ניהליזם וטוטליטריזם נחשבו עד כה תופעות סותרות זו לזו. במחקרו המקיף המצביע המחבר על הזיקה הפנימית בין חתירה להרס ובין נהייה למבנה מוחלט. כפל פנים זה של תאווה ניהליסטית ותשוקה טוטליטרית היה לב לבו של זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו שצמח באירופה בשנים 1930-1870. המחקר עוסק באיתורה, בהולדתה ובהתפתחותה של תרבות פוליטית דינמית באירופה, ש...

רוח בלהות מהלך על פני ישראל. מכל עבר חברו יחד למלחת מצווה עד חורמה ב``ישראלים האחרונים`` - המתנחל והפוסט-ציוני, המזרחי החדש והמהגר הרוסי, ניאו-כנענין מימין ומשמאל, חרדים ישנים ומתעשרים חדשים, מהללי הפרטה, מקדשי קברים וסרסורי פועלים זרים, חסידי איראן ומעריצי סינגפור. הנה דמתה הארץ מובלעות מובלעות, כמו חתכו בבשרה החי. כל אחד דובר את שפ...

לא כנענים, לא צלבנים הוא מחקר חלוצי המבקש לפענח את "הסדר המיתי" של "קהילת החוויה" הישראלית. שתי קריאות הקרב הנועזות על הישראליות היו הסיפר הכנעני והסיפר הצלבני. ההבניה הנאו-כנענית הגדירה את הלאומיות הישראלית כקהילייה ילידית מדומיינת, שסופה נתק מהרציפות ההיסטורית; ההבניה המיתולוגית של הציונות כצלבנות מודרנית תיארה את הישראליות כ...

הספר עוסק ביחסי הגומלין בין מודרניות לנאורות בפרספקטיבה היסטורית של סוף המאה העשרים. יש הנוהגים לזהות מודרניות עם נאורות אך ההנחה העומדת במרכז הספר היא שאלה שני מושגים שונים ונפרדים, ולעתים אף סותרים. המודרניות, היא האתגר, התודעה והיכולת של האנושות לעצב את גורלה בימו ידיה. הנאורות היא השקפת עולם שצמחה במודרניות וביקשה לעשות ...

האם תתכן משיחיות חילונית בימינו? מהו מחירה? מה בין המשיחיות האוניברסלית של דוד בן - גוריון למשיחיות הכנענית של גוש - אמונים? המשיחיות החילונית היא המפתח להבנת מחויבתו החברתית והפוליטית של מייסד המדינה משיחיות וממלכתיות מבקש להעמיק חקר ברעיון המשיחי לאחר חידושה של הממלכתיות היהודית בישראל הספר מביא לראשונה לפני הקורא, בצורה שיטת...

"קאמי הוא לי מקור של השראה ומאגר בלתי נדלה של תובנות. אני שב וחוזר לספריו, מתבגר בין דפיהם, משיל דרכם את הציניות והספקנות שעמסתי בדרך. אולי עכשיו, כשהמאה הפרומתיאית באה לקִצה, הגיעה העת להעריך את תבונתו חודרת הלב, את עמידתו כנגד המשמעויות הניהיליסטיות במאה העשרים הנובעות מרצח המלך ומות האלוהים. אי אפשר שלא לכבד את קריאתו לשמור על צ...

ציר הזיכרון הישראלי נמתח מהמהפכה הציונית ועד לוויכוח על הפוסט-ציונות. האם הישראלים מעצבים את המיתוסים שלהם בכל דור ודור – ובוחנים אותם באופן ביקורתי – או שמא המיתוסים מתנים את דפוסי מחשבתם ופועלם? כיצד מכונן המיתוס את הזיכרון הקולקטיווי של הישראלים? מהו מקומו של זיכרון מתהווה זה בפעולה הפוליטית, במחשבה החברתית וביצירה התרבותי...

כמו בציורו של ורמיר, האסטרונום ', האינטלקטואל אינו מסתפק בלימוד היקום ובתפוצתו החופשית של הרעיון. הוא מתאווה למפות ולהשליט על פני הגלובוס את הרוח האנושית, שואף להפוך את הידע לכוח, ומשתוקק ללוש את העולם ברעיונותיו. תשוקת האסטרונום - אינטלקטואל היא פרומתאית, ומקורה בחרון כפול: מחד גיסא, ביקורת נוקבת ורצון לעוצמה. מאידך גיסא, זעם על ה...

המיתוס של ניובה הנו מחקר מעמיק התר אחר תחנות בסיפור חיינו באמצעות מיתוסים, שהם מבני-תודעה של "המצב האנושי". במיתולוגיה היוונית נתפסת הגאווה האנושית כהפרה בוטה של סדר הדברים. ניובה, מלכת העיר תבאי ואם לארבעה-עשר ילדים, התגרתה בטיטנית לטו, שהיו לה זוג תאומים בלבד. חטא היוהרה וההתגרות בגורל הביא עליה את זעם האלים שטבחו בשבעת בניה ושבע...

...

המסאוּת שעליה תהילתה של ז’קלין (שוחט) כהנוב (1979-1917) היא סוגה של כתיבה אישית עיונית מעמיקה, המבוססת על שיטוט בין אנשים ומקומות במרחב הלבנטיני. במסותיה ובסיפוריה הלבנטיניות מבטאת חריגה מהמקומי, הכרת “האחר” (כמו האפריקאי, ההודי או היפני), ומבט מקורי אל עבר סופרים, מנהיגים ויבשות הרחוקים מן העין. עורך האסופה, ההיסטוריון וחוקר התרבות...

הסדר המיתי של המודרניות הוא ספר פורץ דרך המשרטט תאוריה ביקורתית חדשה המאתגרת את תפיסתו של מקס ובר על המודרניות. הסוציולוג הגרמני חתר “להסיר את הקסם מהעולם”, ואילו פרופ’ דוד אוחנה, לעומת זאת, מפנה את הזרקור התאורי והניתוחי מהסדר התבוני אל הסדר המיתי, סדר המבהיר את התפקיד הא-רציונלי של ההבניה המיתית באמצעות ארבע קטגוריות: זמן, צו...

בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משלי...

בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתו...

ספרו של פרופ' דוד אוחנה, המנדרינים של ירושלים, הוא מחווה למוריו בקמפוס גבעת רם בשנות ה־70, לציון שנת המאה להיווסדה של האוניברסיטה העברית. הספר משרטט את תרומתם המחקרית ואת דיוקנם האינטלקטואלי של ענקי רוח, החל מההיסטוריונים גרשם שלום, יעקב טלמון, יהושע אריאלי ויהושע פראוור, המשך בפילוסופים ישעיהו ליבוביץ, מנחם ברינקר, ירמיהו יובל ופ...

זה עתה סיימתי קריאת 'על ארץ אבנים' שלך, המשך עקבי ומרתק לספרך 'לא כנענים לא צלבנים' (בעצם לספר החדש שלך יכולת בהחלט לקרוא 'גם כנענים גם צלבנים'). עמוס עוז, 26.11.2017 בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשו...