שעברו 10 שנים מאז שסיימתי את "ארנב אדום" (בין אם קראתי דברים אחרים או הפסקות של שנים בכללי) התחושה של "אוקטובר האדום" אפילו החל מהפרק הראשון הייתה כמו... לרכב על אופניים... כמו לשמוע שיר שלא שמעת שנים אבל משום מה מעולם לא שכחת.
יכולתי להיות אפילו זר לדמות של ג'ק ראיין ועדיין להכנס אליו במלוא ההזדהות. אליו ולגברים האמיצים המתוארים פה. דמויות שנכנסות לסיפור מדהים, כתוב חזק, רווי בפרטים טכניים (שמדי פעם גם דרבן אותי להכנס לאינטרנט ולראות על מה הם מדברים כדי לסייע לדמיון שלי, וגיליתי אפילו שחלק גדול מהם קיימים ואינם פרי דמיון). אולי ראשי התיבות שהיו כתובים בעברית (אם לא יצאה מהדורה נוספת מאז) בלבלו אותי קצת - כאילו תכל'ס, כמה מכם תגידו סב"מ (סוכנות הביון המרכזית) במקום סי.איי.איי בימינו? - אבל המקרא בנוסף הספר דואג לפצות על זה.

לדעתי, למרות שכאמור קראתי שני מותחנים של קלנסי לפניו, הוא היה הכי טוב בינתיים! כבר מעניין אותי איך יהיו הבאים אחריו....

"מדוע כאן?" שאל דלמאטוב כאשר תם הטקס.
"הייתי מעדיף את ארלינגטון, אבל אז היה מישהו יכול להבחין. כאן, בגבעות אלה. בשדה-הקרב של אנטייטאם, ביום העקוב-מדם ביותר במלחמת האזרחים שלנו, הדפו כוחות הצפון את פלישתו הראשונה של לי לצפון, בקרב נואש. זה נראה המקום המתאים." אמר ראיין. "אם גיבור חייב להיקבר בקבר אלמוני, המקום צריך לפחות להיות קרוב למקום בו נפלו חבריו לנשק."
"חבריו לנשק?"
"כך או אחרת, כולנו לוחמים למען הדברים שבהם אנחנו מאמינים. האם אין לנו איזה רקע משותף, בגלל זה?" שאל ג'ק. הוא הלך למכוניתו, מותיר את דלמאטוב להרהר בדבריו. (עמוד 506).

"הקרדינל מהקרמלין" (הוצאת ספרית מעריב, 1990) הינו ספר מתח מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר, שהינו השני אודות ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים והיסטוריון בעברו, המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, הינו מבחינה כרונלוגית המשך לספרו הראשון של קלנסי "המרדף אחר אוקטובר האדום". הספר ממשיך לעסוק במלחמה הקרה, במבצע ציקלון לחימה של ברית המועצות באפגניסטן ובתוכנית מלחמת הכוכבים. שם הספר נגזר מכך ששם הצופן של הסוכן הבכיר שמפעיל ה־CIA בצמרת ממשלת רוסיה, המכונה הקרמלין, הוא "קרדינל".

עלילת הספר נפתחת בעת שג'ק ראיין, אשר שירת "בחיל-הנחתים" (עמוד 55) בעבר ועובד כמנתח מודיעין בכיר ב-CIA, תחת סגן המנהל לביון, נשלח ראיין לניו מקסיקו כדי להעריך את הרמה המבצעית של יוזמת ההגנה האסטרטגית כנגד טילים בין יבשתיים, ופוגש מהנדס צעיר בצבא ארצות הברית, אל גרגורי שמו. ברוסיה מקים הצבא האדום מתקן דומה בהרי דושנבה, בסמוך לגבול אפגניסטן, העוסק בתוכנית מקבילה. באותה עת באפגניסטן מסייע קצין מבצעים של ה־CIA בשם אמיליו אורטיז לקבוצת מורדי מוג'אהדין, במסגרת מבצע ציקלון, ומספק להם אימון ונשק מתקדם, כולל טילי נ"מ מדגם "סטינגר" שהפילו מסוקי קרב סובייטיים רבים.

