“"אתה יכול לפעול כמו שוטר או כמו חייל, אבל לא כמו שניהם כאחד." (עמוד 124).
"משחקים פטריוטיים" (הוצאת ספרית מעריב, 1989) הוא ספר מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר, שהינו השני אודות ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים והיסטוריון בעברו, המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, הינו קודם מבחינה כרונלוגית לספרו הראשון של קלנסי "המרדף אחר אוקטובר האדום". הספר עוסק בנושא המלחמה בטרור, ומציג את הדילמה מולה ניצבת ארצות הברית הרואה בטרור פשע ולא פעולה מלחמתית.
ג'ק ראיין הוא היסטוריון המלמד בהאקדמיה הימית של ארצות הברית ואיש חיל הנחתים האמריקני בעברו: "אם אתה טוב באמת, לימדו אותו בקוואנטיקו, אינך צריך להיות יהיר. מספיק בדרך-כלל שיידעו שאתה נֶחָת, אין צורך ביותר מזה." (עמוד 105), אשר נופש עם אשתו ובתו בלונדון. בעת שמשפחת ראיין נופשת בפארק סנט ג'יימס, הם היו עדים לפיגוע אותו ביצעו חברי פלג קיצוני של המחתרת האירית, במהלכו תקפו את רכבם של נסיך ויילס ואשתו, וניסו לחטוף את בנם הפעוט. ראיין, לאחר שווידא כי אשתו ובתו מוסתרות מאחורי מחסה, פעל לסיכול הפיגוע.
"תת-המקלע של האיש השני היה מונח על הכביש והוא ירה לתוך המכונית באקדחו, כשמשהו נוסף בידו השנייה. ראיין נשם נשימה עמוקה ויצא ממחסהו מאחורי הרולס-רויס, מכוון את אקדחו אל חזהו של האיש. תחילה הפנה התוקף את ראשו, ואז חג בתנועה שהוציאה אותו משיווי משקל כדי לכוון את אקדחו אל ראיין. השניים ירו בו-ברגע. ראיין חש חבטה לוהטת בכתפו השמאלית וראה כיצד הכדור חודר לחזהו של האיש. קליע ה-9 מ"מ הפיל את האיש לאחור כאילו במכת אגרוף עזה. ראיין הנמיך את אקדחו מזקירת הרתיעה וסחט עוד כדור. הקליע השני פגע באיש מתחת לסנטר והתפוצץ דרך אחורי גולגלתו בענן לח וורוד. כבובה שחוטיה נקרעו, צנח התוקף אל הכביש. ראיין המשיך לכוון את אקדחו אל חזהו עד שראה מה קרה לראשו." (עמודים 13-14).
בהמשך הספר פגש ראיין במלכת אנגליה אסירת התודה, שהעניקה לו תואר אבירות, והתיידד עם הנסיך מוויילס, ואף עודד אותו לגבי האופן בו פעל בפיגוע. "שמע, אני אספר לך סיפור. היום הראשון שלי בקוואנטיקו, היום הראשון בקורס קצינים. מעמידים אותנו בשורה, ואנחנו פוגשים את מדריך הת"ס שלנו, סמל וילי קינג – בחור שחור ענקי, אנחנו קראנו לו קינג קונג. על כל פנים, הוא הסתכל בנו מלמעלה למטה ואומר: 'בנות, יש לי חדשות טובות ויש לי חדשות רעות. החדשות הטובות הן, שאם תוכיחו שאתם מספיק טובים לעבור את הקורס הזה כאן, לא יישאר לכם מה להוכיח במשך כל החיים שלכם." והוא שותק כמה שניות. "החדשות הרעות הן, שתצטרכו להוכיח את זה לי!"
"גמרת ראשון במחזור שלך," אמר הנסיך. גם הוא תודרך.
"הייתי במקום שלישי במחזור הזה. היינו שניים שהגענו יחד למקום ראשון בקורס קצינים בסיסי אחר-כך. הקורס הזה היה בן-זונה מצופה זהב. הדבר הקל היחיד בכל הקורס הזה היתה השינה – כשהיום שלך כבר נגמר. היה די קל להירדם. אבל, אתה יודע, קינג קונג כמעט צדק. אם אתה גומר את קוואנטיקו, אתה יודע שעשית משהו. אחרי זה היה עוד דבר אחד שהייתי צריך להוכיח, ולחיל-הנחתים לא היה שום קשר לזה." ראיין השתהה רגע. "שמה הוא סאלי" (עמוד 55). אחד הקטעים החביבים עלי בספר הוא הסיור שעורכים ראיין ומשפחתו בטאואר של לונדון.
המחבל השני שהשתתף בפיגוע, שון מילר, נעצר, נשפט בהליך מהיר כאשר ראיין הוא העד הראשי במשפטו. ואולם, זמן לא רב לאחר מכן מילר נמלט מכלאו כשהוא נשבע לנקום בראיין ומשפחתו. משנודע על כך לראיין, הוא מחליט להצטרף ל-CIA, לה ייעץ בעבר כיועץ חיצוני. ראיין הופך למנתח מודיעין העובד ישירות תחת סגן המנהל לביון, אדמירל ג'יימס גריר. בעודו מנהל חקירה מודיעינית כנגד הפלג הקיצוני במחתרת האירית שביצע את הפיגוע בלונדון, נערכים המחבלים לביצוע פעולת הטרור הבאה.
הספר (שטוב שיצאה לו מהדורה נוספת) כתוב היטב ובצורה קולחת ורציפה. דמותו של ראיין אמינה, ואין מדובר בג'יימס בונד טיפוסי. כשראיין מצליח זה עולה לו במאמץ רב וקשה שלא לאהוד אותו כבר למן העמוד הראשון (לי באופן אישי היה קל להתחבר לדמות הנחת לשעבר, בין היתר בגלל השירות בצנחנים וגם בגלל חוויות במקומות אחרים). רצף האירועים ריאליסטי מאוד והעלילה מרתקת. מומלץ בחום רב!!!.”