על הקבוצה מפקד אפגני המכונה "הקשת", על שום מיומנתו הגבוהה בשימוש בטילי "סטינגר". במוסקבה מפעילים שני סוכני ה־CIA, אד ומרי-פאט פולי, אשר הינם גם זוג נשוי, סוכן סובייטי רם דרג המכונה בשם הצופן "קרדינל". "קרדינל" הינו למעשה קולונל מיכאיל פיליטוב, איש חיל השריון בעל שלושה עיטורי גיבור ברית המועצות, המשמש כעוזרו של שר ההגנה הסובייטי, דימיטרי יאזוב, אשר גויס לשירות ה-CIA על ידי אולג פנקובסקי. קולונל בשם גנאדי בונדרנקו, איש חיל הקשר הרוסי שפעל בעבר באפגניסטן עם צוות ספצנאז, נשלח מטעם שר ההגנה הרוסי למתקן בהרי דושנבה, למשימה דומה לזו של ראיין.

בהמשך הספר פיליטוב נחשף ונתפס בידי הק.ג.ב, ובמקביל צוות סוכנים סובייטי חוטף בארצות הברית את אל גרגורי כדי להכשיל את פיתוח יוזמת ההנדסה האסטרטגית. כאשר ראיין מגלה כי ראש ה-ק.ג.ב, בוריס גראסימוב, קושר קשר לבצע הפיכה ולהשתלט על השלטון בברית המועצות, הוא מוציא לפועל תוכנית כפולה – לחלץ את פיליטוב ולחטוף את גראסימוב ובכך למנוע את ההפיכה. הצוללת "דאלאס" מפליגה לאסטוניה כשעל סיפונה מפקד הצוללת "אוקטובר האדום", מרקו רמיוס, ומר קלארק איש האגף לפעולות מיוחדות, ובעברו לוחם הקומנדו הימי. זוהי הפעם הראשונה בה מופיעה דמותו של ג'ון קלארק (הןא ג'ון קלי) איש האגף לפעולות מיוחדות ואחת הדמויות הבלתי נשכחות של קלנסי:

"מר קלארק?"
"כן, המפקד." הוא תלה את מעילו, ועכשיו נראה שלבש חולצה קצרת שרוולים. האיש היה קצת מעל שנתו הארבעים, קבע מנקאסו, במבט ראשון לא נראה מיוחד כל-כך, גובהו אולי מעל מאה ושמונים סנטימטרים, וצנום, אבל אז הבחין מנקאסו שלאיש אין חגורת שומן הרגילה אצל אנשים בגיל-הביניים, וכתפיו רחבות ממה שנראו לעומת גופו הגבוה. מבט שני, מקרוב, הוסיף פיסה לתמונת-התשבץ. מוסתר-למחצה מתחת לשיער השחור שעל אמת- ידו היה ציור קעקע, כלב-ים אדום, ככל הנראה, ועל פניו חיוך חצוף. "הכרתי פעם בחור שהיה לו ציור קעקע כזה. קצין – הוא עכשיו בצוות-שש."
"היה היו זמנים, רב-חובל, אינני אמור לדבר על זה, המפקד" (עמוד 216).

ניכר בקלנסי כי הוא בקי בפרטים ויודע לספר סיפור. מותחן טוב ומתוחכם שישאיר את הקורא מנחש ומופתע. שווה קריאה!

"ארנב אדום" (הוצאת ספרית מעריב – הד ארצי, 2004) הוא ספר מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר שנכתב מאוחר יותר עוסק למעשה בתקופה שבין הספר "משחקים פטריוטיים" לספר "המרדף אחר אוקטובר האדום", ומתאר את שהותו של גיבורו הקבוע של קלנסי, ג'ק ראיין, "איש חיל הנחתים לשעבר" (עמוד 90), המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, כנציג הסוכנות בביון הבריטי. הספר עוסק למעשה בתקופת שהותו של ראיין בלונדון, לשם עבר בשליחות מטעם ה-CIA כנציגו האישי של ראש הארגון, שם הוא חבר בצוות מעריכי מודיעין בריטי אמריקני.

הספר נפתח בתיאור אופן התאקלמותו של ראיין, ושל אשתו קאתי, אשר עברו זה עתה ללונדון יחד עם ילדיהם, במסגרת הצבתו של ראיין כנציגו האישי של ראש ה-CIA במפקדת ה-MI6 בלונדון. בעוד המלחמה הקרה נמצאת ברקע, תפקידו של ראיין הוא לנסות ולחשוף את מהלכיהם הפוליטיים והכלכליים של הסובייטים, בניסיון לאפשר למקבלי ההחלטות פעולה המבוססת על מידע איכותי, תפקיד המוגדר כרחוק ביותר מתפקיד מבצעי, לשמחתו של ראיין. ראיין הוא אנליסט, ודאגתו העיקרית הינה שיצליח להעריך נכון את המתרחש משום שלערכת המודיעין באופן שגוי יש תוצאה אחת:

"הסיכום התבטא בשתי מלים: אנשים מתים. במחנה האימונים בבסיס חיל הנחתים בקואנטיקו חזרו המדריכים שוב ושוב על אותו שיעור: אם תיכשלו בהנהגת המחלקה שלכם, כמה מן הנחתים לא ישובו עוד לביתם, אל אמם ואל האישה שלהם, וזה עול כבד שיעיק על מצפונכם עד יומכם האחרון. מקצועו של לוחם גובה מחיר יקר על שגיאות. ראיין לא שירת בחיל הנחתים פרק זמן ממושך די הצורך כדי ללמוד את הלקח הזה בעצמו, אבל המחשבה הפחידה אותו בלילות שקטים כשהוא חש בתנועתה של האונייה שעה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי. הוא שוחח על כך עם "גאני" טייט, אבל סמל התותחנים – שהיה בזמנו "זקן" בן שלושים וארבע – אמר לו שעליו לזכור את אימוניו, לסמוך על חושיו ולחשוב קודם שיפעל, אם יהיה לו די זמן לכך; אחר כך הזהיר אותו שלא תמיד יעמדו לרשותו מותרות כגון זמן. והוא אמר למפקדו הצעיר שלא ידאג, משום שהוא נראה חכם למדי, יחסית לדרגתו. ראיין לא ישכח זאת לעולם. הערכה של סמל תותחנים מחיל הנחתים אינה דבר הנרכש בקלות." (עמוד 133)

ואולם תקוותיו של ראיין לשירות רגוע מתנפצות כאשר האפיפיור‏ (שאף כי שמו לא מוזכר במפורש, מצוין כי שמו הפרטי הוא קרול, מה שמרמז על כך שמודבר ביוחנן פאולוס השני) שולח מכתב לממשלה הקומוניסטית הפולנית, המגנה את הדיכוי הדתי כנגד הכנסייה הקתולית במדינה. בעקבות זאת מחליט ראש ה-K.G.B, יורי אנדרופוב, כי צעדי האפיפיור מהווים איום ממשי על יציבות ברית ורשה, וכי יש לעצור את האפיפיור בכל דרך אפשרית, וזאת לרבות התנקשות בחייו. לאחר חשיפת התוכנית הסובייטית, על גורמי הביטחון האמריקנים מוטלת המשימה לעצור את המזימה הסובייטית, ולהציל את חיי האפיפיור. במאמץ זה משתלב ראיין, אשר למרות רצונו להימנע מפעילות מבצעית, מוצא עצמו במוקד העניינים. ראיין נדרש לגייס את כל כוחותיו על מנת לעמוד במשימה: "ראיין לחץ את לוע אקדחו לשיפולי גבו. הוא הרגיש את חוליית עמוד השדרה של האיש נלחצת ללוע הבראונינג שלו. ג'ק ראה את ראשו מיטלטל לאחור, כמה מילימטרים. ראיין רכן לפנים ולחש על אוזנו. "אם תירה, תשתין לתוך חיתול עד יומך האחרון. עכשיו תושיט לי את האקדח שלך לאחור, לאט לאט, אחרת אירה בך מיד." (עמוד 461)

דמותו של ראיין אמינה, מאחר ואין מדובר בג'יימס בונד טיפוסי. כשראיין מצליח זה עולה לו במאמץ רב וקשה שלא לאהוד אותו כבר למן העמוד הראשון (לי באופן אישי היה קל להתחבר לדמות הנחת לשעבר, בין היתר בגלל השירות בצנחנים ולאחר הצבא במקומות אחרים) אולם, אף כי הצירוף של הדמויות האהובות והוותיקות נשמע מבטיח כלשעצמו, העלילה קלושה ולא מקיימת. קלנסי, שבספריו המוקדמים אודות ג'ק ראיין וחבריו ("המרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטים", "הקרדינל מהקרמלין" ו"סכנה ברורה ומיידית") אהובים עלי עד מאוד הוכיח את עצמו כרב אומן בכתיבת ספרי מתח בנושאי ביון וצבא, ושארבעת הספרים, הוציא מתחת ידיו ספר בינוני מאוד. בקיצור, רק למכורים שמוכרחים, כמו בבדיחה על הפולניה שרואה סרט מסוים עד הסוף, לראות אם בסוף הם מתחתנים.

בעיני הספר הטוב ביותר של קלנסי ואחד ממותחני הריגול הטובים ביותר בכל הזמנים. שני רק ל"מרגל שחזר מן הכפור" של לה קרה.

המחבר, טום קלאנסי, שנפטר בשנה שעברה בגיל 66, הוא בעל סיפור חיים מרתק. למיטב ידיעתי מדובר בסוכן ביטוח ממדינת מרילנד שבעצמו לא שירת בצבא. בתחילת שנות ה-80 הוא כתב ספר מתח ששמו "סערה אדומה עולה" ("Red Storm Rising") ופרץ בבת אחת לתודעה. מדובר בסגנון ייחודי, של כתיבת תרחיש של מלחמה שבה הקורא עובר במהירות ממקום למקום וצופה בהתרחשויות בזמן אמיתי. פרט לתרחישים הנפלאים, קלאנסי התמחה בתיאור כלי הנשק והתרחישים האפשריים בתקופת המלחמה הקרה. לאחר ספרו הראשון הוא נשכר ע"י משרד ההגנה האמריקני כיועץ לתרחישים. הוא כתב ספרים רבים, שחלק מהם עובד לסרטים מצליחים.

הסיפור הנוכחי, כנראה שני ברשימת ספריו, נוגע לצוללת רוסית של טילים גרעיניים שהקברניט שלה מחליט לערוק ולהביא אותה כמתנה לאמריקנים. הספר מתאר את המירוץ בין הצי הסובייטי, שמנסה ללכוד את הצוללת בדרך, לבין הצי האמריקני שמנסה להבטיח את הגעתה. בדרך אנחנו מתוודעים לטכנולוגיות המתקדמות בהן משתמשים הצבאות. ספר מתח מרתק למרות הזמן שחלף

"ארנב אדום" (הוצאת ספרית מעריב – הד ארצי, 2004) הוא ספר מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר שנכתב מאוחר יותר עוסק למעשה בתקופה שבין הספר "משחקים פטריוטיים" לספר "המרדף אחר אוקטובר האדום", ומתאר את שהותו של גיבורו הקבוע של קלנסי, ג'ק ראיין, "איש חיל הנחתים לשעבר" (עמוד 90), המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, כנציג הסוכנות בביון הבריטי. הספר עוסק למעשה בתקופת שהותו של ראיין בלונדון, לשם עבר בשליחות מטעם ה-CIA כנציגו האישי של ראש הארגון, שם הוא חבר בצוות מעריכי מודיעין בריטי אמריקני.

הספר נפתח בתיאור אופן התאקלמותו של ראיין, ושל אשתו קאתי, אשר עברו זה עתה ללונדון יחד עם ילדיהם, במסגרת הצבתו של ראיין כנציגו האישי של ראש ה-CIA במפקדת ה-MI6 בלונדון. בעוד המלחמה הקרה נמצאת ברקע, תפקידו של ראיין הוא לנסות ולחשוף את מהלכיהם הפוליטיים והכלכליים של הסובייטים, בניסיון לאפשר למקבלי ההחלטות פעולה המבוססת על מידע איכותי, תפקיד המוגדר כרחוק ביותר מתפקיד מבצעי, לשמחתו של ראיין. ראיין הוא אנליסט, ודאגתו העיקרית הינה שיצליח להעריך נכון את המתרחש משום שלערכת המודיעין באופן שגוי יש תוצאה אחת:

"הסיכום התבטא בשתי מלים: אנשים מתים. במחנה האימונים בבסיס חיל הנחתים בקואנטיקו חזרו המדריכים שוב ושוב על אותו שיעור: אם תיכשלו בהנהגת המחלקה שלכם, כמה מן הנחתים לא ישובו עוד לביתם, אל אמם ואל האישה שלהם, וזה עול כבד שיעיק על מצפונכם עד יומכם האחרון. מקצועו של לוחם גובה מחיר יקר על שגיאות. ראיין לא שירת בחיל הנחתים פרק זמן ממושך די הצורך כדי ללמוד את הלקח הזה בעצמו, אבל המחשבה הפחידה אותו בלילות שקטים כשהוא חש בתנועתה של האונייה שעה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי. הוא שוחח על כך עם "גאני" טייט, אבל סמל התותחנים – שהיה בזמנו "זקן" בן שלושים וארבע – אמר לו שעליו לזכור את אימוניו, לסמוך על חושיו ולחשוב קודם שיפעל, אם יהיה לו די זמן לכך; אחר כך הזהיר אותו שלא תמיד יעמדו לרשותו מותרות כגון זמן. והוא אמר למפקדו הצעיר שלא ידאג, משום שהוא נראה חכם למדי, יחסית לדרגתו. ראיין לא ישכח זאת לעולם. הערכה של סמל תותחנים מחיל הנחתים אינה דבר הנרכש בקלות." (עמוד 133)

ואולם תקוותיו של ראיין לשירות רגוע מתנפצות כאשר האפיפיור‏ (שאף כי שמו לא מוזכר במפורש, מצוין כי שמו הפרטי הוא קרול, מה שמרמז על כך שמודבר ביוחנן פאולוס השני) שולח מכתב לממשלה הקומוניסטית הפולנית, המגנה את הדיכוי הדתי כנגד הכנסייה הקתולית במדינה. בעקבות זאת מחליט ראש ה-K.G.B, יורי אנדרופוב, כי צעדי האפיפיור מהווים איום ממשי על יציבות ברית ורשה, וכי יש לעצור את האפיפיור בכל דרך אפשרית, וזאת לרבות התנקשות בחייו. לאחר חשיפת התוכנית הסובייטית, על גורמי הביטחון האמריקנים מוטלת המשימה לעצור את המזימה הסובייטית, ולהציל את חיי האפיפיור. במאמץ זה משתלב ראיין, אשר למרות רצונו להימנע מפעילות מבצעית, מוצא עצמו במוקד העניינים. ראיין נדרש לגייס את כל כוחותיו על מנת לעמוד במשימה: "ראיין לחץ את לוע אקדחו לשיפולי גבו. הוא הרגיש את חוליית עמוד השדרה של האיש נלחצת ללוע הבראונינג שלו. ג'ק ראה את ראשו מיטלטל לאחור, כמה מילימטרים. ראיין רכן לפנים ולחש על אוזנו. "אם תירה, תשתין לתוך חיתול עד יומך האחרון. עכשיו תושיט לי את האקדח שלך לאחור, לאט לאט, אחרת אירה בך מיד." (עמוד 461)

דמותו של ראיין אמינה, מאחר ואין מדובר בג'יימס בונד טיפוסי. כשראיין מצליח זה עולה לו במאמץ רב וקשה שלא לאהוד אותו כבר למן העמוד הראשון (לי באופן אישי היה קל להתחבר לדמות הנחת לשעבר, בין היתר בגלל השירות בצנחנים ולאחר הצבא במקומות אחרים) אולם, אף כי הצירוף של הדמויות האהובות והוותיקות נשמע מבטיח כלשעצמו, העלילה קלושה ולא מקיימת. קלנסי, שבספריו המוקדמים אודות ג'ק ראיין וחבריו ("המרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטים", "הקרדינל מהקרמלין" ו"סכנה ברורה ומיידית") אהובים עלי עד מאוד הוכיח את עצמו כרב אומן בכתיבת ספרי מתח בנושאי ביון וצבא, ושארבעת הספרים, הוציא מתחת ידיו ספר בינוני מאוד. בקיצור, רק למכורים שמוכרחים, כמו בבדיחה על הפולניה שרואה סרט מסוים עד הסוף, לראות אם בסוף הם מתחתנים.